אני כזה רגשן לפעמים..
אז מה היה לנו? אחרי הצהרת הכוונות בה הכרזתי רשמית שתם עידן האבל ושאני צעיר מידי (23) בכדי להתנזר בגלל לב שבור (או שניים, שלושה..) , זקפתי את גבי ונתתי לאני הפנימי שלי להכריז (I'm open for business ) - אני יודע שזה נשמע גרוע וסליזי, אבל הכוונה טהורה לחלוטין... בכל מקרה, באמת אחרי יומיים, הוא הגיע, ממש לא הטיפוס שלי מבחינה חיצונית, אבל משהו בו משך אותי אליו כמו מגנט וכל החומות נפלו ונחדרו ממש כמו בתקופת הרומאים (אל תשאלו אותי מה זה אומר, כי אני לא ממש בטוח בעצמי). האמת? שהכול התנהל כמו שרציתי, לא בקצב מהיר מידי וגם לא איטי מידי, בלי משחקים ובלי שטויות, אותנטי לחלוטין כמו בסרט אמריקאי מתוק ודביק. במשך שבועיים הייתי ברקיע השביעי, עם חיוך מפגר על פני מרגיש שהאש ששכחתי שקיימת בי בוערת בכל איברי הגוף שלי. א-ב-ל, נשחפנו קצת מבחינה ריגשית וכנראה שהצד השני קיבל רגלים קרות והחליט שהוא לא בטוח שזה נכון עבורו - לגיטימי לחלוטין, אבל גיא הרומנטיקן שחי בעולם הפנטזיה בנה לו הרים וגבעות וחשב שהם יחיו באושר. אחרי יום וחצי שנתתי לו להתלבט, הרגשתי בעצמי שכנראה זה לא נועד לקרות, הרי שאם בשלב כ"כ מוקדם כבר יש ספקות, אז מבחינתי הקסם הוא כבר לא אותו קסם ואני תמיד משנן את המשפט שאמא אמרה לי : "גיאוש, תלמד מהטעויות של אמא שלך עם גברים, כשיש ספק אז אין ספק". הסברתי לו מאוד יפה (ולב מאוד כבד, מ-א-ו-ד) שבמצב הקיים אני לא יכול להשאר באפלה ואני מעדיף שדרכינו יפרדו ואני גם מאמין שלא סגרתי את כל הדלתות שרמזתי שתמיד יש מקום לחרטה ושאני לא מאלה שהפועלים בשיטת האדמה החרוכה. אחרי יומיים של רחמים עצמיים, החיוך שב לפני, אצתי רצתי היום לאטרף ושיניתי את המלל ללא חשש כדי להבהיר עמדות לכל מועמד שלא יהיה ע"מ שלא יהיו אי הבנות. אני מקווה שאף אחד לא יבהל. סתם התחשק לי לשתף. שבוע טוב לכולם גיא.
אז מה היה לנו? אחרי הצהרת הכוונות בה הכרזתי רשמית שתם עידן האבל ושאני צעיר מידי (23) בכדי להתנזר בגלל לב שבור (או שניים, שלושה..) , זקפתי את גבי ונתתי לאני הפנימי שלי להכריז (I'm open for business ) - אני יודע שזה נשמע גרוע וסליזי, אבל הכוונה טהורה לחלוטין... בכל מקרה, באמת אחרי יומיים, הוא הגיע, ממש לא הטיפוס שלי מבחינה חיצונית, אבל משהו בו משך אותי אליו כמו מגנט וכל החומות נפלו ונחדרו ממש כמו בתקופת הרומאים (אל תשאלו אותי מה זה אומר, כי אני לא ממש בטוח בעצמי). האמת? שהכול התנהל כמו שרציתי, לא בקצב מהיר מידי וגם לא איטי מידי, בלי משחקים ובלי שטויות, אותנטי לחלוטין כמו בסרט אמריקאי מתוק ודביק. במשך שבועיים הייתי ברקיע השביעי, עם חיוך מפגר על פני מרגיש שהאש ששכחתי שקיימת בי בוערת בכל איברי הגוף שלי. א-ב-ל, נשחפנו קצת מבחינה ריגשית וכנראה שהצד השני קיבל רגלים קרות והחליט שהוא לא בטוח שזה נכון עבורו - לגיטימי לחלוטין, אבל גיא הרומנטיקן שחי בעולם הפנטזיה בנה לו הרים וגבעות וחשב שהם יחיו באושר. אחרי יום וחצי שנתתי לו להתלבט, הרגשתי בעצמי שכנראה זה לא נועד לקרות, הרי שאם בשלב כ"כ מוקדם כבר יש ספקות, אז מבחינתי הקסם הוא כבר לא אותו קסם ואני תמיד משנן את המשפט שאמא אמרה לי : "גיאוש, תלמד מהטעויות של אמא שלך עם גברים, כשיש ספק אז אין ספק". הסברתי לו מאוד יפה (ולב מאוד כבד, מ-א-ו-ד) שבמצב הקיים אני לא יכול להשאר באפלה ואני מעדיף שדרכינו יפרדו ואני גם מאמין שלא סגרתי את כל הדלתות שרמזתי שתמיד יש מקום לחרטה ושאני לא מאלה שהפועלים בשיטת האדמה החרוכה. אחרי יומיים של רחמים עצמיים, החיוך שב לפני, אצתי רצתי היום לאטרף ושיניתי את המלל ללא חשש כדי להבהיר עמדות לכל מועמד שלא יהיה ע"מ שלא יהיו אי הבנות. אני מקווה שאף אחד לא יבהל. סתם התחשק לי לשתף. שבוע טוב לכולם גיא.
