אני כל כך אוהב גשם

[איש אמוציונאלי]

אני כל כך אוהב גשם

שירד וישטוף וינקה וימרק את נשמתי.
גשם חזק ,גשם שוטף שיציף ויגלוש על גדותיו
שירעיש ויבריק וירעים וירעיד
שיעלה בעצמתו על התפרצות הר הגש שבלב
שימיס בטיפותיו את הכאב הנורא
גשם גשם בוא וקח אותי איתך.

 

[gorgiare]

נו, וזה נקרא שאתה לא

יודע לכתוב?
לא זו בלבד שאתה כותב מקסים,
יש תוכן מעניין מאחורי המילים.
אני חושבת שזה פרמטר חשוב מאוד ביכולת כתיבה
ויש לך את זה. בין אם אתה מודה בזה או לא!
מזדהה איתך, גם אני אוהבת את הגשם וכשהוא בא אני מרגישה איך הוא שוטף איתו את כל הליכלוך שהצטבר על נישמתי ומשחרר את התיסכולים שעלו והכבידו על המציאות שלי.....

 

[איש אמוציונאלי]

זה רק בגלל שאת סבטקסט ג'ו

את רוב האנשים צריך "להאכיל בכפית". WYSIWYG.
ואני לא יודע לכתוב. אני רק מרגיש הרבה. מוצף.
לא מרגיש ליכלוך בנשמה. מרגיש מועקה כבדה. מספיק שזורקים לי עצם קטנה ואני כבר נובח בשמחה ומקשקש בזנב.

 

[gorgiare]

זרובבל

לאט לאט אני מגלה עוד תכונות אופי שלך
גיליתי למשל ברגעים אלה שאתה עקשן
אל תשאל איך.....
פשוט גיליתי
השאלה אם צדקתי.
צדקתי?
גם אני כמוך, שמחה בכל עצם קטנה.
הצמאים לאהבה אנחנו האלמנים. וזה מסוכן.
צריכים כל הזמן לשמור שלא ניפול לבור הלא נכון.....

 

[איש אמוציונאלי]

ככה זה כשמגיעים הביתה עייפים

העקשן הלך למקום אחר. אבל לא משנה. אני מנסה לא להיות עקשן ולוותר. אבל בעיניין אנסטזיה זה עניין של חיים ומוות. של להיות או לחדול. באמת שאני לא רואה כל אופציה אחרת. זו איננה אהבה מזדמנת. זו אהבה שבאה מאהבה. יש בה את כל העומק והמשמעות שאת ואני מחפשים. אני לא יכול ליפול לבור הלא נכון כי אני יודע בוודאות מוחלטת מה אני רוצה. זה יהיה קשה ואולי גם לא ימומש לעולם. אבל הקשר כבר קיים. והוא קשר טוב. בינתיים אני על תקן "אח גדול' למרות שהיא ממש לא "אחות קטנה" והיא מאד עצמאית ולא צריכה אותי לכלום. היא "לא נמצאת שם" כהגדרתה. "שם" זה כנראה רצון לקשר זוגי עם גבר. כשאני מביט לתוך עיניה אני נשבע שאני רואה "ניצוץ" אבל יכול להיות שזה מה שאני רוצה לראות. את אהבתי לאהובתי ואהבתי לאנסטזיה לא ניתן לכבות. אני אוהב אותן בכל ליבי. אני שלהן עד מותי. אולי זה נקרא עקשן או אובססיבי? אולי זה נקרא פשוט "טמבל". לא יודע אולי אני פשוט עייף.

 

[yamkachol]

כל ההתלבטויות שלך, הללו, מה שאתה רואה,

מה שאתה מבין., מה שאתה בטוח שמבין ויודע.
כל כך מוכר לי.
ימים יגידו.
עם חלוף הימים, עם מרחק הזמן, יתכן והדברים יראו אחרת מהיום.
תבין אותם אחרת.
בכל מקרה,
לבי איתך,
איש אמוציונאלי יקר.
או בקיצור,
כפי שהוחלט כאן "פה אחד",
זרובבל.

ממני,
חגי