pokithenod
New member
אני כבר משתגעת.
אני לא יודעת מי משוגע יותר, אני או הוא. אם לא הייתי משוגעת בעצמי הייתי שולחת אותו לטיפול, שיבדקו מה נסגר עם המוח של הבחור הזה, אם לא ימצאו אצלו פיצול אישיות אז אני צנצנת, כי רק לפני שבוע וחצי הוא בכה ואמר שנחזור, ושקשה לו מאוד שהמשכנו הלאה, ורק הראה לי כמה הקשר החדש שלו לא אמיתי ולא מבוסס ולפי רצונו גם לא יתבסס..מזל שלא לקחתי רציני, אחרת הייתי מקבלת בום רציני אחרי שהוא ניסה להראות לי כמה שזה כן אמיתי. ורגע הוא שלם עם הקשר החדש ורגע הוא לא, והוא לא מסוגל לאהוב אותה, ורגע אחד הכל כל כך טוב. ועוד יותר משגע אותי שאני הולכת אחרי זה כמו ילדה קטנה, ואני לא. אז ניתקתי איתו את הקשר כדי שיעזוב אותי ויפסיק לתמרן אותי לפי המצב רוח שלו, ובהתחלה הוא קיבל, ולאחר מיכן ייצר איתי קשר, ושוב אותו הדבר, מספר לי כמה שהוא לא יכול לאהוב אותה, ולא יודע אם הוא מסוגל להיכנס לקשר, כי הוא לא יכול להשקיע כמו שהוא השקיע בשבילי, ויום אחרי זה קילל אותי, איים עליי, וניסה להראות לי כמה הוא שלם עם הקשר וכמה הוא כן אוהב, כמה אני הייתי העבד שלו, שבעצם הוא כמו ילד קטן התנדנד ואני חייתי את החיים שלי, בקושי ובבכי, אבל השתדלתי. אני רוצה למלוק לעצמי את העור על זה שהייתי עם הייצור הפסיכופט הזה הרבה יותר מחצי שנה, והשקעתי בו את חיי, ועוד יותר על זה שבמשך ה3 חודשים שאחרי זה נתתי לעצמי להיגרר לתוך הגחמות שלו, ועכשיו כל כך קשה לי לצאת מהן. הכי כואב לי שאני עוד אוהבת אותו, ועל כל פיפס קטן שהוא יגיד אני אזמר ורק כשיהיה מאוחר מידי והמצב רוח שלו ישתפר, אני אקלוט כמה אני מפגרת נגררת. אני לא יודעת כמה זה בשבילי יותר, הוא לא אוהב אותי כי הוא המשיך הלאה, והוא יכול לאמר לי כמה שהוא רוצה שהוא לא שלם, עצם העובדה שהוא ממשיך איתה את הקשר מראה אחרת. אבל הוא אובססיבי וחונק, הוא לא נותן לי ברירה אחרת מלבד לפנות לגורמים חיצוניים. המשכתי הלאה, עברתי, יצאתי וחייתי את החיים, וניתקתי קשר (הכל בשביל לאפשר *לו* להמשיך עם הבחורה החדשה כמו שצריך, בלי שאני אפריע, לפי בקשתו), אבל הוא לא עוזב, לא אוהב אבל לא עוזב. אני כבר מפחדת, אני מוטרדת מיכל הכיוונים, ועוד עכשיו כשהוא איים עליי שהוא יאמלל אותי (בידיוק כמו שבטעות, אני עשיתי לו לפני שהיינו חברים). אני כבר כל כך מפחדת. למי אני פונה? איתו אי אפשר לדבר, הבן אדם סגור כמו לא יודעת מה. בבקשה \= (וסליחה על החפירה).
אני לא יודעת מי משוגע יותר, אני או הוא. אם לא הייתי משוגעת בעצמי הייתי שולחת אותו לטיפול, שיבדקו מה נסגר עם המוח של הבחור הזה, אם לא ימצאו אצלו פיצול אישיות אז אני צנצנת, כי רק לפני שבוע וחצי הוא בכה ואמר שנחזור, ושקשה לו מאוד שהמשכנו הלאה, ורק הראה לי כמה הקשר החדש שלו לא אמיתי ולא מבוסס ולפי רצונו גם לא יתבסס..מזל שלא לקחתי רציני, אחרת הייתי מקבלת בום רציני אחרי שהוא ניסה להראות לי כמה שזה כן אמיתי. ורגע הוא שלם עם הקשר החדש ורגע הוא לא, והוא לא מסוגל לאהוב אותה, ורגע אחד הכל כל כך טוב. ועוד יותר משגע אותי שאני הולכת אחרי זה כמו ילדה קטנה, ואני לא. אז ניתקתי איתו את הקשר כדי שיעזוב אותי ויפסיק לתמרן אותי לפי המצב רוח שלו, ובהתחלה הוא קיבל, ולאחר מיכן ייצר איתי קשר, ושוב אותו הדבר, מספר לי כמה שהוא לא יכול לאהוב אותה, ולא יודע אם הוא מסוגל להיכנס לקשר, כי הוא לא יכול להשקיע כמו שהוא השקיע בשבילי, ויום אחרי זה קילל אותי, איים עליי, וניסה להראות לי כמה הוא שלם עם הקשר וכמה הוא כן אוהב, כמה אני הייתי העבד שלו, שבעצם הוא כמו ילד קטן התנדנד ואני חייתי את החיים שלי, בקושי ובבכי, אבל השתדלתי. אני רוצה למלוק לעצמי את העור על זה שהייתי עם הייצור הפסיכופט הזה הרבה יותר מחצי שנה, והשקעתי בו את חיי, ועוד יותר על זה שבמשך ה3 חודשים שאחרי זה נתתי לעצמי להיגרר לתוך הגחמות שלו, ועכשיו כל כך קשה לי לצאת מהן. הכי כואב לי שאני עוד אוהבת אותו, ועל כל פיפס קטן שהוא יגיד אני אזמר ורק כשיהיה מאוחר מידי והמצב רוח שלו ישתפר, אני אקלוט כמה אני מפגרת נגררת. אני לא יודעת כמה זה בשבילי יותר, הוא לא אוהב אותי כי הוא המשיך הלאה, והוא יכול לאמר לי כמה שהוא רוצה שהוא לא שלם, עצם העובדה שהוא ממשיך איתה את הקשר מראה אחרת. אבל הוא אובססיבי וחונק, הוא לא נותן לי ברירה אחרת מלבד לפנות לגורמים חיצוניים. המשכתי הלאה, עברתי, יצאתי וחייתי את החיים, וניתקתי קשר (הכל בשביל לאפשר *לו* להמשיך עם הבחורה החדשה כמו שצריך, בלי שאני אפריע, לפי בקשתו), אבל הוא לא עוזב, לא אוהב אבל לא עוזב. אני כבר מפחדת, אני מוטרדת מיכל הכיוונים, ועוד עכשיו כשהוא איים עליי שהוא יאמלל אותי (בידיוק כמו שבטעות, אני עשיתי לו לפני שהיינו חברים). אני כבר כל כך מפחדת. למי אני פונה? איתו אי אפשר לדבר, הבן אדם סגור כמו לא יודעת מה. בבקשה \= (וסליחה על החפירה).
