בואי נגיד ככה...
אם הילד יגיד "מתה" למיטה, אני לא אתקן אותו. אבל, בדרך כלל, בתרגיל כפי שהציעו לילד של עולם ומלואו, לא אמורים לכתוב, אלא רק להציע בעל פה. ואז באמת מדברים על "הצליל TA" ולא על "תה" אם רוצים לתת משימה כזו בכתב, לדוגמא בשיעורי בית, אז אפשר לבקש מהילד לצייר דברים שבהם שומעים את הצליל המדובר, ולא לכתוב את המילה. אצלנו מציגים את האותיות נשנמעות אותו דבר כ"תאומות", ואז אומרים לילדים שזה בסדר להתבלבל בין תאומות, כך שזאת הסיבה שהם יכולים לכתוב עם שגיאות, אבל מי שכבר ממש חברה או מכירה הרבה זמן את התאומות לא אמורה להתבלבל, וזאת הסיבה שללוח, לדוגמא, המורה לא כותבת עם שגיאות כתיב... הם בדרך כלל אוהבים את ההסבר הזה... ואז אם עושים תרגיל כזה בכיתה, והתלמידים מציעים מילים, אז כשיש צליל אך לא כתוב נכון, המורה אומרת "נכון, יש את הצליל...", ואם גם הכתיב תואם, היא יכולה לכתוב על הלוח...