כותונת משוגעים
New member
אני לא יודעת מה לעשות...
ביום שבת בערב הלכתי לאחותי,היא הזמינה אותי ללכת איתה להצגה. ההצגה היתה ב9 ואני הלכתי אליה בסביבות 6 וחצי.היא הכינה אוכל בשביל הילד שלה וישבתי ליד השולחן במטבח והתחלתי להרגיש גרוע וכמעט בכיתי לידה.היא הרגישה.כדי לברוח ממנה קצת הלכתי לחדר עבודה ונכנסתי לדף יוצר שלי בבמה. קראתי כמה דברים ואז כשהיא נכנסה סגרתי את החלון כדאי שהיא לא תראה מה שקראתי.אחר כך הלכנו להצגה וכשנגמרה חזרתי הביתה והיא לבית שלה. אחרי כשעה היא התקשרה אלי ואמרה לי שהיא ראתה שבכיתי ושאלה מה קרה לי,אם נעלבתי ממשהו שהיא אמרה.אמרתי לה שלא בכיתי,שרק הייתי עיפה ושאני בסדר.היא אמרה לי שהיא קראה בדף יוצר שלי ושהיא מודאגת.כעסתי עליה בגלל שהיא פרצה לי לפרטיות (אבל מה אני יכולה לעשות בקשר לזה עכשיו?אני לא יכולה למחוק הכל מהדף ולהתחיל מחדש תחת שם אחר).היא התחילה לבכות ואמרה לי שהיא לא רוצה שאני אמות,לא רוצה שאני אברח.אמרתי לה שאני לא אתאבד אף פעם,שאני לא מסוגלת לעשות דבר כזה למשפחה שלי.היא גרמה לי לבכות.שתינו פשוט בכינו בטלפון.היא אמרה לי שאני לא צריכה להשאר עצובה בגלל שאמא שלנו נפטרה,שיש אנשים עם גורל גרוע משלנו.אמרתי לה שאני השלמתי עם העובדה שאין לנו אמא יותר ושאני בקושי חושבת עליה.היא שאלה אותי למה אני עצובה ואמרתי לה שאני לא יודעת..אני פשוט לא יודעת.אמרתי לה שבגלל האוסידי יש לי מחשבות של שנאה עצמית שמחלישות אותי ולוקחות לי את כל הכוח.היא שאלה מה היא יכולה לעשות בשבילי,אמרתי שכלום,שזו תקופה ושזה יעבור לבד.היא אמרה לי לחשוב על הבן שלה כשרע לי,כי אמרתי לה שהוא מעניק לי כ"כ הרבה אושר.אני כבר לא זוכרת איך סיימנו את השיחה.. היום הייתה לי בגרות בספרות וביום ראשון כשלמדתי היא התקשרה כמעט כל חצי שעה לשאול מה נשמע.היא פשוט העיקה עלי.אמרה לי שהיא לא מסוגלת לישון ויש לה סחרחורות בגלל מה שהיא גילתה עלי דרך השירים שלי.אמרתי לה שאם היא חושבת שלהפיל עלי רגשות אשמה זה לעזור היא טועה ושזו בעיה שלה שהיא חדרה לי לפרטיות.היום היא התקשרה פעם אחת רק לשניה כדאי לשאול איך היתה הבגרות,ובערב כדאי לשאול מה נשמע איתי.היא ממש בפניקה אני לא יודעת מה לעשות...אני מרגישה כ"כ מטומטמת ואגואיסטית.איך אפשר להרגיע אותה?היא רוצה להפגש עם הפסיכולוגית שלי..אני לא יודעת מה לענות לה על זה.מצד אחד היא בטח תרגיע אותה,אבל מצד אחר זה עוד חדירה לפרטיות שלי.היא גם קראה מן מכתב אהבה שכתבתי לבת,ועכשיו היא חושבת שאני לסבית.אמרתי לה שאני מעדיפה בנים,ואני באמת,אבל היא יכולה להבין את מה שעבר עלי כשכתבתי את זה...זה פשוט מעיק שהיא מנסה לעזור!!!דווקא בתקופה שהייתי צריכה שקט וחופש היא לא נותנת לי מנוחה.מה אני יכולה לעשות שירגיע אותה?
