אני לא באמת מתחבר....

אני לא באמת מתחבר....

תיקראו לי תיכוניסט', תשמיצו אותי ברחבי מחוז דן, תצעקו לעברי "ילד!!", כל זה לא יעזור דבר!!! אני פשוט לא מתחבר לדברים מסויימים ואני לא משוגל לעשות אותם. אין לי חשק/כוח/רצון וכו'.. (לדוג') להתפלל כל בוקר 50 דקות!! אני פשוט לא רוצה, אז למה להכריח את עצמי?! למה לנשוך את השפתיים ולומר - תעשה, יום אחד תתחבר! - אני מבין את המחוייבות שיש לי בתור יהודי ואת הנאמנות שאני צריך לטפח בני לבין אלוקי אבל אני לא משוגל יותר... מצטער!... יש לכם להשיב לי דבר?!......
 

coolit

New member
תשמע

אם אתה רוצה לרצות אז תתקרב! תלמד, תלמד את התפילה- זה לא סתם לומר מילים.. יש להן משמעות! תלמד טעמי מצוות וזה זה לא אמור לבוא לך סתם ככה זה אמור לבוא לך מתוך זה שאתה רוצה לעבוד את ה' ואיך תרצה לעבוד את ה' אם לא תאהב אותו ואיך תאהב את השם אם לא תלמד אמונה וכל מה שקשור ואממ לאדעת בכל מקרה אסור להפסיק לעשות גם דברים שלא בא לך כי מתוך שלא לשמה בא לשמה- וזה ממש נכון.. וזה גם מקרב.. כאילו.. אני הרבה יותר קרובה לה' כשאני במסגרת של תפילות וזה.. זה חשוב ממש.
 

yahel02

New member
אף אחד לא כופה עליך-

אז תפסיק לבכות. לא רוצה,לך. מה אתה רוצה מאיתנו?
 
ח"ו...

אמנם לא הצגת את עצמך, אך מאחר שאמרת מאיתנו- אני יכול להעריך שאת מכנה עצמך כדתייה..
אם כן- אשאל שאלה פשוטה- אינך מאמינה שאנו חייבים במצוות, כל יהודי? מה עוד שבמעמד הר סיני בו אנו מאמינים שכולנו היינו- כפה עלינו הקב"ה הר כגיגית. ודאי שיש כפיה. לא עונשים על המצוות?, לא מקבלים שכר ועונש בידי שמים?. ולענ"ד צריכים אנו לדבוק בדריכהם של גדולי דורותינו, ואם נשים לב כיצד משה ענה לעם וכיצד סינגר עליהם תמיד בפני ה' על אף "בכיותיהם" וכו', נלמד שיעור יפה.
 
אני חושבת שאם הוא פנה אלינו

כנראה שהוא כן רוצה. הוא רוצה עזרה, זה כואב לו שהוא רואה שהוא לא מצליח להתחבר לאמונה שהוא חונך אליה. זה הכל.
 
../images/Emo13.gif

ומצטערת שלא עניתי לך על הבעייה.. אני פשוט לא יודעת להתמודד עם דברים כאלו.
 
שאלה קטנטונת...

שאינך חייב להשיב עליה. אך זו שאלה לדיון או שאלה פרטית? בינתיים רק אומר זאת- ראשית- אני מסכים מאד עם ה'קולית' (סליחה על הביטוי ) שלמעלה (או בריצ! בשמה הפרטי...). אך אפרט מעט: הדבר תלוי מאד בהרגשה- יש מי שחסרה לו אמונה מהיסוד, או כך לפחות הוא מרגיש, וממילא נובעת אצלו דחייה מסויימת גם במצוות הפרטיות המעשיות. אבל מדבריך משמע שמדובר על מי שאינו מתחבר לדברים מסויימם ואותם קשה לו לבצע. בנוגע לזה- אני מסכים עם 'קולית', משום שפעמים רבות, לאחר שאדם "עשה תפילתו קבע", או כל מצווה מעשית אחרת, הדבר נראה בעיניו כמשאוי, כעול. אנו צריכים להיות כאהרון הכהן, שכל יום היו בעיניו כחדשים, לעשות תפילתנו תחנונים. בשביל זה צריך ללמוד את התפילה. את התפילה שתיקנו חז"ל. אמנם מצוות תפילה הייתה בתחילה תיפלה אחת ביום שכל אדם התפלל בעצמו- בינו לבין קונו. אך מאחר שראו חכמים שאנשים אינם יודעים מה לבקש או ששוכחים להתפלל- יסדו ג' תפילות ביום. וכעת אנו מחוייבים להם. לכן כדאי מאד ללמוד את התפילה, לדעת מה אנו אומרים ומה אנו מבקשים. כשנעשה זאת- נראה שהרבה מענייני התפילה מאד נוגעים אלינו, נחכה ונצפה לזמן של התפילה, נחכה לרגע בו נוכל לדבר שוב עם רבש"ע, כביכול בשיחה אישית. ועצה מסויימת היא להוסיף בקשות, שאנו חשים שיותר נוגעות אלינו, אל הקשר שלנו עם רבש"ע ובכלל.. (בברכת "אב הרחמן" בתפילת לחש, או אחרי אמירת "יהי רצון" הראשון, שלאחר "שים שלום"). זהו בקיצור נמרץ. שנזכה כולנו לעלות מעלה במעלות התורה, ולעבוד את ה' באמת.
 

