אני לא (!!!!!) מפחד מכלבים.
זה נכון. אני לא מפחד מהם, אף פעם לא פחדתי. למה שאני אפחד? הרי הכלב הוא חברו הטוב של האדם. ובגלל שאני (בניגוד למספר אנשים) מחשיב אתת עצמי לאדם, אז אין לי בעיה להחשיב את הכלב כידידי נכון? בכל אופן, יחסי עם כלבים היו (עד היום) מאוד רגילים. הם תמיד נובחים עלי בהתחלה, אני מתקרב אליהם, בצורה לא מאיימת, נותן להם להריח לי את כף היד והם ישר נרגעים, אני מלטף אותם והכל נגמר. היום נשך אותי כלב. כן לא פייר הא? לא נשיכה רצינית מאוד, הייתי אומר רגילה. אתם יודעים דם והכל. הלכתי לחבר שלי כדי לרוץ איתו, והחלטנו שנקצר דרך החצר שלו, והכלב שלו שקשור רוב הזמן (נראה לי כל הזמן) ששומר על הבית ישר התחיל לנבוח כשהתקרבתי. בגלל שזה כלב יחסית מאיים (זאב, דוברמן, בוקסר... משהו כמו שהיה לי פעם בקיצור קילר רציני) אז חבר שלי, אילן, אמר שהוא יחזיק אותו. אני בלי פחד כאילן מחזיק את הכלב, הלכתי ליד, בלי להתגרות, בלי להראות פחד (כי לא פחדתי). והכלב כמובן ניער מעליו (בלי הרבה בעיות) את אילן וקפץ עלי לא זזתי (שוב כי לא פחדתי) ושלחתי את יד שמאל קדימה כדי שהוא יוכל להריח אותה להירגע לתת לי ללטף אותו וזהו. כמובן שלכלב כל הסיפור היה נראה אחרת - אני הולך לקרוע לו את הצורה עכשיו. בכל אופן הכלב נתן לי נשיכה ביד שמאל, ואני בלי הרבה חוכמות הכנסתי לו אגרוף עם יד ימין, לא יודע אם זה בגלל שאני חזק או בגלל שהפתעתי אותו או בגלל שפשוט הוא ריחם עלי, הוא שיחרר, ואני קפצתי אחורה למרחק בטוח. בכל הזמן הזה אילן הסתכל עלי בבעתה.... הוא נבהל יותר ממני
))) בכל אופן שטפנו את היד, שמו יוד (בטח פולידין) ויצאנו לרוץ. כשחזרתי הבייתה, אז התחיל הקטע הקשה, אימא שלי.... רק הבדיקה שלה ששאר הגוף שלי בסדר יותר כאבה לי מהנשיכה עצמה. בכל אופן, לקחו אותי למרפאה (למרות שלא רציתי) ושם נתנו לי טטנוס (מגניב כזה בכתף) ואחרי זה חבשו לי (כאילו לא הייתי יכול לבד) את היד. אה ואתם יודעים מה הקטע המצחיק? נפרדתי מחברה שלי היום. אולי זה עונש מאלוהים? ארז.
זה נכון. אני לא מפחד מהם, אף פעם לא פחדתי. למה שאני אפחד? הרי הכלב הוא חברו הטוב של האדם. ובגלל שאני (בניגוד למספר אנשים) מחשיב אתת עצמי לאדם, אז אין לי בעיה להחשיב את הכלב כידידי נכון? בכל אופן, יחסי עם כלבים היו (עד היום) מאוד רגילים. הם תמיד נובחים עלי בהתחלה, אני מתקרב אליהם, בצורה לא מאיימת, נותן להם להריח לי את כף היד והם ישר נרגעים, אני מלטף אותם והכל נגמר. היום נשך אותי כלב. כן לא פייר הא? לא נשיכה רצינית מאוד, הייתי אומר רגילה. אתם יודעים דם והכל. הלכתי לחבר שלי כדי לרוץ איתו, והחלטנו שנקצר דרך החצר שלו, והכלב שלו שקשור רוב הזמן (נראה לי כל הזמן) ששומר על הבית ישר התחיל לנבוח כשהתקרבתי. בגלל שזה כלב יחסית מאיים (זאב, דוברמן, בוקסר... משהו כמו שהיה לי פעם בקיצור קילר רציני) אז חבר שלי, אילן, אמר שהוא יחזיק אותו. אני בלי פחד כאילן מחזיק את הכלב, הלכתי ליד, בלי להתגרות, בלי להראות פחד (כי לא פחדתי). והכלב כמובן ניער מעליו (בלי הרבה בעיות) את אילן וקפץ עלי לא זזתי (שוב כי לא פחדתי) ושלחתי את יד שמאל קדימה כדי שהוא יוכל להריח אותה להירגע לתת לי ללטף אותו וזהו. כמובן שלכלב כל הסיפור היה נראה אחרת - אני הולך לקרוע לו את הצורה עכשיו. בכל אופן הכלב נתן לי נשיכה ביד שמאל, ואני בלי הרבה חוכמות הכנסתי לו אגרוף עם יד ימין, לא יודע אם זה בגלל שאני חזק או בגלל שהפתעתי אותו או בגלל שפשוט הוא ריחם עלי, הוא שיחרר, ואני קפצתי אחורה למרחק בטוח. בכל הזמן הזה אילן הסתכל עלי בבעתה.... הוא נבהל יותר ממני
))) בכל אופן שטפנו את היד, שמו יוד (בטח פולידין) ויצאנו לרוץ. כשחזרתי הבייתה, אז התחיל הקטע הקשה, אימא שלי.... רק הבדיקה שלה ששאר הגוף שלי בסדר יותר כאבה לי מהנשיכה עצמה. בכל אופן, לקחו אותי למרפאה (למרות שלא רציתי) ושם נתנו לי טטנוס (מגניב כזה בכתף) ואחרי זה חבשו לי (כאילו לא הייתי יכול לבד) את היד. אה ואתם יודעים מה הקטע המצחיק? נפרדתי מחברה שלי היום. אולי זה עונש מאלוהים? ארז.