אני לא חולת נפש!
הייתי חייבת לשתף בזה מישהו, ואתם נראיתם לי בחירה מתאימה. אחרי 6 שנים של טיפול בתרופות, שמתוכן שנתיים שולבו בטיפול פסיכולוגי, קיבלתי שכל והחלטתי להחליף רופא (פסיכאטר הכוונה). התעוררו אצלי שאלות, ולאחר שהבנתי שהסיבה שלא ביקרתי כבר כמעט שנה אצל הרופא, אפילו שאני אמורה ללכת לביקורת כל שלושה חודשים, היא כי המפגשים איתו עושים לי רע, וידעתי שהוא לא האיש המתאים שיתן לי תשובות לשאלות שלי. אז ביקשתי מהפסיכולוגית המלצה לרופא אחר, והיא נתנה לי. הייתי אצלו הערב, ואחרי שיחה של שעה הכל נראה אחרת. מסתבר שצדקתי כל הזמן הזה, התרופות הן חרטא, הכל היה מיותר. תרופות עוזרות למי שצריך אותן, אבל למי שלא צריך הן רק גורמות נזק. זה לא היה נדמה לי. אז מסתבר שאני שפויה, אני לא חולת נפש. הדיכאון שלי הוא סביבתי, נובע מטראומות ומשברים שעברתי שלא טופלו, ותרופות לא יכלו לשנות כלום כי מה שנדרש הוא שינוי בחשיבה וסיוע חיצוני. זה לא דיכאון קליני, זה לא ילווה אותי כל החיים אם אני אטפל בזה כמו שצריך. רק חבל לי עכשיו שלא קיבלתי את השכל לפני, וביזבזתי שנים יפות בהן הרעלתי את עצמי עם התרופות, שהאמנתי שהן נחוצות.
הייתי חייבת לשתף בזה מישהו, ואתם נראיתם לי בחירה מתאימה. אחרי 6 שנים של טיפול בתרופות, שמתוכן שנתיים שולבו בטיפול פסיכולוגי, קיבלתי שכל והחלטתי להחליף רופא (פסיכאטר הכוונה). התעוררו אצלי שאלות, ולאחר שהבנתי שהסיבה שלא ביקרתי כבר כמעט שנה אצל הרופא, אפילו שאני אמורה ללכת לביקורת כל שלושה חודשים, היא כי המפגשים איתו עושים לי רע, וידעתי שהוא לא האיש המתאים שיתן לי תשובות לשאלות שלי. אז ביקשתי מהפסיכולוגית המלצה לרופא אחר, והיא נתנה לי. הייתי אצלו הערב, ואחרי שיחה של שעה הכל נראה אחרת. מסתבר שצדקתי כל הזמן הזה, התרופות הן חרטא, הכל היה מיותר. תרופות עוזרות למי שצריך אותן, אבל למי שלא צריך הן רק גורמות נזק. זה לא היה נדמה לי. אז מסתבר שאני שפויה, אני לא חולת נפש. הדיכאון שלי הוא סביבתי, נובע מטראומות ומשברים שעברתי שלא טופלו, ותרופות לא יכלו לשנות כלום כי מה שנדרש הוא שינוי בחשיבה וסיוע חיצוני. זה לא דיכאון קליני, זה לא ילווה אותי כל החיים אם אני אטפל בזה כמו שצריך. רק חבל לי עכשיו שלא קיבלתי את השכל לפני, וביזבזתי שנים יפות בהן הרעלתי את עצמי עם התרופות, שהאמנתי שהן נחוצות.