אני כבר מבולבלת...
- פותח הנושא מרמריסה
- פורסם בתאריך
Simply Incognito
New member
זה עניין של איזון
לא? כלומר - זהו אינו עניין של עודף או חוסר, אלא איזון לא נכון. למרות שבחלק מהמקרים קיים בהחלט עודף (לא בדיוק של דופאמין, אלא של הקולטנים אליו. הדופאמין אמור תמיד להיות בעודף)...
לא? כלומר - זהו אינו עניין של עודף או חוסר, אלא איזון לא נכון. למרות שבחלק מהמקרים קיים בהחלט עודף (לא בדיוק של דופאמין, אלא של הקולטנים אליו. הדופאמין אמור תמיד להיות בעודף)...
דני מאשדוד
New member
זה באמת חשוב לך ממה זה נובע??
לא עדיף להתמקד באיך מתמודדים עם זה? עדיף להשאיר את העודפים/חוסרים בדופאמין לרופאים. אנחנו נתמודד עם התסמינים.
לא עדיף להתמקד באיך מתמודדים עם זה? עדיף להשאיר את העודפים/חוסרים בדופאמין לרופאים. אנחנו נתמודד עם התסמינים.
כן, זה מעניין אותי. משום מה נדמה לי
שזיהיתי נימה תוקפנית כלשהי... למה? זה בהחלט מעניין אותי, כאדם חקרן וכאימא לילד ADHD עם חשד לטורט. אני רוצה להבין את המנגנונים שעומדים מאחורי התופעות. מה קורה בגוף של הבן שלי. עם כל הכבוד לרופאים ולחוקרים, לאף אחד אין מונופול על ידע. ההבנה ממה זה נובע (וכנראה שרב הנסתר על הניגלה) חשובה לי.
שזיהיתי נימה תוקפנית כלשהי... למה? זה בהחלט מעניין אותי, כאדם חקרן וכאימא לילד ADHD עם חשד לטורט. אני רוצה להבין את המנגנונים שעומדים מאחורי התופעות. מה קורה בגוף של הבן שלי. עם כל הכבוד לרופאים ולחוקרים, לאף אחד אין מונופול על ידע. ההבנה ממה זה נובע (וכנראה שרב הנסתר על הניגלה) חשובה לי.
דני מאשדוד
New member
אני, תוקפן????
כאן כל אחד אומר את מה שעל ליבו.... וכל אחד אוסף מנסיונם של אחרים, את מה שנראה לו. לבן שלי יש את כל החבילה, הרטלין החצין לו טיקים בטירוף, אין לי זמן להתעסק עם "למה?", אני ממשיך הלאה.. אני בחרתי למקד את כל האנרגיות, לא ב"למה?" או "איך זה ש..?" אלא ב-"מה קורה עכשיו...?" , "מה עושים כאשר...?" .. יכול להיות שזה בגלל שאני אדם עסוק, וחייב למקד את האנרגיות שלי לזמן מאוד קצר, יסלחו לי כולם, אני לא "חוקר" את הטוראט, אלא "מגיב" אליו. מי שרוצה לפעול כמוני, בהצלחה... מי שיש לו זמן וסקרנות, גם בהצלחה הכל באהבה... שנה טובה לכולם
כאן כל אחד אומר את מה שעל ליבו.... וכל אחד אוסף מנסיונם של אחרים, את מה שנראה לו. לבן שלי יש את כל החבילה, הרטלין החצין לו טיקים בטירוף, אין לי זמן להתעסק עם "למה?", אני ממשיך הלאה.. אני בחרתי למקד את כל האנרגיות, לא ב"למה?" או "איך זה ש..?" אלא ב-"מה קורה עכשיו...?" , "מה עושים כאשר...?" .. יכול להיות שזה בגלל שאני אדם עסוק, וחייב למקד את האנרגיות שלי לזמן מאוד קצר, יסלחו לי כולם, אני לא "חוקר" את הטוראט, אלא "מגיב" אליו. מי שרוצה לפעול כמוני, בהצלחה... מי שיש לו זמן וסקרנות, גם בהצלחה הכל באהבה... שנה טובה לכולם
טאבי המתוקה
New member
חג שמח לכולם-בפרט לדני.
