אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אני כאן מוכן ומזומן
- פותח הנושא יובל199
- פורסם בתאריך
ואני אוסיף
ממאמר עיקרים (המאה ה-14-15) [הזמן ביחס לה'] השורש השלישי - שאין לו התלות בזמן. וביאור, שהוא נמצא קודם מציאות הזמן ואחר מציאות הזמן, ולזה יהיה כוחו בלתי בעל תכלית. וזה כי כל מי שיש לו התלות בזמן, יהיה כוחו בעל תכלית בהכרח, ככלות הזמן ההוא. ואחר שהוא יתברך אין לו התלות בזמן, יהיה כוחו בלתי בעל תכלית. על כן ראוי שיובן, כי כשיאמר עליו שהוא קדמון, אמנם יאמר בהעברה ובהקל מן הלשון, כי קדמון יאמר על כל דבר בצרוף אל דבר אחר, כמו שנאמר כי נח קדמון מדוד, וחנוך מאליהו, בעבור שהאחד היה בזמן קודם לזמן שהיה בו האחר. [קדמון] והוא מבואר כי שם הקדמון הנאמר עליו יתברך אינו נאמר בצרוף אל דבר אחר, כלומר שהיה קודם לדבר מה זמן מה, כי יהיה הזמן לפי זה מגביל מציאותו, ואם הזמן מגביל מציאותו יהיה הזמן קודם לו בהכרח, ויהיה נמצא בזמן זולת זמן ויקדם לו ההעדר. וכל מה שיקדם לו ההעדר הוא אפשרי המציאות ולא מחויב המציאות כמו שביארנו. עם שהכתוב אומר: מי הקדימני ואשלם וגו', (איוב מ"א) כלומר שהוא קודם לכל הנמצאים ולא קדם לו דבר. ולזה ראוי שיובן עניין הקדמות הנאמר עליו יתברך עניין שוללי, והוא שלא קדם לו דבר ולא העדר אבל נמצא תמיד על תואר אחד קיים מבלי שינוי. [נצחי] וכן שם הנצחי הנאמר עליו יתברך רוצה לומר שלא יתאחר אליו דבר, כי כמו שאי אפשר שיקדם לו הזמן כמו שביארנו, כן אי אפשר שיתאחר אליו דבר, ולא שיעדיף עליו הזמן מצד התכלית, כמו שלא יקדם לו מצד ההתחלה. שאם היה הזמן עודף עליו מצד התכלית, היה נמצא בזמן זולת זמן, ולא יהיה אם כן מחויב המציאות, כמו שביארנו בקדמון. ולזה יהיה עניין הקדמות והנצחיות הנאמר עליו אל עניין שוללי, והוא שלילת ההעדר מצד ההתחלה ומצד התכלית. [מדידת הזמן ומהות הזמן] וזה, אף אם יהיה הזמן המשך הבלתי משוער המדומה במחשבה, שהוא נמצא תמיד קודם בריאת העולם ואחר העדרו, אלא שלא היה באותו המשך הסדר הנראה מצד תנועת הגלגל, אחר שלא היה הגלגל מתנועע ולא נמצא. וזהו דעת רבותינו ז"ל שההמשך הוא הזמן בשילוח, כי הם יקראו הזמן המשוער או הנספר בתנועת הגלגל סדר זמנים לא זמן סתם. ויהיה הזמן לפי זה שני מינים: - ממנו נספר ומשוער בתנועת הגלגל, וייפול בו הקודם והמתאחר והשווה והבלתי שווה; - וממנו בלתי נספר ומשוער והוא המשך שיהיה קודם מציאות הגלגל, שלא ייפול עליו השווה והבלתי שווה. והוא אשר קרא הרמב"ם ז"ל דמות זמן בפרק י"ג משני. וזה המין אפשר שיהיה נצחי. והמתהווה או המתחדש הוא סדר הזמן, לא הזמן. ובזה הדרך יסתלקו כל הספקות והמבוכות שיש במהות הזמן אם לאו, כי אף על פי שהזמן לא יתחדש ולא יתהווה, מכל מקום סדר הזמן כבר יהיה בזמן. וגם מה שסיפקו על העתה, בשאמרו כי העתה הוא אשר יחלוק בין הזמן הקודם מן המתאחר, וכבר יהיה זמן קודם לעתה הראשון, ויתחייב שיהיה הזמן והגלגל נצחי, איננו ממה שיקשה לפי זה הדרך. כי הזמן שיש בו תנועה, יש בו קודם ומתאחר. אבל הזמן שאין בו תנועה, אין בו קודם ומתאחר, ואין שם זמן משוער. כי לא ייפול השיעור בזמן בזולת תנועה, ולא יאמר בו קודם ומתאחר אלא בהעברה ובהקל