דבר ראשון להרגע
אני מבין את מה שעובר עליך, רובנו כאן עברנו את זה, וחלקנו עוד בשלבי התמודדות קשים (אני יכול להעיד לפחות על עצמי). זה קשה, מאוד קשה, נכון. ולאף אחד אין את התשובה הנכונה המוחלטת. זו דרך מסובכת, ההתמודדות עם הנטייה והדת, לפעמים אנשים מוצאים את האיזון, ולפעמים לא, אבל צריך לזכור שאפשר לנסות. תעצור, תרגע, תנשום עמוק. חבל להכנס לסחרור כזה. הקונפליקט קיים, ועכשיו צריך לחשוב איך להתמודד, לא להאשים אף אחד, לא את עצמך, לא את לוהים, ולא את הסביבה. האשמה שאני מרגיש במה שאתה כותב לא מקדמת. נסה להבין שיש עוד דרך ארוכה, אבל בסופה תמצא את שלוות הנפש, וזה מה שחשוב.