זה בכלל לא היה
קשור לרוזי, מה שכתבתי. אבל נקסט?
לגבי ההסבר.
תראה, אני יודעת מעצמי- שיש לי רפלקס מותנה ממש, במצבים לא טובים...

לא תמיד, לא בהכל, אבל ברוב.
כשקשה אני שואלת אותי- אוקיי, מה הטוב פה בכל המצב הזה? איך אני לוקחת את זה למקום טוב/מועיל למקום שאני יכולה לעבור את זה. כי מה הטעם "לבכות" על זה ולקטר, כשאני יודעת שבכל מקרה אני אוציא אותי מזה? למה לבזבז זמן.

מה הטוב בסיטואציה הזו? בטוח שיש משהו!
את ה"משהו" הזה, אני למדתי, מגלים בדיעבד. אבל אני יודעת שזה שם!
זה לגבי סיטואציה.
לגבי בני אדם-
גם אם אתה רואה אדם מריר/קשה/לא נוח/לא נעים/"רע"/ או כאלה- אתה יודע שבאדם הזה יש גם טוב, לא יכול להיות אחרת!
או שאני אמצא את הטוב בו, או שמקסימום אני אנסה להבין מה מניע אותו בצורה הזו....כל זה-בתנאי שיש בי עניין באותו אדם מסיבה כלשהי.
אלו סתם דוגמאות מוחשיות, אבל בעיקרון-זו תפיסה. סוג של התבוננות על העולם...
לא לבוא מהפוזיציה שרגילה לשלול בשניה, או לשקוע במרה שחורה....תלוי על מה מדברים.
נקודת מבט שבאה מלמצוא את הטוב, לא את הרע! הרבה מאוד אנשים באים
מנקודת מבט אטומה, מובנית בתוך הגנות ונסיון להאדרת ה"אני" ע"ח האחר.
או משהו דומה לזה.......
