אני כועסת עליה !

אני כועסת עליה !

רק שתבינו שקיבלתי הרגע אישור לכל מה שאמרתן עליה. היא התקשרה - ושטחתי לפניה את כל תחושתיי . והיא בלי להסס כל מה שהיה לה לומר שנוח לה שאני שם רק כשהיא רוצה. מרגישה מנוצלת ! מרגישה אדיוטית! מרגישה חלשה, ותמימה! שימו לב בנות - לא רק שאני לא מכירה אותה יותר (היא השתנתה מקצה לקצה) אני שונאת את ההנהגות האנוכית שלה!!!!!!!!!!
 
פעם תורי

יקרה, אל תקשרי את האופטימיות שלך,הרצון הכן שלך ,התקווה והאהבה לשלך לניצול,חולשה ואידיוטיות. אני מבינה את הזעם והפגיעה שלך ואני חושבת שעשית בשכל כשדיברת איתה על תחושותייך ושהיא עשתה לך טובה ענקית בזה שאמרה את האמת,כמה כואבת שלא תהיה. לדעתי המשפט "האמת משחררת" מאד נכון ואני מאמינה ומקווה שעכשיו את באמת תתחילי בתהליך הפרידה,בהכרה,בראיית המציאות כפי שהיא ולא כפי שדימית לעצמך וביצירת מציאות חדשה ואופטימית.נתקי את חבלי העבר. מגיע לך . וכן,היא השתנתה מבחינתך.וכן,את שונאת את ההתנהגות שלה.בצדק.אבל את יודעת, אם נותנים לך,לא תקחי?...זה מה שעשתה.אותה זה שירת נהדר,אותך הרבה פחות... תוציאי את כל מה שהצטבר בפנים,"תתנקי" ותתחילי מחדש.מעכשיו יהיה לך הרבה יותר טוב!
 

פאמקי

New member
אל תשכחי...

המצב שם מסובך. גם אם היא נורא אוהבת אותך, היא בקונפליקט אדיר. כרגע, היא חושבת שזה מה שנכון לה, בלי קשר לתחושותיה. אין לי ספק שבעתיד היא תצטער, אך אין מה לעשות שם כי החוסן הנפשי שיהיה לה בעתיד, אינו קיים כעת ומצריך דרך לעבור. תהליך. היי חזקה, הכירי במגבלות, יקרה. כשתכרי, תוכלי להמשיך למקום חדש, טוב יותר. סופ"ש נעים.
 
משתפת..

אז אתמול היא החליטה לבקר שוב. והפעם בלי שחצנות עם מבט בגובה העניים התעניינה.. ושאלה.. מה איתך? ומה שלומך? מה קורה? ואיך הולך? בכזה חום, רכות ובהקשבה מלאה. הפאלפון צלצל והיא סיננה - לא להאמין שכל כך הצלחתי לרתק אותה. בחיי שלא ספרתי משהו חשוב ואולי באותו רגע הפסידה זכיה בפיס?! פתאום כל מה שהוצאתי מהפה נשמעו כמו הרצאה חשובה באוניבסיטה שאם לא תסכם תפספס סמסטר שלם. ועוד הגדילה לעשות כשהיה כבר מאוחר - ממש התנצלה שצריכה לעזוב. אז במה באמת זכיתי בכבוד כזה ממנה ? (ואולי כל מה שאמרתי בתחילת השרשור היה סתם השלייה שלי .. ואולי סתם הגזמתי בתגובותיי?
 

פאמקי

New member
ואולי..

בתגובותיה ההודפות, המנוכרות.. היא רק מנסה לשמור על עצמה (ובדרך גם עלייך) כשיודעת שהכוחות שלה, להתמודד עם האהבה הזו, הם מוגבלים? ואלי חושבת שאת ראויה למשהו שאינה מסוגלת לתת לך עכשיו? ואולי, כל כך פוחדת בעצמה? חשוב שתזכרי מהן הסיבות לפרידה. לא תמיד הן קשורות באהבה. ויש שחושבות (מפחד!!) שהאהבה אינה מנצחת הכל, ולכן מוותרות. תהיי חזקה.
 
מייקי

נשמע שהתובנות שלך נכתבות מנסיון אישי . אני טועה? (ואמת- אין לי ספק בכך שבגלל הפחד היא מוותרת . ובגלל שהיא נתפסת בעיני לאישה חכמה קשה לי עםהבחירה שלה
 
למעלה