אני לא כ ו ע ס ת....

Raychoo

New member
אני לא כ ו ע ס ת....

הוא התקשר, האקס הנפלא שלי, אמר שזוגתו חולה וביתם הקטנה גם חולה אז הוא לא יכול לקחת את הילדים המשותפים שלנו לסופ"ש "אבא" כמתוכנן. גגגררררר..... כשאני חולה ומבקשת שייקח קצת את הילדים כי קשה לי.... נ א ד ה. כשאני ואחד הילדים חולים יחד, אני מסתדרת (יש לי ברירה?). אבל ה ו א לא יכול (למרות שהוא בריא). "אני צריך לטפל בקטנה" הסביר לי. אמרתי לו...אוקיי...שכולם ירגישו טוב ואני מבקשת שתיקח אותם שבועיים רצוף לסופ"ש כי אחרת הכל משתבשת לי. מה הוא עני לי? "נראה". נראה? הלך מסיבת פורים. הלך סופ"ש של מילוי מצברים (כמה אני זקוקה לזה). אני לא כ ו ע ס ת
 

a n a t i 3 3

New member
איזה מזל שאצלי...

הוא לא לוקח אותם אף פעם לשבת.. ככה לא נתקלת במצבים כאלה
מבינה את העצבים שלך ויחד עם זה חושבת שעכשיו את צריכה לעזוב את הכל ולגשת ל
ולחפש ביביסיטר לערב!!!! כמה שזה יעלה.. זה שווה
לבוא לאסוף אותך בערב
 
ברוך ממציא הביביסיטר...

ועדיף שלא ייקח אותם כשכולם שם חולים... עוד ידבקו לך ותישבי איתם שבוע בבית... זה עולה הרבה יותר מביביסיטר לערב אחד. שתהני היום בערב
 

Raychoo

New member
ב ר ו ר ...

...שאני לא רוצה שהילדים יידבקו. אבל כבר למדתי שאין לזה סוף. אין לי סיכוי למנוע הידבקות גם ככה. השבוע הם היו אצלו כשקטנה שלו הייתה חולה. הילדים סיפרו לי על כך לאחר מכן. אבל כעת זוגתו חולה, אז אין לו עוזרת צמודה ולא נוח לו כי הוא צריך לדאוג לקטנה בנוסף לילדים שלי-שלו. זה מה שמרגיז כאן. יש לו בית מספיק גדול בשביל להפריד בריאים מחולים וחוץ מזה אלו הילדים שלו והוא עצמו בריא. כשאחד מילדיי חולים השני לא מושלח מהבית כדי לא להידבק. ניתן לנקוט אמצעיים בסיסיים להמנעות מהדבקות. המסר שלו אליי ולילדיי הוא "לא נוח לי אז לא באים". זהו. כשהילדים שלי חולים הם לא הולכים אליו. כשהוא חולה הם לא הולכים אליו. כשאני חולה הם איתי. כשהם חולים הם איתי. תרשו לי לקטר קצת... מותר לי.
 
תראי לרגע אני כעסתי כשקראתי את מה

שכתבת.והכעס שלי בא ממקום שגם אני נתקלת במקרים שבהם הוא לא לוקח את הילד כי.... וכי.... וכי.... (ולא אפרט כי זה כל כך מגוון) אבל אף פעם לא מוכן לפצות את הילד. ואני אומרת "לפצות" כי לי אין בעיה שהילד יהיה בבית. הוא עצמאי וגדול ולא מונע ממני לצאת ובכלל הכי טבעי לי שהוא לידי. אבל אם הילד לא יכל ללכת אליו מסיבה כלשהי, נניח אירוע בבית ספר, אירוע משפחתי של הצד שלי, והילד מבקש ממנו לבוא אליו ביום אחר במקום, אז הוא אומר: "אין במקום לא יצא אז לא יצא...."- הוא בחוכמה רבה הפך את הפגישות עם הילד לייקרי המציאות, שהילד ירצה אותם יתחנן להם ויעשה הכל כדי לקיים אותם. מין מערכת לא בריאה של חוסר גמשיות שמלחיצה נורא את הילד. אני חושבת שאם את צריכה לכעוס זה לא על זה שהוא "דפק" לך את התוכניות, אלא על זה שהילדים שלך מפסידים זמן אבא, על זה שהוא מוותר עליהם בקלות על זה שאת הילדים החדשים שלו הוא לא משלח מהבית כשהם חולים. ואת הילדים שלכם המשותפים הוא בעצם משלח כשהם חולים.- ואני אומרת "משלח" כי זה בדיוק זה.
 
