אני כל כך עצובה

[קרין70]

אני כל כך עצובה

עצווב לי, כואב לי, אני מתגעגעת אליו הייתי איתו כל השישי שבת והיה מדהים ועכשיו שהוא הלךך קשהה לליי... הגעגעועיים עוברים כל גבול הוא יצא רק יום שישי ושישי שבת אני עם המשפחה אצל סבתא ואני לא יהייה איתו הרבה זה מעציב אותי אני לא רוצה ללכת אבלל אני גם לא יכולה להישאר לבד בבית ואצלו בבית אני לא יכולה ללכת כי אבא שלו בבית חולים בטח הם ייסעו אליו הרבה ואני לא נוסעת בשבתת ממה לעשות כל כךך כואב לי לא בא לי לעשות כלוםם רקקק לבכוות הדמעות לא מפסיקות לרדתת ללי : (

 

[סיויקונית]

../images/Emo24.gif

דבר ראשון, תפסיקי לבכות. זה באמת באמת לא עוזר.. דבר שני, תעסיקי את עצמך ותלמדי להנות במהלך הסופשבוע דבר שלישי, תשמחי שעוד יש לך חבר חח לאור המגמה שיש פה בפורום.. עכשיו ברצינות, יש לך חבר שאת אוהבת והוא אוהב אותך והיה לך סופשבוע מדהים, את צריכה לשמוח. אל תיהיי עצובה על זה שמשהו טוב נגמר, כי הוא עוד יחזור

 

[tink 16]

../images/Emo203.gif מתוקה את חייבת להתעסק עם דברים

אחרים... לפעמים יש מצבים שאין לנו שליטה עליהם. החיים שלך לא יכולים לעצור כי החבר חוזר ואת רוצה להיות איתו, יש מחוייבויות גם לדברים אחרים. לבכות זו דרך לשחרור, אבל באמת באמת שאין לך מה להיות עצובה. ולהתגעגע? זה רק עושה טוב

(אני רואה את הצנחן שלי פעם בשבועיים..ואז כל דקה מנוצלת)

 

[פרה של שוקולד]

צריך למצוא תעסוקה,זה פשוט מאוד

משעמם אז חושבים עליו. תמצאי לך מה לעשות כל הזמן.זה הפתרון. ותאמיני לי שהמרחק בגלל צבא וכו'..רק מועיל ברוב הקשרים,מנסיון. מה יותר טוב מלהתגעגע.ככה הפגישה יותר מרגשת ומעניינת. ופחות רגילים אחד לשני.