אני כל-כך שונאת את החיים שלי

[על שביל ארוך]

אני כל-כך שונאת את החיים שלי

למה נולדתי?? למהההה? אני כל-כך מיותרת בעולם הזה ואני דפוקה כל-כך!! זה לא חיים!!! שונאת את הכל!!!

איך אפשר להמשיך לחיות ככה כשפגומים כל-כך?? איך??

זה בלתי נסבל ובכלל אני שונאת את העולם הזה ואת החיים האלה...

כדור הארץ הזה מחורבן ומלא ברוע ומיותר... כל-כך מיותר... הכל מיותר...

אני לא רוצה את החיים האלה, אלה לא חיים... ואני אהיה דפוקה לנצח, דפוקה ופגומה...
איזה טעם יש לחיים האלה? למה אנשים רוצים לחיות מלבד הפחד מהמוות?
אין טעם בחיים האלה באמת... הכל כל-כך מיותר... ואני תקועה פה!! תקועהההה!!

חבל שאמא שלי לא עשתה הפלה!! חבל!!

היא בטח לא תיארה ככה את הבת שתהיה לה...

פסיכית, שונה, רווקה... חסרת טאקט... עם חיים עלובים...

אתם יודעים משהו - סבתא שלי שיקרה פעם שאני לומדת פסיכולוגיה כי היא התביישה להגיד שאני לא עושה כלום...

ועדיין אני בושה אחת גדולה... שונה מהמשפחה... שונה מהסביבה המחורבנת שגדלתי בה...

איך אפשר לחיות ככה במשך שנים, עוד שנה ועוד שנה... לוזרית, נכה, לא יוצלחית, חסר יכולת לממש את עצמי, מוגבלת...

אלה לא חיים... אלה לא חיים!!!

אני לא יכולה להפסיק לבכות... נמאס לי להיפגע... נמאס לי להיות לבד...

אני לא מתכוונת להתאבד, ואני מתנצלת אבל אני לא מוכנה לשחק יותר את הדמות החזקה...
נכון, אני המנהלת, אבל בכל מקום אני צריכה להראות חוזק גם כשבפנים אני מתפרקת, ותמיד תמיד לעטות מסכה...
אני לא חושבת שזה מגיע לי גם פה...

 

[קטנית בפסח]

על שביל יקרה...
אני מכירה את התחושה הזאת.
השאלה של למה אני חיה בכלל אם כל מה שאני עושה זה לסבול, להיות נטל על החברה ועל עצמי ו... לסבול עוד.
אין לי מה להגיד בנושא מבחינת עידוד... זה מצב חרא וזה מצב שרובנו נמצאים בו...
במיוחד במקרה שלי ושלך, של יציאה מוחלטת מאורח החיים שגידלו אותנו בו... נוצר שוני עוד יותר גדול בינינו ובין האנשים שדוגרי, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתנתק מהם.
אז לעודד, לומר שהכל יהיה בסדר, כל הדברים האלה שאנשים עושים - אני לא אעשה. כי אני לא יודעת שיהיה בסדר, ואני לא יודעת איך משמחים במצב כזה.
מה שכן, אני יכולה להבטיח לך שאני כאן, ואני מוכנה לתמוך ולתת כתף (ואם את צריכה עוד משהו את תמיד מוזמנת לבקש במסרים, אין לי חיים או עבודה או לימודים וכתוצאה מזה יש לי לא מעט זמן).
את מאוד, מאוד יקרה לי.

 

[golan2072]

את לא צריכה להראות "חוזק"

הצורך, הדרישה מהסביבה, להראות "חוזק", היא אחד מהגורמים להפרעה. אותי, למשל, חינכו לא לבכות, כי לדעתם (אבא שלי בעיקר), בכי זה לתינוקות, ואדם מבוגר מסתיר את רגשותיו. אז לא בכיתי מגיל 10 ועד גיל 25. במקום לבכות, פגעתי בעצמי. אני מציע שתתעלמי מהדרישה להיראות "חזקה" - יש לך זכות לרגשות שלך. הם לגיטימיים ואמיתיים. וכן, למרות שאת מנהלת פורום, מותר לך גם "להתפרק" (לפרוק רגשות קשים).
&nbsp
לגבי בושה - לדעתי אין מה להתבייש במצב שלך. לא גנבת, לא רצחת. החיים שלך הם שלך. לא של המשפחה שלך. אין סרגל אחד גדול לפיו מודדים "הצלחה". את לא צריכה להוכיח כלום לאף אחד. את מתמודדת עם קשיים שאנשים אחרים לא היו חולמים עליהם גם בסיוטים שלהם (אני יודע, גם אני מתמודד איתם), ואת שורדת. זה הישג. הישג אדיר.
&nbsp
לגבי חוסר שביעות רצון מהחיים, את בת 26. כל החיים עוד לפנייך. תמיד אפשר לשנות, אפילו אם בקטנה... להתנדב, אולי, לנסות אולי ללמוד קורס באוניברסיטה הפתוחה, אולי איזשהו חוג... יש משהו שמעניין אותך? תחום שמעניין אותך ללמוד עליו?