נראה לי שיש קו דומה אצל בנינו. גם אצל בני הריטאלין הקצין לו את התסמינים והיה כבר נסיון בעבר שכשל עם הריטאלין-היות והוא גדל ,חשבה הרופאה המטפלת-שכדאי לחזור לקונסרטה במינון נמוך. אי אפשר לתאור את האכזבה -כשהכל חזר בבום. עתה אנו ממתינים לתור אל פסיכיאטרית מומחית-לגבות את האבחנה של הנוירולוגית-שגם היא מעולה בתחומה . אבל כפי שטענת -צריךלהגיב אל הטורט.-כל מה שהיה שווה תיחקור -נעשה כבר מזמן. שנה טובה והמון אנרגיות.
נראה לי שיש קו דומה אצל בנינו. גם אצל בני הריטאלין הקצין לו את התסמינים והיה כבר נסיון בעבר שכשל עם הריטאלין-היות והוא גדל ,חשבה הרופאה המטפלת-שכדאי לחזור לקונסרטה במינון נמוך. אי אפשר לתאור את האכזבה -כשהכל חזר בבום. עתה אנו ממתינים לתור אל פסיכיאטרית מומחית-לגבות את האבחנה של הנוירולוגית-שגם היא מעולה בתחומה . אבל כפי שטענת -צריךלהגיב אל הטורט.-כל מה שהיה שווה תיחקור -נעשה כבר מזמן. שנה טובה והמון אנרגיות.
שאלה זהה שאני שאלתי בתחילת הדרך
אלא שזה לא ממש אחד ועוד אחד שווה 2 יש 5 סוגי דופאמין וקשה לדעת על איזה מדובר גם אם יש הפרעת קשב (שבה הוא אכן חסר) וגם אם יש טיקים (שבהם הוא עודף) מן הסתם אילו יכלו לשים את האצבע מה בדיוק הרי שטיפול בתרופה אחת היה נותן מענה לשתי התסמונות, שהינן כה בכפיפה וסמיכות לצערנו זה לא כך ויש המון פרדוקס בטיפול התרופתי לאנשים כמונו מן השורה, לא מומחים בכימיה או תורת הרוקחות או רפואה גם אני בזמנו אמרתי לרופאים- אם אנחנו עושים פלוס ואח"כ מינוס- אז למה לעשות משהו בכלל? הרי חזרנו לנקודת המוצא לא? אבל זה לא ככה לא כה פשוט ופשטני כי עובדה שבשילוב של שתי תרופות מגיעים לאפקט כלשהוא (כשמגיעים...)
אלא שזה לא ממש אחד ועוד אחד שווה 2 יש 5 סוגי דופאמין וקשה לדעת על איזה מדובר גם אם יש הפרעת קשב (שבה הוא אכן חסר) וגם אם יש טיקים (שבהם הוא עודף) מן הסתם אילו יכלו לשים את האצבע מה בדיוק הרי שטיפול בתרופה אחת היה נותן מענה לשתי התסמונות, שהינן כה בכפיפה וסמיכות לצערנו זה לא כך ויש המון פרדוקס בטיפול התרופתי לאנשים כמונו מן השורה, לא מומחים בכימיה או תורת הרוקחות או רפואה גם אני בזמנו אמרתי לרופאים- אם אנחנו עושים פלוס ואח"כ מינוס- אז למה לעשות משהו בכלל? הרי חזרנו לנקודת המוצא לא? אבל זה לא ככה לא כה פשוט ופשטני כי עובדה שבשילוב של שתי תרופות מגיעים לאפקט כלשהוא (כשמגיעים...)
