אני לא נורמלית
טוב בעיקרון אני מדוכאת מהדבר הכי פחות מדכא בעולם: מישהו אוהב אותי כבר יותר משנה. בכל אופן, הוא ממש נחמד והיום הוא אמר לי משהו שדי בילבל אותי. הוא אמר לי שאני ממש מוצאת חן בעיניו ושהוא היה שמח להיות איתי בקשר של חברות(עד כאן הכל טוב ויפה) אמרתי לו שאני לא יודעת ממש מה להגיד לו כי אני לא בטוחה מה אני רוצה והוא אמר שזה מה שהוא רוצה בעיקרון ושכשאני אדע מה אני רוצה שאני אגיד לו אוף! אז כשסיפרתי לחברה שלי היא פירשה את זה כדבר חיובי, שהוא בעצם אומר שהוא אוהב אותי ושברגע שאני ארגיש מוכנה לזה, אז הוא "יחכה לי". אני אמרתי שלדעתי הוא אומר בעצם שהוא אוהב אותי והוא מבין שאני לא יודעת מושג קלוש מהחיים שלי ושאם אני אתאפס על עצמי שאני אודיע לו, אבל בינתיים זה לא ממש מזיז לו...מה אתם חושבים? הוא באמת ממש חמוד ואני לא מבינה למה אני דוחה אותו ואת כולם סביבי. זה גורם לי להרגיש רע עם עצמי כשמחמיאים לי או מסתכלים עלי או אוהבים אותי וזה ממש לא הגיוני. אני לא יודעת למה אמרתי לו את זה, אני לא יודעת ממה אני מפחד והרגשתי שפגעתי בו..אוף! אני פשוט אדם מגעיל.
טוב בעיקרון אני מדוכאת מהדבר הכי פחות מדכא בעולם: מישהו אוהב אותי כבר יותר משנה. בכל אופן, הוא ממש נחמד והיום הוא אמר לי משהו שדי בילבל אותי. הוא אמר לי שאני ממש מוצאת חן בעיניו ושהוא היה שמח להיות איתי בקשר של חברות(עד כאן הכל טוב ויפה) אמרתי לו שאני לא יודעת ממש מה להגיד לו כי אני לא בטוחה מה אני רוצה והוא אמר שזה מה שהוא רוצה בעיקרון ושכשאני אדע מה אני רוצה שאני אגיד לו אוף! אז כשסיפרתי לחברה שלי היא פירשה את זה כדבר חיובי, שהוא בעצם אומר שהוא אוהב אותי ושברגע שאני ארגיש מוכנה לזה, אז הוא "יחכה לי". אני אמרתי שלדעתי הוא אומר בעצם שהוא אוהב אותי והוא מבין שאני לא יודעת מושג קלוש מהחיים שלי ושאם אני אתאפס על עצמי שאני אודיע לו, אבל בינתיים זה לא ממש מזיז לו...מה אתם חושבים? הוא באמת ממש חמוד ואני לא מבינה למה אני דוחה אותו ואת כולם סביבי. זה גורם לי להרגיש רע עם עצמי כשמחמיאים לי או מסתכלים עלי או אוהבים אותי וזה ממש לא הגיוני. אני לא יודעת למה אמרתי לו את זה, אני לא יודעת ממה אני מפחד והרגשתי שפגעתי בו..אוף! אני פשוט אדם מגעיל.
