אל תבכי על חלב שנשפך
והפסיקי להיות מודאגת כל הזמן מכיוון שאת מאבדת את כל האנרגיה הזמינה שלך. אני לא אכנס כאן לדיון על הרבדים העמוקים והאנרגטיים שבינו לבינה, רק אומר לך ששקיעה ברחמים עצמיים לא תביא את הגאולה, נהפוך הוא - היא רק תדרדר אותך יותר ויותר אל תהומות הנשייה. ולאחר התיאור המליצי והספרותי הזה, כל מה שאני מבקש ממך בשלב הראשוני, הוא להפסיק את רגשות האשם, הפקפוק העצמי ותחושת הכעס. את הנעשה לא ניתן להשיב וכל התעסקות מיותרת בכך גורמת לך לבזבוז אנרגיה אדיר ושקיעה בביצת הרחמים העצמיים. לא עשית שום דבר רע לאף אחד ואין סיבה שתייסרי את עצמך על כך מבוקר עד ערב. יתכן שההתנסות הזו היא סוג של תיקון עבורך, מפנה בחיים שאמור להביא אותך למקום אחר, שונה מהרגיל. אני לא בא להמתיק את הגלולה אלא בסך הכל לתת לך פרספקטיבה אחרת על הדברים (ואולי גם החיים) ולנסות להוציא אותך מתוך המרה השחורה ששקעת בה. זכרי, לאף אחד אין זכות על חייך וחוויותיך חוץ ממך ! וזה לא משנה מאיזה סוג של חברה את מגיעה. מגיע לך גם לטעות (שזו גם כן הגדרה מאד גמישה) ולא תמיד לעשות את הדבר הנכון. וכל עוד לא הרעת למישהו אחר, את עדיין ככל האדם וראויה לכל הטוב שבעולם.