ה צ ו ל ל ת הצהובה
New member
דווקא הגיוני:
שימי לב שכאשר מורידים את ה- ADHD בעזרת ריטלין, זה מגביר את האפקטים של הטוראט.
שימי לב שכאשר מורידים את ה- ADHD בעזרת ריטלין, זה מגביר את האפקטים של הטוראט.
אני מצרף לך שוב לינק למאמר שלי
שמסביר את תפקידן של התרופות השונות בתסמונות השונות. נכון שהמאמר נקרא שמן דגים והמוח אבל הוא מפרט גם את תפקידן של התרופות ואיך חומצות שומן מחליפות תרופות. אם את ממש מעונינת להעמיק חקור כמוני אני יכול לשלוח לך מאמרים שמסבירים את אופן פעולת הסינפסה מבחינת איזה חומר יוצא מהיכן ומה שולט בו ולהיכן החומר הזה הולך ומה הוא עושה שם. זה די מורכב אבל מי שמכיר מיקרואלקטרוניקה- טרנזיסטורים וכאלו- ההגיון די דומה. בכל אופן ואולי מפתיע- ההסבר הפשטני של עודף דופאמין גורם לטורט ומחסור בדופאמין גורם ל ADHD הוא נכון. הבעיה היא בהגדרה של מה זה היפראקטיביות. ההיפראקטיביות בטורט בדרך כלל שונה לגמרי מהיפראקטיביות של ADHD והמקור שלה שונה. בנוסף נכנסת כאן עוד בעיה שבטורטים מסוימים יש גם מחסור בסרוטונין וזה מאד מסבך את המצב. אבל אין שום דבר לא הגיוני בזה. גיא
שמסביר את תפקידן של התרופות השונות בתסמונות השונות. נכון שהמאמר נקרא שמן דגים והמוח אבל הוא מפרט גם את תפקידן של התרופות ואיך חומצות שומן מחליפות תרופות. אם את ממש מעונינת להעמיק חקור כמוני אני יכול לשלוח לך מאמרים שמסבירים את אופן פעולת הסינפסה מבחינת איזה חומר יוצא מהיכן ומה שולט בו ולהיכן החומר הזה הולך ומה הוא עושה שם. זה די מורכב אבל מי שמכיר מיקרואלקטרוניקה- טרנזיסטורים וכאלו- ההגיון די דומה. בכל אופן ואולי מפתיע- ההסבר הפשטני של עודף דופאמין גורם לטורט ומחסור בדופאמין גורם ל ADHD הוא נכון. הבעיה היא בהגדרה של מה זה היפראקטיביות. ההיפראקטיביות בטורט בדרך כלל שונה לגמרי מהיפראקטיביות של ADHD והמקור שלה שונה. בנוסף נכנסת כאן עוד בעיה שבטורטים מסוימים יש גם מחסור בסרוטונין וזה מאד מסבך את המצב. אבל אין שום דבר לא הגיוני בזה. גיא
אני לא מדברת כרגע על ההיפראקטיביות
אלא על הקשב, שמשתפר מ-א-ו-ד עם הריטלין. הטיקים (מורכבים: קפיצות, הנפת ידיים, עלייה בטון בסופי משפטים=שינוי באינטונציה, ניגוב הפה עם גב היד ועוד...) מופחתים מ-א-ו-ד עם הריטלין. עם זאת, שמתי לב ליותר כפייתיות (כגון-תגידי עוד פעם!! לא שמעתי!!! לא ככה אמרת!!! תגידי בדיוק כמו קודם!!! ולבסוף בכי
) בעת ההשפעה של הריטלין. מוכר למישהו?