מן הלשון. כמו שיאמר שאין חוץ לעולם לא ריקות ולא מילוי, ואם יש שם חוץ בהכרח יש שם ריקות או מילוי, אלא שמילת חוץ נאמר בהעברה ובהקל מן הלשון. וכן קודם ומתאחר הנאמר על המשך המדומה קודם בריאת העולם. ובעבור כי הבנת דבר זה קשה - איך יצויר שיכלה העולם אל דבר שאינו לא ריקות ולא מילוי? וכן איך יצויר משך קודם בריאת עולם בלי קודם ומתאחר כמו שהוא בסדר הזמן הנמצא היום? על כן אמרו רז"ל: לא ישאל אדם מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור (חגיגה י"א ב). כי מה למעלה ומה למטה, ירמוז על מה שהוא חוץ לעולם, ומה לפנים ומה לאחור ירמוז על המשך שהוא קודם בריאת העולם ואחר העדרו. ויאמר שלא ישאל אם ייפול בו קודם ומתאחר אם לאו. [הזמן עד ליום הרביעי] ואל תקשה עלי מאמר רבי יהודה בר' סימון שאמר: ויהי ערב ויהי בקר יום אחד - מלמד שהיה סדר זמנים קודם לכן (בראשית רבה פ"ב) שיראה מדבריו אם שדעתו היה שהגלגל קדום כדעת אריסטו, אם שהמשך הבלתי משוער נקרא סדר זמנים. שאין הדבר כן, אלא שלפי שהמובן מן הפסוקים הוא, שלא היה סדר היום והלילה נמצא עד היום הרביעי שנתלו בו המאורות, אמר כי מיום הראשון שנברא הגלגל היה מתנועע, והיה נמצא סדר היום והלילה קודם יום הרביעי. (ראה מו"נ, חלק ב פרק ל). ומראה הערב והבוקר אשר נאמר אמת הוא. ולא נזכר תליית המאורות והכוכבים ברביעי, אלא לבאר שמציאותם מתנועעים בתנועות מתחלפות, עד שיהיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים, הוא כדי שימשך מהם שפע בעולם השפל בהתחלף מצב ניצוציהם מהארץ. וזהו שביאר: ויתן אותם אלוהים ברקיע השמים להאיר על הארץ (בראשית א'). ויתבאר לפי זה מדברי רבי יהודה ברבי סימון, כי הזמן המשוער בתנועת הגלגל נקרא סדר זמנים לא זמן בשילוח, כי ההמשך הוא הזמן בשילוח, שאין בו קודם ומתאחר, ולא סדר זמנים אחר שאין בו תנועה. [קדמות] ואולם אם הזמן איננו המשך המדומה, אלא המשוער בתנועת הגלגל, כמו שהוא דעת אריסטו, יהיה עניין הקדמות והנצחיות, שהוא קודם לכל הנמצאים ולזמן הנספר בתנועת הגלגל, ויהיה הקדמות והנצחיות, עם היותם מתחלפים, עניינם עניין אחד. והוא שהוא נמצא קודם הזמן ואחר הזמן תמיד על עניין אחד. ולזה שמנו שורש שאין לו התלות בזמן, כדי לכלול הקדמות והנצחיות כאחד. הן שיהיה הזמן המשך המדומה כדעת רז"ל, או הנספר בתנועת הגלגל כדעת אריסטו. וכן נמצא הכתוב בכל מקום שיתאר השם יתברך בשהוא ראשון, יתארהו בשהוא אחרון, לרמוז שיש לו תואר אחד מורה על שניהם, והוא שאין לו התלות עם הזמן. אמר ישעיה: (מ"ד) כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו ה' צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלוהים. רצה לומר: אין בכל הנמצאים מי שיתואר בשהוא ראשון והוא אחרון זולתי. כי כל הנמצאים מבלעדי יקדם להם או יתאחר להם הזמן, ולזה הם אפשרי המציאות, אבל אני אחר שאין לי התלות בזמן, אינני אפשר המציאות אבל מחויב המציאות. ולזה סיים ומבלעדי אין אלוהים. כלומר: אין בכל הנמצאים מי שיהיה מחויב המציאות, רוצה לומר: יכול על הכל, זולתי. כי אין בהם מי שייפול עליו שם ראשון ואחרון מבלעדי, ובעבור כן יתבאר כי אני לבדי האלוהים. רוצה לומר: מחויב המציאות.