 

[hyperlost]

שביל אוהבים אותך פה!
&nbsp
אני מקווה שתרגישי יותר טוב עוד מעט.
&nbsp
אני למדתי מעצמי שגם אם אני מרגיש ממש ממש אבל ממש גרוע אני מחכה כמה שעות לראות אולי המצב ישתפר.
&nbsp
אם יש משהו שאפשר לעשות בשבילך כדיי שתרגישי טוב יותר אני אשמח לעשות.
את נותנת פה המון ומגיע לך לקבל בחזרה.
&nbsp
&nbsp

 

[שושני5]

בת כמה את?

 

[יוסלה14]

אני איתך שביל ורוצה לעזור ולא יודע איך

בבקשה תגידי לי איך

 

[יוסלה14]

טוב, רציתי לרשום משהו אופטימי אודותי

ו"נשברתי " נוכח הפוסט האחרון של שביל
מילא יהיו ימים אחרים טובים יותר בהיר יותר

 

[על שביל ארוך]

מצטערת לשמוע שעשיתי לך רע...

לא סתם סימנתי ״טריגר״...

 

[יוסלה14]

שביל יקרה

לא עשית לי רע אבל אני רוצה מאוד לעזור לך ולא יודע כיצד וזה תמים מצידי נקי ובא ממקום של לתת לא יותר ואיך ? לא יודע

 

[ליידי באבא4]

מה זה מזדהה

אין לך מושג כמה אני מזדהה איתך. ואני "קצת" יותר מבוגרת ממך, למודת נסיון רע ומר (וארוך) ועם חותמת של "פגומה" לכל החיים. אגב, אין שום בושה בלהיות רווקה בגילך (אלא אם כן את חרדית) ויש יתרון מסויים לחוסר טאקט במצבים מסויימם.

 

[על שביל ארוך]

רבה לכולכם וסליחה שהדאגתי

לפעמים פתאום הכל מתפוצץ ומציף וקשה מאוד...

אני כרגע מרגישה טוב יותר...

 

[קטנית בפסח]

אין לך מה להתנצל

אין שום חוק שאומר שמנהלת הפורום צריכה תמיד להיות חזקה ויציבה.
כמו לכל אחד אחר מותר לך לעבור משברים ולפרוק ולבקש תמיכה.
אני ממש ממש שמחה שאת מרגישה יותר טוב ^^
מקווה שזה יימשך!

 

[נוסעת בזמן אחר]

קודם כל

. שנית הוצאת לי כמה מילים...|אי

מהפה. שלישית גיליתי שבאמת להיות מנהל פורום זה קצת ממלכד. או אולי אם תחליטי שאת יכולה לחלוק
בלי פחד את הרגעים הקשים ולהרגיש בנוח, זה יהיה ממש בסדר.

 

[ramoni]

מבין את הקושי שבקושי

התחושה הזאת מלווה גם אוני לפעמים
&nbsp
אבל אולי זה ישמע קיטשי ואפילו פטי, אבל מה שאומר לך זה באמת נכון
חשיבה חיובית הכי בסיסית באה מכמה שיותר להיות פלות בודדה,
אם יש לך קושי פיזי, כאשר רשמתנכה(אני הרי לא מכיר אותך או משהו אני רק מנחש )אז תמיד מצאי להיות בשיח או לחפש מקומו שהם פחות אינדיוידאלים,
גם אם תאמיני שמחר פחות רע, היום עצמו עדין לא הסתיים, התקשרי לחברה שמזמן לא דברת איתה, ספרי לה את מצבך, בסופו של דב האני העצמי שלנו גדול כמו העולם החיצוני, ומה שאנו רואים מתוכו הוא בערך פי 100 ממה שאנשים רואים מתוכנו, שיהיה ברור לך שאף אחד לא חושב עליך את מה שרשמת
המשל לילה מהנה

 

[אנירקשאלונת]

