אני כבר ותיקה...

Star_Dust

New member
אני כבר ותיקה...

ואמורה לדעת את כל התשובות... כבר שנתיים כמעט בלעדיו... כמעט שנתיים בלעדיו. אני מניחה שזה אומר שבחרתי להמשיך לחיות. אבל עדיין לא יודעת מתי זה מפסיק להיות מאבק וחוזר להיות חיים?!? נשבר לי מהמציאות החדשה הזו שנכפתה עליי. כל דבר קטן שובר אותי. מרגישה כאילו איבדתי את היכולת לחיות חיים נורמליים. מאבדת סבלנות תוך שניות. נלחצת בטירוף מדברים קטנים וחסרי משמעות. מסוגלת להשתגע אם פתאום לא מסתדר לי היום. מרגישה שזה סוף העולם אם אני מאחרת בחמש דקות לאיזשהו מקום. לא מסוגלת להתמיד בדברים. בוכה המון. נשבר לי כבר. מתי זה נגמר?!? אני לא רוצה לחיות ככה ולא יודעת איך לחיות אחרת. מתגעגעת אליו, אבל גם מתגעגעת אליי... למי שהייתי לפני שהוא הלך...
 

lvb

New member
מה אומר?

שנתיים זה לא ותיקה. כמקרים כאלה, ככל שעובר הזמן ההרגשה היא רק שהטריות מתחזקת. הרגשות שלך ישארו בסביבה לזמן רב, ומי יודע מה יקרה להן בסוף... תזכרי שאת הנעשה אין להשיב, ולמרות שזאת קלישאה, עליך לחשוב תמיד ששום דבר לא יחזיר אותו הנה, ואת הרי לעולם לעולם לא תשכחי אותו ולכן כדאי לך לעשות את המצמאים ולהלחם במציאות הזאת, ולכפות עליך את ההשלמה, אין סיבה שיחד איתו גם חייך יגמרו.
 
היי,

לא בטוחה שהפז"מ עובד לטובה בענין הזה. את חושבת שאת אמורה לדעת את כל התשובות? יש דבר כזה? ואם כן, אני גם אשמח לדעת.. ולא תהיינה לך שאלות אחרות? אוףףף. יקרה שלי. לפני שהוא הלך.. גם לא היית אמא לילדה קטנה. ולבד. קחי אוויר. תנוחי קצת. כל דבר יבוא בזמן שלו.. שלך
 

neoM

New member
אין ותק בענין הזה

אני כבר 30 שנים, וכלום לא השתפר, השתנה.....
 
למעלה