באמת טוב שהילדים לא ילכו לשם וידבקו

השאלה החשובה היא האם זה קורה לעיתים קרובות או רחוקות. אם לעיתים רחוקות אז צריך לפרגן ולהבין. אמנם יש הסדרי ראיה אבל בחיים יש גם תקלות. חבל על הכעס שלך. מצאי בייביסטר ובואי למסיבה.
 

mandanah

New member
תגובה של גבר שהוא גם אבא

העיוות של החוקים במדינה המפגרת שלנו יוצר בגירושין את הסידור הבא: יש הורה לילדים (אמא) ויש כספומט (אבא). במדינות נאורות משמורת משותפת היא ברירת המחדל ושם מצד אחד גם האמא מפרנסת, ומצד שני האבא מחוייב לקחת את הילדים. בינתיים תתנחמי בכך שאמנם את צריכה לשלם לביביסיטר אבל מצד שני לא מעקלים לך כמה אלפי שקלים מהמשכורת כל חודש.
 

t o t a l

New member
תגובה של אבא שהוא גם גבר

אם תפרנס את ילדיך לא יעקלו לך מהמשכורת. אם תתן לילדים שלך יותר מרק כסף, לא תרגיש כספומט ותרגיש שגם אתה הורה. העיוות הוא קודם כל בהורים. אח"כ בחוק.
 

mandanah

New member
תגובה קצת משונה

בוא ותסביר לי איך אין עיוות בחוק כלהורה אחד (כמעט תמיד האישה) ניתנת משמורת בלעדית ולהורה אחר (כמעט תמיד הגבר) רק הסדרי ראיה וחובת הפרנסה? להזכירך אנו במאה ה-21! אז אם בארה"ב למשל ברירת המחדל היא משמורת משותפת ותשלומי מזונות חלים על שני הצדדים אזי שם המערכת מעוותת? ממתי ולמה אדם נולד עם פחות זכויות ויותר חובות רק כי יש לו בולבול בין הרגליים? במאה ה-21?
 

° זואי °

New member
חבל לי

שיש חוק כזה, באמת חבל לי. מאוד הייתי רוצה לראות כמה אבות באמת היו לוקחים משמורת מלאה אם לא היה חוק שמונע מהם. נורא קל לדבר ולהתלונן. חושבת שמעשים הרבה יותר קשים מדיבורים. ורק לידיעה - אצלינו משמורת משותפת, מי אתה חושב שחייב להשאר בבית ולהפסיד ימי עבודה (ועם זה משכורת) עם הילדים כשהם חולים? אבא הוא כספומט לא בגלל חוק, רק בגלל שהוא בוחר להיות כזה. למרות שמודה שלפעמים אין לו הרבה ברירות, חושבת שהרבה מרימים ידים ובוכים שהם רק כספומט מהר מידי.
 

mandanah

New member
במשמורת משותפת

במשמורת משותפת ישנו הסכם הקובע חלוקה שיוויונית של האחראיות כולל הפסד ימי עבודה. הבחירה בלהיות כספומט אינה בידי הגבר. תשאלי כל עורך דין מתחיל לעניני גירושין והוא יסביר לך שהסיכוי של גבר לקבל משמורת משותפת שלא לדבר על מלאה על ילדיו היא אפסית גם אם היה האבא הכי טוב לילדיו, חיתל אותם קם בלילה וטיפל בהם כמו אמא. בנוסף לכך החוק בדינתנו לא מטיל חובת מזונות אפילו בשקל על האישה ורק בגלל שהיא אישה אפילו אם המשמורת ניתנה לאב! על זה נאמר, ימי הביניים בימינו
 

° זואי °

New member
אתה באמת מאמין

שסכום המזונות מספיק לכל צרכי הילד? שהאמא של הילד לא מוציאה שקל משלה על הילדים? אתה באמת משווה לקום בלילה כששני ההורים במילא בבית להפסדי ימי עבודה, לשנים הרבות שצריכים להיות עם הילדים? מענין שמכירה כל כך הרבה גרושים שלא מרגישים שהם כספומט למרות החוק במדינה שלנו. אולי זה בגלל שהגישה שלהם אחרת. יודעת שבגלל שהגישה שלי אחרת, הגישה של האקס שלי אחרת ולהפך, בגלל הגישה שלו הגישה שלי משתנה. כשהולכים במשחקי כוחות, אין מנצחים, רק מפסידים. אולי בגלל זה אין לי צורך לשאול עו"ד לעניני גירושין, אותו פגשתי בדיוק פעם אחת יחד עם הגרוש שלנו כדי לנסח הסכם שעד היום יושב במגירה ואף אחד מאיתנו לא חושב אפילו להתיחס אליו. נורא נוח להאשים את המדינה ולא לקחת אחריות בתור בוגרים על המעשים של בני הזוג לשעבר. ודרך אגב, רק בגלל שהא אישה נותן לה הרבה זכויות שאין לך, כמו הזכות ללדת, הזכות להחזיק בבטן תינוק 9 חודשים, הזכות להאכיל אותו מהגוף שלך אחרי שהוא נולד. מזל שעל הזכות הזאת אתה לא יכול להאשים את המדינה....
 

