אני כאן 
וואלה..התגעגעתי שלושה או ארבעה ימים, אני כבר לא זוכרת...(תתחשבו...הגיל) שאני לא נכנסת לפורום (פולניה פולניה..אבל מישהו צריך לטגן לחג) בשעה שאתם ישבתם לכם כולכם במנטה ריי והתענגתם על המראות ועל המאכלים אני עמדתי במטבח לטגן 80דגי ברבוניה ו-60 קציצות פרסה (כירשה)והם יצאו טובבבבב....מממממ...ללקק ת`אצבעות. ואני לא יודעת אם זה רק אצלי אבל, תמיד כשמגיעים החגים בד בבד עם תחושת השמחה והביחד המשפחתית משתלטת עלי מין עצבות לא מוסברת, אז נכון שברגע שאנחנו שרים את ``אחד אלוהינו`` בצרחות שמרימות את כל השכונה זה עובר לי, שלא לדבר על חד גדיא בלדינו....אבל כשהחגיגה נגמרת, הכלים מוכנסים אחר כבוד לארון, המטבח כבר מבריק, הרהיטים בסלון מוחזרים למקומם וכל יושבי הבית נמים את שנתם, אני מתיישבת עם כוס הקפה (הפעם בלי משהו מתוק ליד..כי מי יכול להכניס עוד פירור לפה אחרי זלילה שכזו) מתמקמת לה דמעה בזוית העין ושוב מתרוצצות המחשבות של למה ומדוע ואיך....לפעמים אני חושבת שהמזוכיזם משתלט עלי, או אז אני ממהרת לכבות את הסיגריה לתת שלוק אחרון לקפה, נכנסת לאמבטיה טובה עם שמנים, נר ריחני לאוירה, לוקחת איתי ספר טוב ומתענגת לאיזה שעה של פינוק אמיתי......וזה כנראה עושה את שלו, עד....החג הבא. ובכלל, בתקופה האחרונה אני חווה יובש, אני משערת שזה משהו שלא פוסח על כל מי ששולח ידו בכתיבה, אז אם ``יצירותי`` אינן מפארות את דפי הפורום... רק שתדעו למה. אני מצטערת שלא יכולתי להגיע ולפגוש את כולכם...אבל כמו שאני מכירה את הנפשות הפועלות, אין לי ספק שתהיה פגישה נוספת...אז יש לי למה לצפות...ולכם ותודה לכל מי שהתענין בשלומי והרגיש בחסרוני מעל דפי הפורום, דרך האי מייל , האי סי קיו או מצא לנכון להתקשר...זה בהחלט עושה טוב על הנשמה. שיהיה לכולנו חג שמח אוהבת...מואהההההההההה
וואלה..התגעגעתי שלושה או ארבעה ימים, אני כבר לא זוכרת...(תתחשבו...הגיל) שאני לא נכנסת לפורום (פולניה פולניה..אבל מישהו צריך לטגן לחג) בשעה שאתם ישבתם לכם כולכם במנטה ריי והתענגתם על המראות ועל המאכלים אני עמדתי במטבח לטגן 80דגי ברבוניה ו-60 קציצות פרסה (כירשה)והם יצאו טובבבבב....מממממ...ללקק ת`אצבעות. ואני לא יודעת אם זה רק אצלי אבל, תמיד כשמגיעים החגים בד בבד עם תחושת השמחה והביחד המשפחתית משתלטת עלי מין עצבות לא מוסברת, אז נכון שברגע שאנחנו שרים את ``אחד אלוהינו`` בצרחות שמרימות את כל השכונה זה עובר לי, שלא לדבר על חד גדיא בלדינו....אבל כשהחגיגה נגמרת, הכלים מוכנסים אחר כבוד לארון, המטבח כבר מבריק, הרהיטים בסלון מוחזרים למקומם וכל יושבי הבית נמים את שנתם, אני מתיישבת עם כוס הקפה (הפעם בלי משהו מתוק ליד..כי מי יכול להכניס עוד פירור לפה אחרי זלילה שכזו) מתמקמת לה דמעה בזוית העין ושוב מתרוצצות המחשבות של למה ומדוע ואיך....לפעמים אני חושבת שהמזוכיזם משתלט עלי, או אז אני ממהרת לכבות את הסיגריה לתת שלוק אחרון לקפה, נכנסת לאמבטיה טובה עם שמנים, נר ריחני לאוירה, לוקחת איתי ספר טוב ומתענגת לאיזה שעה של פינוק אמיתי......וזה כנראה עושה את שלו, עד....החג הבא. ובכלל, בתקופה האחרונה אני חווה יובש, אני משערת שזה משהו שלא פוסח על כל מי ששולח ידו בכתיבה, אז אם ``יצירותי`` אינן מפארות את דפי הפורום... רק שתדעו למה. אני מצטערת שלא יכולתי להגיע ולפגוש את כולכם...אבל כמו שאני מכירה את הנפשות הפועלות, אין לי ספק שתהיה פגישה נוספת...אז יש לי למה לצפות...ולכם
ותודה לכל מי שהתענין בשלומי והרגיש בחסרוני מעל דפי הפורום, דרך האי מייל , האי סי קיו או מצא לנכון להתקשר...זה בהחלט עושה טוב על הנשמה. שיהיה לכולנו חג שמח אוהבת...מואהההההההההה