מותר להישבר ומותר לחלוק

יש שני דברים שכדאי לעבוד עליהם לדעתי האישית, אני יכולה להגיד לך שהכל מניסיוני ו... אני מקווה שלא אשמע כמו קלישאת "עזרה עצמית" אבל לי זה עבד.
1. קבלה עצמית.
זה משהו שצריך לעבוד עליו כל הזמן, כל יום. זו דרך ארוכה אבל עם עבודה מתמשכת רואים תוצאות. אצלי זה התחיל ממטפל מאוד פתוח ומקבל וזה ממשיך אצלי כל יום, ניתן אבל גם להתחיל ולהמשיך לבד.
מדובר בעצם בתהליך שבו את משכנעת את עצמך מבחינה רגשית לקבל את מה שהשכל מבין. ומה השכל מבין? שאף אחד מאיתנו לא מושלם. שלכל אחד יש את החבילה שלו. שאלו שאת מסתכלת עליהם מבחוץ יכולים להסתיר המון דברים. המון. אבל זה לא משנה (ואם את סתם רוצה דוגמאות כדי להמחיש אני מוכנה לנדב). מה שמשנה זה שאין שום מקום להשוות בין אנשים. את נולדת בגוף שלך ועם התודעה שלך. יש לך את ההתמודדויות שלך. אבל צויידת בהרבה דברים טובים- שכל, גוף, משפחה, חברים. הרעיון הוא להתמקד בחיובי ולא בשלילי כי מה שתתמקדי בו זה שתראי. וזה לא אומר להתעלם לגמרי מהשלילי אלא לתת לו פחות ופחות מקום. כי ככל ששמים עליו דגש הוא נוטה להתגבר ולהעצים את עצמו ולהעמיק את הבור שאנו עלולים ליפול לתוכו. החוכמה היא להאחז במה שמוביל אותך החוצה. זה לא יהיה קל אבל זה יהיה שווה.
תראי, זה לא איזה בבל"ת רוחניקי בעיניי אלא נוירולוגיה פשוטה. המוח שלנו מחזק את הקשרים שאנחנו מתעכבים ועובדים עליהם ואם את מתמקדת בחוויות שליליות המוח שלך פשוט ייקח אותך לשם. תקראי לזה- התעמלות מוחית.
2. להתחיל לעשות רשימה של הדברים החיוביים בך ולא השליליים. במקביל, רשימה של מה את עוד רוצה להגשים ואיך את חושבת שתוכלי להגשים את זה. כי כל אדם יכול להכין את שתי הרשימות והן יהיו ארוכות כאורך הגלות. הרעיון להסתכל קדימה ולא אחורה.

 

[UniverSon]

שלום

קראתי את כל ההודעה שלך. ויש כמה נקודות שהייתי רוצה להפנות את תשומת הלב שלך אליהם

-כל ההודעה שלך מלאה רק במה את לא רוצה(אני מבין שזאת הודעת יאוש וזה בסדר גם מזה צומחים), לא שזה לא בסדר, רק חסר לי החלק של מה את *כן* רוצה.
השאלה היא מה את כן רוצה?

-מה הרגשות העיקריים שאת מרגישה?לפי זה אפשר למצוא כיוון יותר טוב כדי להגיע לשיפור.

-מרגיש לי שלא ברור לכולם מה המצב שלך(אני צודק?טועה?). את לא אמורה להרגיש שאת בושה להם והם לא אמורים להרגיש שאת בושה להם. זה המצב שלך כרגע וצריך לעשות את המקסימום כדי להצליח.

מקווה שנוכל למצוא כיוון מכאן. טוב שהוצאת את מה שבפנים והתבטאת.

 

[על שביל ארוך]

אני מודה לכל אחד ואחד על התגובה, מקסימים שכמותכם

 

[רררשששתתת]

על שביל ארוך יקרה .

את מתוקה ונהדרת בדיוק כמו שאת עם כל הפחדים והחרדות והשינאה העצמית .
ארק לצעוק את צעקתך פה כמו שעשית זה סימן לתעצומות נפש והיותך חזקה ואמיצה! .
ואת מנהלת את הפורום הזה .
את עוזרת כלכך הרבה לכלכך הרבה אנשים רק בעצם החשיפה שלך .
תתחילי לאלף את הפייה הטובה שרואה בך את החלקים הטובים , ולהרעיב רצת את כלב הזאב שטוף הזעם שבתוך הראש שלך , שמקלל אותך , מתעלל בך , יורד עליך , ומכלה את כוחותייך ?
זה בידייך לאט לאט, כל יום קצת . קצת פחות תשומי לאותה מפלצת בראש לך ששונאת אותך ויותר לפיה הרכה שאוהבת אותך ומוצאת בך את הדברים הטובים . (ויש כאלה!!!).

 

[מני אה]

מזדהה