אני לא יכולה יותר

netaK

New member
אני לא יכולה יותר

אני פשוט לא יכולה אין לי יותר כוח אין
 

netaK

New member
../images/Emo18.gifטריגר?

שוב שרטתי את עצמי. עם סכין יפנית. כבר אי אפשר להגיד לאנשים שזה שריטות של פליני. זה לא עוזר לי בכלום. אני לא מרגישה יותר טוב. זה כואב. אבל מגיע לי הכאב הזה. אוף.
 
../images/Emo24.gif

מה גרם לנפילה הזו, אם אפשר לשאול? הכאב הזה ממש לא מגיע לך. הוא לא מגיע לאף אחד. אל תענישי את עצמך, לא בצורה כזו לא מועילה..
 

noosh

New member
למה הוא מגיע לך?

עד עכשיו זה כן גרם לך להרגיש יותר טוב, ועכשיו פתאום זה לא? (שתי השאלות נשאלו ברצינות).
 

netaK

New member
.

זה מגיע לי כי אני מטומטמת ועד עכשיו לא עשיתי את זה
 

netaK

New member
.

כל בנאדם שחושב בכלל על לעשות כזה דבר הוא מטומטם. וחלש. וזה מה שאני. הלחץ של העבודה והשיעורי בית של המכינה פלוס העצבים שבבית שובר אותו
 

noosh

New member
אני משערת

שעשית את זה כי עבר עלייך משהו. לפעמים כשאנחנו במצבי מצוקה מאוד מאוד קשים ומרגישים שאנחנו לא יכולים להתמודד, אנחנו מחפשים את הדרך לשחרר את הלחץ (אפילו כמו שקיטור מנסה להתפרץ מהסיר, פשוט לשחרר) ואנחנו עושים מעשים שנראים לנו מטופשים או חלשים, כי זה פשוט מה שהיה באותו הרגע. לא אומרת אם זה טוב או רע, זה פשוט מה שקורה. ההבנה שלנו אח"כ, הבחינה של מה שעשינו ואם אנחנו רוצים להמשיך עם זה או לשנות את זה, זה המקום שבו אנחנו מכניסים את שיקול הדעת שלנו ומנסים לבחון את המעשה ואת ההשלכות שלו, ואת מה שאנחנו רוצים או לא רוצים לעשות כדי לא לחזור או כן לחזור עליו. זה נכון לכל מעשה שהוא. לפי מה שאת אומרת, זה לא משהו שאת חושבת שעשה לך טוב וזה לא משהו שאת היית רוצה להמשיך איתו. השאלה היא מה את כן יכולה לעשות כשאת מגיעה למצב של לחץ שאת מרגישה שאת לא יכולה להתמודד איתו, שלא יפגע בך ויגרום לך להרגיש אפילו יותר רע. אולי יש משהו אחר שאת יכולה להשתמש בו כדי להרגע, בין אם לקחת רסקיו או ולראין (כיליתי את נפלאותיהם לאחרונה
) או משהו כמו ציור / כתיבה / הליכה / מוזיקה שישחרר קצת מהעצבים ומהלחץ וינקה לך את הראש. בנוגע למה שמלחיץ אותך - אני משערת שעבר זמן מאז שהיית צריכה להתמודד עם מסגרת כזאת כמו המכינה, וכשזה מגיע יחד עם לחץ בבית זה בטח לא תורם. לפי מה שהבנתי, את כן נהנית שם (אני לפחות זוכרת שכתבת על זה בדבר הטוב של היום). העניין הוא להרגיש שאת עומדת בציפיות, יכול להיות שאני טועה, אבל זה מה שמרגיש לי שיכול להעיק עלייך. אולי את יכולה לנסות, לפחות בהתחלה, להתרכז בשיעורים במכינה ברמה של "אני רוצה ללמוד כמה שיותר" ולא ברמה של "אני רוצה להוכיח לכולם ולעצמי שאני טובה". בסך הכל, המטרה של המקום הזה הוא ללמד אותך ולתת לך כלים כדי שתוכלי ליישם אותם ולהתפתח. זה לא אומר שאת אוטומטית צריכה להיות מפותחת, כי אם היית אז לא היית נעזרת במקום הזה. אולי את יכולה לנצל את מה שאת לומדת שם בשביל לשחרר קצת ממה שעובר עלייך. להחליט שכשאת במצב של "שחרור" את מציירת בלי להסתכל אח"כ על מה שציירת. את לוקחת דף, פורקת עליו את העצבים שלך, ומקפלת בלי להסתכל או להשוות (הייתי עושה את זה כשהייתי במגמה, היו לי "עבודות שחרור" כאלה שהייתי עושה רק כדי לפרוק ולא כדי להסתכל עליהן אח"כ). את יכולה להחליט שאלו עבודות שהן לא חלק משיעורי הבית ולא חלק מהציורים שלך, אלא משהו שאת עושה כדי גם לתרגל וגם לשחרר. יכול להיות ששחרור שכזה גם יביא אותך עם ראש נקי יותר למשימות שאת צריכה להגיש, ויכול להיות שהוא יגלה בפנייך טכניקות או דימויים שעוברים לך בראש ולא מצאת לפני כן.
 

