אני כועסת

קצת הבנת הנקרא

הבאתי אולי דוגמא לא מוצלחת אבל זאת רק היתה דוגמא רוצה אחרת כדי להבין סי מא במקום סי מה
 
אני כועסת

לא עליכם כמובן רק אתמול שאלתי כאן על ההברות והסבוניה עכשיו קיבלתי עדכון שהמורה כתבה לנו שאנחנו לא מספיק עובדים על הסבוניה וההסבר היא כן רוצה שנמצא מילים חדשות אפילו עם שגיאות למשל מ תה במקום מיטה ואני עדיין לא שלמה עם זה למה אני צריכה ללמד את הילד שגיאות ואח"כ בהמשך להטיף לו שזה לא נכון ???
 
מה../images/Emo35.gif ../images/Emo2.gif

לא הבנתי. או שכן הבנתי, כנראה שהבנתי. אני לא מכירה את השיטה, אבל הדוגמא שנתת לא מקובלת עלי לחלוטין. אם רוצים לדבר על צלילים שיעשו סימן לצליל TA ואז אפשר להשתמש בו גם במיטה וגם בתפוח, אבל ברגע שזה כתוב, הילד רואה ומצלם את המילה וככה הוא מתרגל לראות אותה. אז נכון, אני לא אשת מקצוע, ואני לא מכירה את השיטה אבל זה לא נראה לי נכון...
 
בדיוק

ההברות הקיימות הם ת מי כ תה אני ממש לא יודעת איך לאכול את זה עכשיו אני מבינה שאני שומעת על המון המון ילדים שכותבים עם שגיאות כנראה שזאת הסיבה
 

אלינקה

New member
בשבת ישבתי עם בני להרכיב הברות

פסלתי הרבה כי הן לא הופיעו במילון (אסי+ אמא ויוסי מופיע במילון איסי) אני חושבת שאנחנו נבדוק מילה מילה במילון ומה שלא קיים נכתוב ליד מילה לא קימת בעברית דוגמא אלום (אבא +שלום)
 
חחח... מכירה את זה... אבל למה להתעצבן?

אני חושבת שהמורה בסך הכל התכוונה שחשוב לאפשר לילד למצוא מילים שהוא שומע, גם אם הוא לא יודע לכתוב אותן נכון. אחרי שבוע ויומיים ילד בכיתה א' לא יודע איך כותבים מילים ולכן, אני דווקא כן נוהגת לקבל מילים שהוא מחבר, גם אם הן כתובות באופן שגוי. לדוגמא: שמה (במקום שמע) מיתה ועוד... (דרך אגב, רק בשביל הדיוק0 מיתה עם ת' זו אכן מילה... לא נעימה אומנם, אך בהחלט מילה...) האמיני לי, לא זה מה שיגרום לו לשגיאות עתידיות. אני נוהגת להוסיף משפט עבור הילדים שמצליחים למצוא מילה שנשמעת נכון אך לא כתובה נכון משהו בסגנון של: "מצאת יופי של מילה. אתה צודק... שומעים אותה XXX אבל כותבים אותה כך", ואז אני כותבת לו במדויק את המילה. מקווה שהצלחתי להסביר...
 

אתי77

New member
יש אכן הגיון בזה

המטרה הנה חידוד מודעות פונולוגית, שתעזור לו בהמשך גם לקרא מהר יותר, וגם לכתוב. אם משווים כרטיסי ברכה שילדים "כותבים" בגן לחג המשפחה (בעצם, הגננת כותבת והם מכתיבים), לאלו שהם כותבים שנה לאחר מכן - אם כל דבר אחר שבשנת הגן הם הכתיבו, בא' הם כותבים, פתאום מגלים כמה הם היו נדיבים בפרטים בגן, וכמה נהיו קמצנים במילים בא'. קריאה היא לא רק למידת מיומנות נטו. קריאה וכתיבה הם כלי לתקשורת. לכן, הבעה בכתב לא פחות חשובה מכתב נכון לדוגמא. בכיתה א' לא נהוג לתקן שגיאות כתיב על מנת לא לפגוע בביטחון הילד, וב"שטף דיבור" שלו. בכיתה ב' והלאה, כשיש לו יותר ביטחון, והוא כותב מהר יותר, לומדים שגיאות כתיב. חשוב שהמורה לא תכתוב על הלוח עם שגיאות, אבל אם הילד כותב מחתו (מכתב) לאמ (אמא) :"הלחטי לקיטה א' וכיבלטי מקה" המורה לא צריכה לתקן אותו. הילדים לא מצלמים ככ מהר, ובטח לא מהכתב של עצמם. אבל להימנע מלכתוב מפחד של שגיאות כתיב, ילדים לומדים מהר מאד.
 
שגיאות כתיב

נכון שלא מתקנים שגיאות כתיב והמטרה שילד יכתוב. את מדברת כאן על כתיבה חופשית. ילד לוקח דף ועפרון וכותב מה שהוא רוצה להגיד. מה שעולם ומלואו העלתה זה למצוא "בכוח" מילים מתוך בנק הברות נתון, וזה לטעמי שונה, ומכאן ההתנגדות שלי לעניין.
 

אתי77

New member
בואי נגיד ככה...

אם הילד יגיד "מתה" למיטה, אני לא אתקן אותו. אבל, בדרך כלל, בתרגיל כפי שהציעו לילד של עולם ומלואו, לא אמורים לכתוב, אלא רק להציע בעל פה. ואז באמת מדברים על "הצליל TA" ולא על "תה" אם רוצים לתת משימה כזו בכתב, לדוגמא בשיעורי בית, אז אפשר לבקש מהילד לצייר דברים שבהם שומעים את הצליל המדובר, ולא לכתוב את המילה. אצלנו מציגים את האותיות נשנמעות אותו דבר כ"תאומות", ואז אומרים לילדים שזה בסדר להתבלבל בין תאומות, כך שזאת הסיבה שהם יכולים לכתוב עם שגיאות, אבל מי שכבר ממש חברה או מכירה הרבה זמן את התאומות לא אמורה להתבלבל, וזאת הסיבה שללוח, לדוגמא, המורה לא כותבת עם שגיאות כתיב... הם בדרך כלל אוהבים את ההסבר הזה... ואז אם עושים תרגיל כזה בכיתה, והתלמידים מציעים מילים, אז כשיש צליל אך לא כתוב נכון, המורה אומרת "נכון, יש את הצליל...", ואם גם הכתיב תואם, היא יכולה לכתוב על הלוח...
 
כן מצפים שיכתבו את המילים

החלטתי סופית אני לא מלמדת שגיאות - זה לא אומר שבכיתה הוא לא ילמד כך
 
למעלה