../images/Emo38.gif
''ציפיות נועדו לכריות''... לפעמים אנחנו מצפים מהסביבה שתתעניין, שתשאל, שתביע איכפתיות או כל דבר אחר. אנחנו לא מבינים שהאנשים סביבנו לא מודעים לכך, הם בסופו של דבר לא מלאכים. אני מכירה את התחושה הזאת פשוט כי אני חיה אותה במקרים מסויימים. הרבה פעמים אני מצפה מאנשים מסוימים שיתנהגו אלי בצורה מסויימת, אני שולחת להם עשרות רמזים אבל הם לא מבינים ואני נותרת מאחור, מתוסכלת. לפעמים אנחנו צריכים לדבר, לספר שאנחנו מרגישים קצת לבד או לבקש את חברתם של אנשים מסויימים. וכמו שמישהי כאן אמרה, כששואלים אותך ''מה שלומך?'' לא תמיד את צריכה לומר שבסדר. לפימים אנחנו אומרים שהכל בסדר בכדי להראות שאנחנו חזקים או שאנחנו לא רוצים להיות למעמסה על השני אבל הרבה פעמים החרבים שלנו מתעניינים בכנות ואיכפת להם מאיתנו אז כדאי שנספר את האמת או לפחות שלא ניתן תחושה שהכל בסדר. ואני מסכימה עם סיוון, לא תמיד הסביבה יודעת אם אנחנו רוצים קרבה או מרחק. אני אישית, הרב פעמים מתרחקת מאנשים בשביל לא להיות קרציה וכאלה ובסוף מתברר לי שאני טועה והם רוצים את החברה שלי. חשוב שתהי ברורה וכנה עם החברים שלך. ואל תשכחי שחברים אמיתיים יהיו איתך בכל שעה שהיא, בין אם היא טובה או רע, בין אם היא של ביחד ובין אם היא של בדידות, חשוב רק
שהם יהיו מודעים למה שאת מרגישה. וכמובן, אנחנו כאן.