netaK

New member
זה לא העניין

קודם כל אם הייתי יודעת להתמודד עם לחץ זה היה עוזר לי ב...10 שנים האחרונות :\ רסקיו לא עוזר לי ואין לי מושג מה הדבר השני שכתבת הבעיה שלי היא שאני נלחצת מהר. יש לי שיעורי בית ואני לא מספיק טובה בשבילם. לא בקטע של אני לא מרוצה מהציור שלי אלא שאני פשוט לא יצירתית מספיק בשביל זה, אין לי את הדימיון הדרוש, וזה מוסיף לחץ ואולי זה גם נגרם מלחץ ששוב, לא יודעת איך לשחרר אותו והבית הורס לי את החיים. ברצינות. ובעבודה זה פשוט מרגיש שאין לי זמן עם השיעורים שאני לא מצליחה לעשות בעבודה אני כל הזמן מרגישה שאין לי זמן וזה מלחיץ אותי ואז אני חוזרת הביתה ורע לי בבית ואני לא מצליחה לעשות את השיעורים אז יופי באמת :\
 

noosh

New member
טוב,

אני יכולה להציע לך לנסות דפי מחשבות, כי לדעתי זה יכול לעזור, אבל אני לא יודעת אם תהיה לך סבלנות או נכונות לזה. העניין הוא ש"נכונות" זה משהו נורא חשוב פה, כי בלי נכונות תמיד יישאר ה"אז יופי באמת :/" הזה בסוף. השאלה היא אם את מרגישה שאת במקום שאת רוצה לשנות או אם את במקום שאת רוצה לשקוע.
 

noosh

New member
(ואין כאן "נכון או לא נכון", כן?

רק עניין של הרגשה שלך, זה לא נאמר בהטפה).
 
נטע, את גרה עם ההורים?

אולי יש איזו אפשרות לשכור דירה עם חברה? או מדי פעם, כשממש קשה בבית, לישון אצל מישהי שקרובה אלייך? לגבי טיפול, אני מניחה שיש עוד שיטות טיפוליות מלבד פסיכולוגים שיכולות לעזור, אבל בזה אני ממש לא מבינה. אני גם לא מסוגלת לדבר עם דמויות מקצועיות כאלה.
 

netaK

New member
כבר חשבתי על לעבור לדירה משלי

אבל אני לא יודעת איזה לחץ עדיף לחץ ועצבים מההורים או הלחץ לעבוד יותר כי המשכורת שלי לא תספיק לכלום ואז גם יהיה לי פחות זמן וכל זה.
 

noosh

New member
היית מתישהו במקום של נכונות?

(שוב, לא שאלה רטורית או מתקיפה אלא באמת, כדי לדעת). כאילו, מה את חושבת שגרם או יגרום לך לשנות את המצב שלך מלשקוע לנכונות? יש משהו שמזיז אותך מכאן לשם?
 
אחרי האמירה הזו אני נעשית יותר בטוחה שכדאי

לך לפנות לטיפול אצל מטפל בשיטה הקוגניטיבית. תקראי עליה קצת ברשת, זו נראית לי גישה רציונלית שאולי יהיה לך קל יותר להתחבר אליה
. אם אני יכולה איכשהו לעזור, תשלחי מסר...
 
למעלה