mandanah

New member
כן אני מאמין

ותסלחי לי שאני מאמין בשיוויון זכויות וחובות. אני מאמין שהחוק המפלה והמעוות בעצם זה שמדבר בלשון אחת לזכר ואחרת לנקבה הוא חוק פרימיטיבי ופסול, ועובדה שבמדינות אחרות זה אחרת. אני מאמין שיש אבות, ויותר ויותר אבות, שלמרות שאינם יכולים ללדת ולהניק יכולים לעשות הכל, ולפעמים טוב יותר מהאמהות. אני מאמין בשיויון הזדמנויות. כמו במקרים אחרים בה החוק מפגר אחרי המציאות ויוצר אי-צדק בלתי נסבל, גם במקרה הזה המציאות חזקה מכל חוק: שיעור הנישואין ב2005 צנח ב-40% ביחס ל-2004. זה שלבעלך ולך מתאימה חלוקת התפקידים זה לא אומר שלשאר העולם זה מתאים
 

° זואי °

New member
אין לי בעל תודה רבה.

ונכון, זה שאני והאקס שלי הסתדרנו זה אומר שזה מה שהתאים לנו. מה שלא גורע לרגע מהעבודה הקשה ששנינו עושים כדי לשמור על זה במקום לרחם על עצמו לראות איך המדינה דופקת אותו או אותי. אנחנו לוקחים אחריות על המעשים שלנו, לא מאשימים אף אחד אחר. שווה לנסות את זה לפעמים. שיוויון הזדמנויות, מילים גדולות, חבל שהן לא עובדות בשני הכיוונים. חבל שכשאתה מגיע לראיון עבודה, אף אחד לא שואל אותך איך תסתדר עם שעות העבודה שלך כשיש לך ילדים קטנים בבית כמו ששואלים נשים בראיון עבודה. או שמותרים עליך בכלל לעבודה כי יש עוד מצב שתרצה ללדת עוד ילדים ואז לא תהיה זמין לעבודה (והכי נורא, לפי החוק הדפוק גם אי אפשר יהיה לפטר אותך). חבל שלמדינה הזאת הייתה בדיוק ראש ממשלה אחת אישה ולא יותר. חבל גם כשאישה מגיעה לעמדה בכירה, המשכורת שלה הרבה יותר נמוכה מגבר באותה משרה. מענין שכשאישה מצליחה להגיע לעמדה בכירה, מלחשים עליה שהגיע לזה כי שכבה עם כמה אנשי מפתח ולא נותנים ליכולות המקצועיות שלה קרדיט כמו לגבר. אין דבר כזה שויון בימינו. אני מאמינה שיש גברים שעושים עבודה טובה בתור אבות, אבל אולי בתור בני אדם הם לא עושים עבודה כל כך טובה ולכן הצד השני מקשה עליהם. או שאולי הם סתם התחתנו עם חרא של בן אדם ואכלו אותה. זה עדין לא עושה את זה אשמת המדינה. זאת בכלל בעיה להשוות יכולת הורית בין אנשים. את התוצאות של יכולת הורית רואים רק אחרי שהילדים גדלו ואז זה כבר מאוחר מידי לשנות. אז החוק מניח שבגלל שיש הרבה יותר מקרים שבהם האמא נשארת בבית ומגדלת את הילדים והאבא עובד ולא שותף לגידול, אז ההסתברות אומרת שזה המצב האידיאלי לילדים. מצב שפחות יגרום להם להרגשה שהעולם שלהם התהפך. אם למשל זה היה אחרת, בחצי מהמקרים גברים היו נשארים בבית ונשים היו יוצאות לעבודה, אז באמת הייתה לחוק בעיה להחליט. אבל מכיוון שבמצב היום שאין כזה שוויון, אז גם אין שוויון בדברים אחרים. כשתגיע למצב שזכויות האישה שוות לזכויות הגבר בכל המובנים, תגיע למצב שבו אבא שווה לאמא בכל המובנים. מסכימה, המדינה שלנו, חרא של מדינה. מצד שני, יש מעט מאוד מדינות בעולם שהם לא חרא של מדינות. המדינה היא לא ישות בפני עצמה. היא מה שעושים ממנה האנשים שחיים בה. האנשים שבחרו את האנשים שיקבעו בשבילם מה יהיה. האנשים שבחרו לחיות בה (או שלא הייתה להם ברירה כי שום מדינה חרא אחרת לא רוצה אותם). אולי באמת חבל שנתנו לנשים את הכוח להצביע ולהשפיע. אולי אם לא היו מצביעות, יכלו הגברים להצביע למישהו שהיה לוקח מהן גם את הזכות להיות אמא (מקווה שאתה קורא את הציניות במשפט הזה).
 

