אני לבד

[חורה]

אני לבד

אם לא החתולות כבר עכשיו הייתי אני בדרך לאיזה בניין גבוה
כל כיפור רציתי שמישהו ייקח אותי לסיבוב בעיר.
כל הזמן אני מחפשת עם מי ללכת לשתות בירה או סתם קפה
אין לי
אני לבד עם עבודה שאני לא סובלת ומשפחה דפוקה
ובנוסף להכל אני לא מפסיקה לזלול
מתי הכל ייגמר?

 

[פנס כחול]

כאן איתך

מוזמנת לכתוב יותר, כמעט לא רואים ממך מילה...
מה קורה?

וד"ש לחתולות, טוב שיש אותן... שעוזרות לך לשמור עלייך.

 

[חורה]

זה נגמר

חשבתי שבכל זאת הקשר עם א יחזיק.
אין לי אף אחד חוץ ממנו.
הקשרים היחידים שיש לי זה קשרים מזויפים עם אנשים בפייסבוק.
אף אחד שם לא באמת יכול לעזור לי כשעצוב לי.
עכשיו אי שוכבת במיטה בלי שום דבר לעשות.
רק לישון לישון לאכול להקיא ללכת לעבודה וחוזר חלילה.
אין לי חיי חברה. הם מתו ובוצע בהם וידוא הריגה

 

[פנס כחול]

אוף, זה נורא קשה ועצוב...

יש לך אותך ואת נהדרת... עכשו את לא רואה את זה אבל את תראי, עוד יהיה קצת פחות כואב וקצת יותר כוח. יהיה יותר טוב...
חיבוק....

 

[קולדון]

פרידה זה לא קל,

אני בטוחה שמאוד לא פשוט לך עכשיו.
ובמיוחד.. להיות בזוגיות כן מרחיק ומבודד באופן יחסי מאנשים אחרים.
אני מאוד מזדהה ומבינה את המצב שלהיות לבד אחרי קשר, ולגלות שצריך לארגן את כל עניין חיי החברה מחדש.

גם אם זה אומר להתחיל הכל מהתחלה ולבנות מחדש, זו לא בהכרח כזו בשורה איומה.
את מקסימה, וחמודה ומצחיקה ויפה ואין שום סיבה שלא תכירי אנשים ותפתחי איתם קשרים. נכון שזה יכול לקחת זמן.
אני חושבת שכדאי לך להכנס לאיזושהי מסגרת שקשורה לדברים שאת אוהבת.. ולהכיר אנשים חדשים לאט לאט..

יהיה טוב! אם נפרדתם כנראה שלא הייתם מאושרים ביחד.
יותר חשוב איך את רוצה שמערכת היחסים שלך תראה מאשר הבנאדם שאיתו את הולכת להיות. גם אם הוא מדהים- אם זה לא מה שאת רוצה וצריכה, עדיף שנפרדתם.


חיבוק גדול!

 

[קולדון]

היי, תזמיני אותי ))

יכול להיות שלחכות שיזמינו אותך זו לא הדרך הכי טובה?
אולי את יכולה יותר ליזום?

 

[כמהאפשר]

את יודעת איזה כואב זה ליזום..

ולא להיות רצויה?


זה מה שכתבתי שם, בשאלון למטה.
אצלי זה נע בין זה שאנשים אומרים "לא, תודה".

לבין כאלו שמרצים לי כמה אני צריכה ליצור יותר קשרים חברתיים ולצאת וכו'.. כי- "שומעים את הבדידות שלך".
"הבדידות שלך צועקת".
ומה בדיו קאני עושה כשאני רוצה להיות אתכם בקשר? למה, כי אתכם זה לא מספיק טוב? אם אתם לא מעוניינים בי, אם אני לא מספיק טובה או מושכת או ווטאבר שאתם תרצו בי.במה אחרים שונים, לכל הרוחות, הא?
(מפלצת. מלאת תסכול. ממורמרת. טינה. ועל מה? זה לא לגיטימי שאנשים ירצו מישהו בחיים שלהם ואחרים- לא?.. ברור שכן.. וכן. זבל. זו אני. נדחפת גם לשרשורים. בכלל, בהתחלה הייתי נחמדה כאן. ועכשיו נא להכיר- אלו הפנים האמיתיות שלי.. וול וול..)

 

[כמהאפשר]

חורה, סליחה ש.. ככה.. נדחפתי. וטריגר למעלה.

 

[חורה]

סליחה על מה מתוקה?

 

[קולדון]

היו לי תקופות של בדידות, (ט)

זה לא שאני לא מכירה את זה.


אני חושבת שזה קורה כשמתרחקים יותר מידי מהעולם הנורמאטיבי.
זה היה לי הכי הרבה בתקופה הקשה של האנורקסיה והסמים.

ברגע שרוצים באמת להפסיק להיות בודדים... זה אומר שצריך ללמוד מחדש את השפה של החברה.
אני לא יודעת, למשל אצלי, בכל התקופה של הבדידות גם לא עשיתי כלום חוץ מלצייר לבהות בקיר (וסמים כמובן..)
ובהתחלה כשהעיקה עליי הבדידות היה לי קשה להתרגל לזה לשאנשים אחרים, נורמאטיביים, יש חיים עם שעות קבועו ושגרה של עבודה/לימודים/משפחה. הייתי יותר מידי שונה, פחות מידי מתעניינת בדברים נחמדים אבל נורמאליים.

אולי זה יכול להסביר גם את הפער.. אני באמת הייתי יותר נפגעת כשהייתי שומעת את ה"לא". ולצד השני היו פשוט מליון עיסוקים שלא השתלבתי בהם. עכשיו אני בעצמי בנאדם עם חיים עמוסים ואני יכולה להבין את זה שכשהחיים שלך מלאים, יש לך פחות רעב להפגש עם אנשים שלא לצורך עבודה/שיתופי פעולה וכו.

בגלל כתבתי לחורה להצטרף למסגרת חברתית כלשהי. אפילו כממצוא תחומי עניין אמיתיים משותפים זה בסיס טוב להתחלה של קשרים.

 

[someone343]

מצליחה להזדהות עם הבדידות הגדולה..
מקווה שתרגישי טוב יותר בקרוב

 

[פרפר בתוך אגרוף]

בדידות היא דבר קשה מנשוא.

והיא גם מעגל מאוד טובעני, שקשה מאוד לצאת ממנו.
עצוב ומדאיג לקרוא שאת מיואשת כל כך.
אני רק רוצה להזכיר שאת יודעת להיות בקשר.
וגם אם עכשיו אין, זה לא אומר שאף פעם לא יהיה.
היה, גם אם לא הקשר הכי נכון וראוי לך,
ועוד יהיה. יהיו גם ימים אחרים.

אני חושבת שאת חייבת לשתף איש מקצוע בתחושות האלו.
לפני שתעברי את הקצה...

 

[clastic]

שולח לך את כל הכוחות, ההזדהות וההבנה שבעולם.