ליחנוש 1

New member
אממ

אתה בבני עקיבא? אפחד לא אמור להכריח אותךך להתפלל,את זה אתה צריך לעשות מרצונךך..!! ועם דיברת על זה שבני עקיבא מכריחים להתפלל אז הם צודקים..כי זאת המסגרת. בשבתות שאתה מגיע אתה אמור לעשות-מפקד,תפילה,כחולבן גם אם אתה לא רוצה..!! אבל סתם ביום,יום אין לי מה להגיד לךך,תעשי מה שבראש שלךך אבל תחשוב שאתה י-ה-ו-ד-י ואתה צריךך להקיים את מה שהקב"ה ציווה..
 
גברתי הייקרה, כמה דברים יש לי אליך...

א. אני לא מאמין בכפייה בכלל, היום תכריחי חניך להכנס לתפילה, הוא מצידו יביע את התנגדותו בהתהגות איוולתית וילדיו לעולם לא ידעו מה ז ביה"כ. לכן, עשו בחוכמתכם, וכפי שכבר האיר את העניינו אחד (שריף) בשירשור זה, יש אנשים ש'להכריח' יקדם אותם וישנם יהפכו לאנטי גדול יותר... ב. אני בוגר התנועה, וב"ה בשנה הבאה או שאהיה קומונר או לשליחות מטעם בנ"ע העולמי. ג. אני תמיד-תמיד מעדיף אנשים אמיתיים - ואים החניך שלי לא מבין מה הוא עושה ולכן בבית הוא לא התפלל, אזי גם ליידי אינני רוצה ליתפלל. אני רוצה אנשים אינטלגנטים שיודעים מה הם רוצים מעצמם, או שהם מתפללים תמיד או אף-פעם. לא מתפללים לפעמים כדי להשקיט את המצפון. זה הציפייה שלי מהם, והצפייה שלי מעצמי... (מקווה שאעמוד בזה!). תודה לך, על תגובתך!
 
לי יש להשיב...

בס"ד אבל זוהי דעת ודעתי הצנועה בלבד ולכן אני חושב שעדיף לך להתייעץ עם רב בנושא. גם לי היו ועדיין יש תקופות בחיים שלא בא לי דברים! שאני לא מתחבר כ"כ... שאני לא רוצה לעשות מצוות כאלו או אחרות! את האמת עם יד על הלב ברוב המקרים אצלי לפחות זה בא מתוך חולשה בדת, מתוך רצון לטעום משהו אחר פחות קשה בלי עול. יש שתי דרכים להתמודד, האחת היא באמת לכפות את עצמך ולהגיד שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה, למען האמת יש כאלו שזה עובד אצלהם, אך יש כאלו שנוצר אצלם אנטי כ"כ גדול שהם זורקים את הכל... דרך שנייה היא לעשות TIME OUT לא לכפות את עצמך לגמרי... למה אני מתכוון? למשל, לא בא לך להתפלל אז אל תעשה את זה אבל כן תניח תפילין ותקרא קריאת שמע. תעשה את מה שחובה דאורייתא כדי שעדיין יישאר לך החיבור הקטן הזה אבל אל תכפה את עצמך להתפלל 50 דק'. במקביל אל תתבייש להתפלל לקב"ה במובן של להגיד לו, להגיד לו אני לא מתחבר למה שאתה אומר! תגיד לאבא שלך שבשמיים שאתה לא מסוגל כי אתה לא מתחבר למה שהוא ציווה ושיכוון אותך לדרך שבא אתה צריך לצעוד! אל תשכח, תעשה חשבון נפש עם עצמך וביחד עם תפילה קלה שיוצאת מהלב אני מאין שתמצא את הדרך הנכונה שמתאימה לך! בהצלחה, ואם אתה צריך להמשיך להתייעץ אתה מוזמן!
 
אחי, אהבתי מאוד את תשובתך...

אני לעיתים קרובות מאוד נוטה לעשות כשיטה השנייה אותה הצגת כאן לעיל. זה משמח אותי לשמוע כי יש עוד אנשים שחושבים ככה... עם זאת אני עיין מסתייג מעט - כי גם בשיטה זו אתה מרגיש וחש מנותק מהמציאות היהודית האמיתית אליה אתה (אמור) צריך להתחבר או לקיים... בכל אופן, תודה...
 
שמע אתה לא יכול לאכול את העוגה ולהשאיר אותה

בס"ד שלמה. אם אתה נוקט בשיטה השנייה אז כן יש לך ריחוק מהמציאות היהודית... זה ברור... השאלה מה בדיוק אתה רוצה להשיג ולאן אתה שואף.
 
למעלה