ממאמר עיקרים (המאה ה-14-15) [הזמן ביחס לה'] השורש השלישי - שאין לו התלות בזמן. וביאור, שהוא נמצא קודם מציאות הזמן ואחר מציאות הזמן, ולזה יהיה כוחו בלתי בעל תכלית. וזה כי כל מי שיש לו התלות בזמן, יהיה כוחו בעל תכלית בהכרח, ככלות הזמן ההוא. ואחר שהוא יתברך אין לו התלות בזמן, יהיה כוחו בלתי בעל תכלית. על כן ראוי שיובן, כי כשיאמר עליו שהוא קדמון, אמנם יאמר בהעברה ובהקל מן הלשון, כי קדמון יאמר על כל דבר בצרוף אל דבר אחר, כמו שנאמר כי נח קדמון מדוד, וחנוך מאליהו, בעבור שהאחד היה בזמן קודם לזמן שהיה בו האחר. [קדמון] והוא מבואר כי שם הקדמון הנאמר עליו יתברך אינו נאמר בצרוף אל דבר אחר, כלומר שהיה קודם לדבר מה זמן מה, כי יהיה הזמן לפי זה מגביל מציאותו, ואם הזמן מגביל מציאותו יהיה הזמן קודם לו בהכרח, ויהיה נמצא בזמן זולת זמן ויקדם לו ההעדר. וכל מה שיקדם לו ההעדר הוא אפשרי המציאות ולא מחויב המציאות כמו שביארנו. עם שהכתוב אומר: מי הקדימני ואשלם וגו', (איוב מ"א) כלומר שהוא קודם לכל הנמצאים ולא קדם לו דבר. ולזה ראוי שיובן עניין הקדמות הנאמר עליו יתברך עניין שוללי, והוא שלא קדם לו דבר ולא העדר אבל נמצא תמיד על תואר אחד קיים מבלי שינוי. [נצחי] וכן שם הנצחי הנאמר עליו יתברך רוצה לומר שלא יתאחר אליו דבר, כי כמו שאי אפשר שיקדם לו הזמן כמו שביארנו, כן אי אפשר שיתאחר אליו דבר, ולא שיעדיף עליו הזמן מצד התכלית, כמו שלא יקדם לו מצד ההתחלה. שאם היה הזמן עודף עליו מצד התכלית, היה נמצא בזמן זולת זמן, ולא יהיה אם כן מחויב המציאות, כמו שביארנו בקדמון. ולזה יהיה עניין הקדמות והנצחיות הנאמר עליו אל עניין שוללי, והוא שלילת ההעדר מצד ההתחלה ומצד התכלית. [מדידת הזמן ומהות הזמן] וזה, אף אם יהיה הזמן המשך הבלתי משוער המדומה במחשבה, שהוא נמצא תמיד קודם בריאת העולם ואחר העדרו, אלא שלא היה באותו המשך הסדר הנראה מצד תנועת הגלגל, אחר שלא היה הגלגל מתנועע ולא נמצא. וזהו דעת רבותינו ז"ל שההמשך הוא הזמן בשילוח, כי הם יקראו הזמן המשוער או הנספר בתנועת הגלגל סדר זמנים לא זמן סתם. ויהיה הזמן לפי זה שני מינים: - ממנו נספר ומשוער בתנועת הגלגל, וייפול בו הקודם והמתאחר והשווה והבלתי שווה; - וממנו בלתי נספר ומשוער והוא המשך שיהיה קודם מציאות הגלגל, שלא ייפול עליו השווה והבלתי שווה. והוא אשר קרא הרמב"ם ז"ל דמות זמן בפרק י"ג משני. וזה המין אפשר שיהיה נצחי. והמתהווה או המתחדש הוא סדר הזמן, לא הזמן. ובזה הדרך יסתלקו כל הספקות והמבוכות שיש במהות הזמן אם לאו, כי אף על פי שהזמן לא יתחדש ולא יתהווה, מכל מקום סדר הזמן כבר יהיה בזמן. וגם מה שסיפקו על העתה, בשאמרו כי העתה הוא אשר יחלוק בין הזמן הקודם מן המתאחר, וכבר יהיה זמן