אלא על הקשב, שמשתפר מ-א-ו-ד עם הריטלין. הטיקים (מורכבים: קפיצות, הנפת ידיים, עלייה בטון בסופי משפטים=שינוי באינטונציה, ניגוב הפה עם גב היד ועוד...) מופחתים מ-א-ו-ד עם הריטלין. עם זאת, שמתי לב ליותר כפייתיות (כגון-תגידי עוד פעם!! לא שמעתי!!! לא ככה אמרת!!! תגידי בדיוק כמו קודם!!! ולבסוף בכי
כפיתיות- מחסור בסרוטונין. בשביל זה
רוב העולם לוקח פרוזק ונגזרותיו ממשפחת ה SSRI השיפור בקשב בעזרת הריטלין שהוא מגביר דופאמין ברור- מראה על מחסור בדופאמין. כלומר נראה שיש מחסור בדופאמין וסרוטונין (שוב לקחת את המלה "מחסור" בצורה מאד פשטנית ורחבה, האמת יותר מורכבת) מה שמוזר הוא הקטנת הטיקים. הייתי משקיע יותר בלבדוק האם אלו טיקים אמיתיים או היפראקטיביות. זה לא אותו דבר. נוירולוג או פסיכיאטר מנוסה יודע להבדיל. אני לא יכול כמובן לשפוט מהודעות בפורום האם אלו טיקים ממש מהסוג של טורט או תנועתיות יתר. לפי התאור הקצר שלך נשמע לי שאולי זה לא טורט "קלאסי" יש כל מיני מבחנים ואבני בוחן האם זה טורט. לגבי הטיקים ספציפית הם צריכים להיות ניתנים לשליטה ולעצירה בצורה רצונית לפרק זמן נתון קצר. אבל כאשר הילד לא שם לב הם מופיעים בתדירות גבוהה וחזרתית מאד. כלומר בדיוק אותה תנועה. גיא
רוב העולם לוקח פרוזק ונגזרותיו ממשפחת ה SSRI השיפור בקשב בעזרת הריטלין שהוא מגביר דופאמין ברור- מראה על מחסור בדופאמין. כלומר נראה שיש מחסור בדופאמין וסרוטונין (שוב לקחת את המלה "מחסור" בצורה מאד פשטנית ורחבה, האמת יותר מורכבת) מה שמוזר הוא הקטנת הטיקים. הייתי משקיע יותר בלבדוק האם אלו טיקים אמיתיים או היפראקטיביות. זה לא אותו דבר. נוירולוג או פסיכיאטר מנוסה יודע להבדיל. אני לא יכול כמובן לשפוט מהודעות בפורום האם אלו טיקים ממש מהסוג של טורט או תנועתיות יתר. לפי התאור הקצר שלך נשמע לי שאולי זה לא טורט "קלאסי" יש כל מיני מבחנים ואבני בוחן האם זה טורט. לגבי הטיקים ספציפית הם צריכים להיות ניתנים לשליטה ולעצירה בצורה רצונית לפרק זמן נתון קצר. אבל כאשר הילד לא שם לב הם מופיעים בתדירות גבוהה וחזרתית מאד. כלומר בדיוק אותה תנועה. גיא
האמת, אני לא "סגורה" על זה שמדובר
בטיקים: ה"טיקים" הללו לא השתנו כבר 3 שנים, וכולם קשורים בקשר הדוק לדיבור; כלומר, הם לא יופיעו בסיטואציות אחרות. למה הכוונה? כשהילד מדבר, הוא קופץ בסוף של כל משפט כמעט, בליווי של הנפת הידיים קדימה. כשהוא היה צעיר יותר, זה נראה סתם כמו התלהבות יתירה, אבל היו (בן 6+) זה כבר בולט שזה "לא לעניין". הקפיצה והנעת הידיים לרוב מלוות בעלייה חדה בטון הדיבור, וכמעט תמיד בסיום המשפט במילה מסוימת. עד לאחרונה זה היה "נכון?!?", ועכשיו הוא מגוון עם "הבנת?" ו"את/ה יודע/ת את