אני לא רוצה (אולי ט')

TinaBa

New member
אני לא רוצה (אולי ט')

שיהיה מחר, ואני לא רוצה שיהיה מחרתיים.
אין לי כוח לשבת באותו חדר עם אנשים שיודעים.
זה עושה לי את זה מציאותי מידי. קיים מידי.
אני רוצה להתעטף במעטה ה"הכל בסדר" ושאף אחד לא יידע שום דבר שמתרחש מתחתיו.
ובעיקר *אני* לא רוצה לדעת מה מתרחש מתחתיו.
ואני יודעת שכשאני לא יודעת, אני פותחת פתח לדברים רעים לקרות,
אבל
למען השם
קצת מנוחה...
קצת לא לדעת...

בבקשה...
 

2b mind

New member
היי יקרה,

היי יקרה,
(נורא קשה לי להגיב לך כאן, אני בוררת את המילים בזהירות ושום דבר לא יושב מספיק טוב, ובכל זאת..)
ההודעה הזאת מעלה אצלי קצת תחושה של הכל או כלום,
או ידיעה נוכחת, מכאיבה ומפרקת
או שהכל בסדר ושום דבר לא התרחש מעולם, (תפקוד, אבל גם זרות)
וכל כך הייתי רוצה שדברים יוכלו להתרחש במקביל,
בלי שהנוכחות שלהם תהיה מפרקת, עבורך, עבורי, האמת שעבור כולנו כאן.

ובנתיים, אני יודעת שנורא קשה ונורא כואב,
ורק רוצה להזכיר שמחר יגיע, ומחר גם יחלוף. (ואפשר גם לחלק אותו לחתיכות קטנטנות)
וגם, שבתוך מחר יש לך יכולת לבחור- לבחור איך לעבור את היום, לבחור מה לעשות בתוכו, מה להגיד, איך להיות, איפה ומתי, כמה להחשף, כמה להשמר, כמה להדוף, כמה לדעת וגם כמה להתרחק.

(ומעבר לזה, את יודעת היטב איפה למצוא אותי -אוהבת
)
 

Lital 172

New member


מאוד אהבתי את התגובה הזו. משרה רוגע.. וממש אפשר להיאחז בה. מצטרפת למילים החכמות האלה... ושולחת חיבוק. ואשמח לשמוע איך את היום. אני תמיד פה ושם.. איפה שתרצי.
 

levshavur

New member
חסרות לי מילים...

טינה שלום,
אני לא כל כך מוצאת מילים מנחמות לכתוב לך כי אני יודעת עד כמה התחושה הזאת שיש לך יא מעיקה ומייאשת...
אולי הפתרון הוא פשוט לא לנסות ולחשוב על מחר או מחרתיים, אלא לנסות ולמצוא את הכי טוב שאפשר בהווה שלך, ברגעים אלו, ולנסות ולשפר עד כמה שאת יכולה...
לפעמים ההרגשה להסתכל קדימה מייאשת, כי קשה לראות משהו משתנה, קשה לדמיין משהו כזה. בכל זאת, אם היית יכולה לקבל אפשרות לשות אאת העתיד שלך, מה היית משנה בו? מה היית רוצה שיהיה בו שאין בו עכשיו?
לגבי ה'הכל בסדר' כמו שאת בוודאי יודעת זה סוג של בריחה, בריחה מעצמך, ועם כל כמה שזה כואב לחשוב, במוקדם או במאוחר תצטרכי להסתכל על הכאב הזה, גם אם כרגע זה אוליח נראה לך בלתי אפשרי...אבל חלק מההחלמה זה להיות מסוגלת להסתכל על הכאב הזה, ללמוד להכיל אותו, להשלים עם עצם קיומו, ולמצוא דרך יעילה להתמודדות...וברגע שמוצאים את דרך ההתמודדות המתאימה אז זה כבר לא כזה מכאיב ולא כזה מלחיץ...
חיבוק גדול, ותדעי לך שאני מבינה מאוד!!! את הרגש הזה שאת מדברת עליו...
לבשה.
 

TinaBa

New member
כתבת דברים חכמים,

תודה.
&nbsp
הייתי בעיקר רוצה להצליח להיות עם זה, אבל לא רק עם זה...
והייתי רוצה שזה לא ישתלט או יכתיב לי בתוך מערכות יחסים אינטימיות.
שיהיה מרחב חופשי מזה, אבל בלי להתנתק מזה לגמרי.
&nbsp
לגמרי מאמינה שזה אפשרי
פשוט הייתי משלמת לא מעט על מכונה שתאיץ את הזמן קדימה אי אלו שבועות/חודשים/שנים...
 

levshavur

New member
מכירה את ההרגשה...


טינה יקרה שלום,
ההרגשה הזאת של 'הייתי רוצה שזה יהיה כבר מאחורי'...שהזמן ירוץ קדימה, מאוד מוכרת לי...לפעמים זה ממש מתסכל...אפילו כרגע מרגישה 'על קוצים' בשביל לראות דברים מסויימים זזים כבר...
אז הרעיון הזה של מכונה שיכולה להריץ את הזמן קדימה הוא רעיון שבטח המון אנשים חולמים עליו...מצד שני יש גם אנשים הפוכים (זקנים בעיקר, אם כי לא רק) שהיו שמחים למכונה שתחזיר את הזמן לאחור...
אני גם מאוד מבינה עד כמה זה מתסכל שהדברים נכנסים לך לתוך חיי היום יום...
אני מקווה שדברים ייפתרו לך לטוב בלי שזה ייקח שנים ארוכות...שזה יהיה הכי מהר, ועם הכי פחות סבל שאפשר...
לבשה.
 

TinaBa

New member
היה בוקר לא קל.

אני שונאת שיש דברים לא מדוברים בתוך חדר קטנטן ואינטימי וממשיכים כאילו הכל כרגיל...
מקווה שהערב יעבור בסדר. יש לי עוד הרבה עבודה שאני מאוד לא רוצה לעשות- עבודה שמפגישה אותי עם דברים...
וכבר באמת שאין לי כוח לפגוש את זה.
 
כמעט נגמר, רק עוד קצת להחזיק מעמד... אני אתך

ואם מישהו מוכן לעשות שב- 13.1 בערב או אפילו אחה"צ אני אהיה בחיים ולא יהיו לי כאבים, אני ממש אודה לו.
 
למעלה