קודם לעתה הראשון, ויתחייב שיהיה הזמן והגלגל נצחי, איננו ממה שיקשה לפי זה הדרך. כי הזמן שיש בו תנועה, יש בו קודם ומתאחר. אבל הזמן שאין בו תנועה, אין בו קודם ומתאחר, ואין שם זמן משוער. כי לא ייפול השיעור בזמן בזולת תנועה, ולא יאמר בו קודם ומתאחר אלא בהעברה ובהקל מן הלשון. כמו שיאמר שאין חוץ לעולם לא ריקות ולא מילוי, ואם יש שם חוץ בהכרח יש שם ריקות או מילוי, אלא שמילת חוץ נאמר בהעברה ובהקל מן הלשון. וכן קודם ומתאחר הנאמר על המשך המדומה קודם בריאת העולם. ובעבור כי הבנת דבר זה קשה - איך יצויר שיכלה העולם אל דבר שאינו לא ריקות ולא מילוי? וכן איך יצויר משך קודם בריאת עולם בלי קודם ומתאחר כמו שהוא בסדר הזמן הנמצא היום? על כן אמרו רז"ל: לא ישאל אדם מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור (חגיגה י"א ב). כי מה למעלה ומה למטה, ירמוז על מה שהוא חוץ לעולם, ומה לפנים ומה לאחור ירמוז על המשך שהוא קודם בריאת העולם ואחר העדרו. ויאמר שלא ישאל אם ייפול בו קודם ומתאחר אם לאו. [הזמן עד ליום הרביעי] ואל תקשה עלי מאמר רבי יהודה בר' סימון שאמר: ויהי ערב ויהי בקר יום אחד - מלמד שהיה סדר זמנים קודם לכן (בראשית רבה פ"ב) שיראה מדבריו אם שדעתו היה שהגלגל קדום כדעת אריסטו, אם שהמשך הבלתי משוער נקרא סדר זמנים. שאין הדבר כן, אלא שלפי שהמובן מן הפסוקים הוא, שלא היה סדר היום והלילה נמצא עד היום הרביעי שנתלו בו המאורות, אמר כי מיום הראשון שנברא הגלגל היה מתנועע, והיה נמצא סדר היום והלילה קודם יום הרביעי. (ראה מו"נ, חלק ב פרק ל). ומראה הערב והבוקר אשר נאמר אמת הוא. ולא נזכר תליית המאורות והכוכבים ברביעי, אלא לבאר שמציאותם מתנועעים בתנועות מתחלפות, עד שיהיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים, הוא כדי שימשך מהם שפע בעולם השפל בהתחלף מצב ניצוציהם מהארץ. וזהו שביאר: ויתן אותם אלוהים ברקיע השמים להאיר על הארץ (בראשית א'). ויתבאר לפי זה מדברי רבי יהודה ברבי סימון, כי הזמן המשוער בתנועת הגלגל נקרא סדר זמנים לא זמן בשילוח, כי ההמשך הוא הזמן בשילוח, שאין בו קודם ומתאחר, ולא סדר זמנים אחר שאין בו תנועה. [קדמות] ואולם אם הזמן איננו המשך המדומה, אלא המשוער בתנועת הגלגל, כמו שהוא דעת אריסטו, יהיה עניין הקדמות והנצחיות, שהוא קודם לכל הנמצאים ולזמן הנספר בתנועת הגלגל, ויהיה הקדמות והנצחיות, עם היותם מתחלפים, עניינם עניין אחד. והוא שהוא נמצא קודם הזמן ואחר הזמן תמיד על עניין אחד. ולזה שמנו שורש שאין לו התלות בזמן, כדי לכלול הקדמות והנצחיות כאחד. הן שיהיה הזמן המשך המדומה כדעת רז"ל, או הנספר בתנועת הגלגל כדעת אריסטו. וכן נמצא הכתוב בכל מקום שיתאר השם יתברך בשהוא ראשון, יתארהו בשהוא