אבל בזמן האחרון חלק מהסיפורים שלה גורמים לי להתחרפן... והכי מבאס אותי זה שנראה לי שמנצלים אותה... אבל אני האחרון שיוכל להעיר לה כי אני אולי אשם בחלק גדול מהדברים בגלל השיגעונות שלי... ועכשיו אני סתם מבואס, מדוכא ורע לי
להגיב בפזיזות ולומר דברים שאולי אני היצטער עליהם אחכ... תני לי זמן.. אני רוצה לחשוב קצת! שבת שלום ואני אוהב אותך (למרות שאני כבר יודע שאת לא ממש בטוחה בזה)