mandanah

New member
שימי לב

זה שרוב הגברים הם ככה ורוב הנשים הם ככה זה לא נותן שום צידוק לחוקים מפלים .בשום תחום אחר חוקים שכאלה שמפלים בין בני אדם לא היו עוברים. גם לא ראיתי נשים שהתנגדו לחוקים שאוסרים הפליית נשים בכל תחום אחר . אבל גברים מותר להפלות? ברור לך שזה לא ימשך עוד הרבה זמן.... זה שיש יותר עברינים בני עדות המזרח זה לא צידוק להכניס מישהו לכלא. בני אדם צריכים להיות שווים לפני החוק ! נקודה! ובעניין נשים ועבודה יש כאן עניין של הביצה והתרנגולת: בגלל המציאות (הפליה בשוק העבודה) אתן נשארות בבית ובגלל שאתן נשארות בבית אתן מופלות בשוק העבודה. האמת שזה רק תרוץ. זה פשוט מתאים לכן.
 

° זואי °

New member
זה מתאים לנו?

מענין. גם את הענין העדתי הכנסת כאן עכשיו. לוקחת על עצמי, גם אישה וגם אשכנזיה - שילוב מנצח, בגללי כם הגרושים המזרחיים צריכים לשבת בכלא. מדהים, איך באה לי ברגע זה התובנה. וזה הכל בגלל שככה מתאים לי וכל העולם הרי מסתובב לפי מה שאני רוצה או לא רוצה. תוהה אם כל כך חרא לך כאן, למה אתה נשאר? בחיי, לפעמים מסתכלת על החיים שלי... ואז קוראת דברים כמו שכתבת כאן, וחושבת לעצמי כמה יותר מזל משכל יש לי. איזה מזל שהגרוש שלי הוא הוא ולא מישהו אחר שחושב שכל העולם (וגרושתו) נגדו. אם היה כזה, סביר להניח שגם אני הייתי אחרת ואז היה כאן אולי עוד גרוש אחד שמתלונן על גרושתו החראית שעושה צרות עם המזונות והילדים וכל זה בזמן שהא האבא הכי נפלא ומושלם בעולם. בחיי איזה מזל יש לי. מאחלת לך ובעיקר לגרושתך (או פרודתך או אשתך, לא יודעת) חיים ארוכים ומאושרים. אתם צריכים את זה.
 
זכויות וחובת חלים כאן על שניהם

כאשר יש משמורת משותפת. ותאר לך: שיש משמורת בלעדית לאב..האם משלמת מזונות לילדים..ויש מקרים של אלאמוני שזה משנות לגבר או לאשה בניפרד..תלוי מי מרוויח יותר..תלוי מה היתה רמת החיים..ולמי יש יותר סיכוי עתידי להתפרנס טוב יותר. יש מקרים רבים שהאשה משלמת לגבר ללכת ללמוד על מנת שישפר את היכולת להתפרנס.. אך: משמורת משותפת כאן..זה המשמורת העדיפה על רוב הגרושים..והחובות והזכיות שוות. לרוב גרים מרחק קצר אחד מהשני..לא מעבירים את הילדים בית ספר..שבוע אצלו שבוע אצלה..וככה זה עובד. מסתכלת מהצד על הילדים על החברים..ומתברר שאחרי הכל..ההורים לפחות הופכים ברוב המקרים לידידים. ורמת הסבל של הילדים מתמעטת..
 

מצוטטת

New member
זה נכון

יש הרבה נכון במה שאתה כותב באופן כללי {כללי כן!}, בני אדם הם באמת שווים רק שזה לא מספיק להגדיר..... יותר מזה לחוקק, צריך לרצות להיות כזה לא בגלל זה כתוב באיזה חוק .... בטח לא מספיק להאמין בזאת!!! יש גם את חובת ההוכחה שלנו כבני אדם לעצמנו אז נכון צריך את שיתוף הפעולה בהסכמתו של הצד השני, זה העומד מולך במשחק הזה.... כי רק לחשוב שחקיקת איזה חוק נוסף , יהיה זה שיפתור את אותו אי צדק שמדובר פה כדבריך, זו אשליה... לדעתי כמובן!.
 
למעלה