זה?". לפעמים יוצא לו גם "אווווּ" כזה בסוף המשפט. יש גם חזרות על אותו משפט, בווריאציות קלות (כפייתיות?). עם הריטלין, התופעות הללו מתמתנות מאוד למעט הכפייתיות שקצת מוגברת והבכי שבא בעקבותיה. כמו כן, הן מתגברות בעת התרגשות ומתח. אבל- הוא אף פעם לא קיפץ והניף את הידיים שלא בזמן דיבור. בעצם, כשאני חושבת על זה, גם לא כשהוא אומר משהו בישיבה. חוץ מזה, יש גם טיקים קלאסיים, אבל הם לא נמשכים יותר משבוע-שבועיים לכל היותר בכל פעם: ניגוב הפה עם היד, משיכת כתפיים, גרעפסים, ליקוק שפתיים... ואף אחד לא שם לב לזה חוץ ממני. זה מתחיל כמשהו שקורה במקרה (כגון ליקוק של שפתיים יבשות כשהיה חולה) ו"נדבק" לו לעוד כמה ימים. מבחינת אבחונים "רשמיים", נקבע ADHD ללא שום ספק ונשלל חד-משמעית PDD ע"י 2 פסיכיאטריות לילדים מובילות בתחומן (למרות שהיה מי שטען שזה אולי PDD, אבל הוא ממש לא אוטוריטה בעיניי...) לא קיבלנו אבחון של טוראט כי נושא הקשב היה הרבה יותר אקוטי וייחסתי את כל התופעות הללו לתנועתיות יתר. מסובך, אה?
בטיקים: ה"טיקים" הללו לא השתנו כבר 3 שנים, וכולם קשורים בקשר הדוק לדיבור; כלומר, הם לא יופיעו בסיטואציות אחרות. למה הכוונה? כשהילד מדבר, הוא קופץ בסוף של כל משפט כמעט, בליווי של הנפת הידיים קדימה. כשהוא היה צעיר יותר, זה נראה סתם כמו התלהבות יתירה, אבל היו (בן 6+) זה כבר בולט שזה "לא לעניין". הקפיצה והנעת הידיים לרוב מלוות בעלייה חדה בטון הדיבור, וכמעט תמיד בסיום המשפט במילה מסוימת. עד לאחרונה זה היה "נכון?!?", ועכשיו הוא מגוון עם "הבנת?" ו"את/ה יודע/ת את זה?". לפעמים יוצא לו גם "אווווּ" כזה בסוף המשפט. יש גם חזרות על אותו משפט, בווריאציות קלות (כפייתיות?). עם הריטלין, התופעות הללו מתמתנות מאוד למעט הכפייתיות שקצת מוגברת והבכי שבא בעקבותיה. כמו כן, הן מתגברות בעת התרגשות ומתח. אבל- הוא אף פעם לא קיפץ והניף את הידיים שלא בזמן דיבור. בעצם, כשאני חושבת על זה, גם לא כשהוא אומר משהו בישיבה. חוץ מזה, יש גם טיקים קלאסיים, אבל הם לא נמשכים יותר משבוע-שבועיים לכל היותר בכל פעם: ניגוב הפה עם היד, משיכת כתפיים, גרעפסים, ליקוק שפתיים... ואף אחד לא שם לב לזה חוץ ממני. זה מתחיל כמשהו שקורה במקרה (כגון ליקוק של שפתיים יבשות כשהיה חולה) ו"נדבק" לו לעוד כמה ימים. מבחינת אבחונים "רשמיים", נקבע ADHD ללא שום ספק ונשלל חד-משמעית PDD ע"י 2 פסיכיאטריות לילדים מובילות בתחומן (למרות שהיה מי שטען שזה אולי PDD, אבל הוא ממש לא אוטוריטה בעיניי...) לא קיבלנו אבחון של טוראט כי נושא הקשב היה הרבה יותר אקוטי וייחסתי את כל התופעות הללו לתנועתיות יתר. מסובך, אה?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.