ביום שבת בערב הלכתי לאחותי,היא הזמינה אותי ללכת איתה להצגה. ההצגה היתה ב9 ואני הלכתי אליה בסביבות 6 וחצי.היא הכינה אוכל בשביל הילד שלה וישבתי ליד השולחן במטבח והתחלתי להרגיש גרוע וכמעט בכיתי לידה.היא הרגישה.כדי לברוח ממנה קצת הלכתי לחדר עבודה ונכנסתי לדף יוצר שלי בבמה. קראתי כמה דברים ואז כשהיא נכנסה סגרתי את החלון כדאי שהיא לא תראה מה שקראתי.אחר כך הלכנו להצגה וכשנגמרה חזרתי הביתה והיא לבית שלה. אחרי כשעה היא התקשרה אלי ואמרה לי שהיא ראתה שבכיתי ושאלה מה קרה לי,אם נעלבתי ממשהו שהיא אמרה.אמרתי לה שלא בכיתי,שרק הייתי עיפה ושאני בסדר.היא אמרה לי שהיא קראה בדף יוצר שלי ושהיא מודאגת.כעסתי עליה בגלל שהיא פרצה לי לפרטיות (אבל מה אני יכולה לעשות בקשר לזה עכשיו?אני לא יכולה למחוק הכל מהדף ולהתחיל מחדש תחת שם אחר).היא התחילה לבכות ואמרה לי שהיא לא רוצה שאני אמות,לא רוצה שאני אברח.אמרתי לה שאני לא אתאבד אף פעם,שאני לא מסוגלת לעשות דבר כזה למשפחה שלי.היא גרמה לי לבכות.שתינו פשוט בכינו בטלפון.היא אמרה לי שאני לא צריכה להשאר עצובה בגלל שאמא שלנו נפטרה,שיש אנשים עם גורל גרוע משלנו.אמרתי לה שאני השלמתי עם העובדה שאין לנו אמא יותר ושאני בקושי חושבת עליה.היא שאלה אותי למה אני עצובה ואמרתי לה שאני לא יודעת..אני פשוט לא יודעת.אמרתי לה שבגלל האוסידי יש לי מחשבות של שנאה עצמית שמחלישות אותי ולוקחות לי את כל הכוח.היא שאלה מה היא יכולה לעשות בשבילי,אמרתי שכלום,שזו תקופה ושזה יעבור לבד.היא אמרה לי לחשוב על הבן שלה כשרע לי,כי אמרתי לה שהוא מעניק לי כ"כ הרבה אושר.אני כבר לא זוכרת איך סיימנו את השיחה.. היום הייתה לי בגרות בספרות וביום ראשון כשלמדתי היא התקשרה כמעט כל חצי שעה לשאול מה נשמע.היא פשוט העיקה עלי.אמרה לי שהיא לא מסוגלת לישון ויש לה סחרחורות בגלל מה שהיא גילתה עלי דרך השירים שלי.אמרתי לה שאם היא חושבת שלהפיל עלי רגשות אשמה זה לעזור היא טועה ושזו בעיה שלה שהיא חדרה לי לפרטיות.היום היא התקשרה פעם אחת רק לשניה כדאי לשאול איך היתה הבגרות,ובערב כדאי לשאול מה נשמע איתי.היא ממש בפניקה אני לא יודעת מה לעשות...אני מרגישה כ"כ מטומטמת ואגואיסטית.איך אפשר להרגיע אותה?היא רוצה להפגש עם הפסיכולוגית שלי..אני לא יודעת מה לענות לה על זה.מצד אחד היא בטח תרגיע אותה,אבל מצד אחר זה עוד חדירה לפרטיות שלי.היא גם קראה מן מכתב אהבה שכתבתי לבת,ועכשיו היא חושבת שאני לסבית.אמרתי לה שאני מעדיפה בנים,ואני באמת,אבל היא יכולה להבין את מה שעבר עלי כשכתבתי את זה...זה פשוט מעיק שהיא מנסה לעזור!!!דווקא בתקופה שהייתי צריכה שקט וחופש היא לא נותנת לי מנוחה.מה אני יכולה לעשות שירגיע אותה?