אחרון, לרמוז שיש לו תואר אחד מורה על שניהם, והוא שאין לו התלות עם הזמן. אמר ישעיה: (מ"ד) כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו ה' צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלוהים. רצה לומר: אין בכל הנמצאים מי שיתואר בשהוא ראשון והוא אחרון זולתי. כי כל הנמצאים מבלעדי יקדם להם או יתאחר להם הזמן, ולזה הם אפשרי המציאות, אבל אני אחר שאין לי התלות בזמן, אינני אפשר המציאות אבל מחויב המציאות. ולזה סיים ומבלעדי אין אלוהים. כלומר: אין בכל הנמצאים מי שיהיה מחויב המציאות, רוצה לומר: יכול על הכל, זולתי. כי אין בהם מי שייפול עליו שם ראשון ואחרון מבלעדי, ובעבור כן יתבאר כי אני לבדי האלוהים. רוצה לומר: מחויב המציאות.
הבט טפשוני, הקטעים שצטטת כתובים
עברית ארכאית. לא עברית של ימינו. בטויים שם הם אולי בעלי משמעות שונה מזו של ימינו. לא אתחיל לטפל בטקסט ארכאי זה, על מנת שפתאם באמצע תאמר, `אבל לא זאת משמעות המשפט, אלא אחרת`. אתה תתרגם את הקטעים לעברית של ימינו, ולאחר שתסיים ותאמר `זה הטקסט, נא התיחס אליו`, אטפל בו. לא שניה אחת לפני זה. רק אחר שתציג נסח סופי של הטקסט להתיחסותי, בעברית פשוטה - אטפל בו. לא רוצה? לא צריך! אין איש מצמיד אקדח טעון, דרוך ,לא נצור, אל רקתך. ישארו הדברים כפי שהם. אז רנה דקארט לא הצליח, וטענתך אינה קשורה לטענתו. מדוע לא תאמר זאת בגלוי, למען רפי השכל בני-מינך העלולים לחשוב שאתה מוסיף טעון לדברי רנה?
עברית ארכאית. לא עברית של ימינו. בטויים שם הם אולי בעלי משמעות שונה מזו של ימינו. לא אתחיל לטפל בטקסט ארכאי זה, על מנת שפתאם באמצע תאמר, `אבל לא זאת משמעות המשפט, אלא אחרת`. אתה תתרגם את הקטעים לעברית של ימינו, ולאחר שתסיים ותאמר `זה הטקסט, נא התיחס אליו`, אטפל בו. לא שניה אחת לפני זה. רק אחר שתציג נסח סופי של הטקסט להתיחסותי, בעברית פשוטה - אטפל בו. לא רוצה? לא צריך! אין איש מצמיד אקדח טעון, דרוך ,לא נצור, אל רקתך. ישארו הדברים כפי שהם. אז רנה דקארט לא הצליח, וטענתך אינה קשורה לטענתו. מדוע לא תאמר זאת בגלוי, למען רפי השכל בני-מינך העלולים לחשוב שאתה מוסיף טעון לדברי רנה?
אני אני ולא אחר
New member
בעל הכנוי "רנה דקארט", לא האדם עצמו
לפי רמת הדיון שמגיעים אליה לעתים עם 'טרולים'בפורום "חופש", נראה שע"מ להמנע מטעויות כדאי להדגיש שבעניין "רנה דקארט" מדובר באחד ששאל לעצמו את שמו של הפילוסוף הידוע, ולא הפילוסוף עצמו.
לפי רמת הדיון שמגיעים אליה לעתים עם 'טרולים'בפורום "חופש", נראה שע"מ להמנע מטעויות כדאי להדגיש שבעניין "רנה דקארט" מדובר באחד ששאל לעצמו את שמו של הפילוסוף הידוע, ולא הפילוסוף עצמו.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.