in love with a fool
New member
אני יודעת..
שבזמן האחרון דיי נעלמתי (למרות שלא נראה לי שמישהו שם לב אבל גם עם לא אז לא נורא) וזה בגלל שכלום לא קרה בחיי המשעממים ואפשר אפילו להגיד שהכל היה ``נורמלי`` , אבל כמובן שזה לא החזיק מעמד הרבה זמן,כמובן חייב להיות משהו שיהרוס לי את החיים וזה כל פעם אותו דבר- הסביבה שלי.. ההורים שלי החליטו שהם רוצים להתגרש וכמובן שהם מפילים את זה עליי אבל מה שיצא טוב מזה זה שאני יעבור מכאן (מהארץ) וזה משהו שאני מחכה לו כבר הרבה זמן. ה``חברים`` שלי עדיין משחקים איי מחבואים , כלומר שהם מופיעים רק כשהם צריכים משהו וכשזה הפוך אין זכר לקיומם ואני צריכה להתמודד עם מה שזה לא יהיה לבד. ומה שרובם לא יודעים זה שההורים רצו לאשפז אותי כי ניסיתי לשתות אקונומיקה (למדתי מאבא שלי את ההרגל הזה) ועכשיו רוצים שאני אחזור לטיפול אצל פסיכולוג. אני כבר לא יודעת מה לעשות, החיים שוב נראים ריקים מתוכן ומשמעות ואני שוב לא מבינה מה אני עושה פה למה אני קיימת?!? אחרי שהצלחתי כמעט להתיר את כל הקשרים בחיים שלי (לפחות את אלה שהיו בשליטתי) חזרתי לנקודת ההתחלה ואפילו יותר גרוע , הכל נראה כל כך מסובך ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה!! אני שוב חזרתי להיות אובדת עצות ולא יודעת עם אני אצליח לשרוד עוד תקופה כמו הקודמת.. אין לאב
שבזמן האחרון דיי נעלמתי (למרות שלא נראה לי שמישהו שם לב אבל גם עם לא אז לא נורא) וזה בגלל שכלום לא קרה בחיי המשעממים ואפשר אפילו להגיד שהכל היה ``נורמלי`` , אבל כמובן שזה לא החזיק מעמד הרבה זמן,כמובן חייב להיות משהו שיהרוס לי את החיים וזה כל פעם אותו דבר- הסביבה שלי.. ההורים שלי החליטו שהם רוצים להתגרש וכמובן שהם מפילים את זה עליי אבל מה שיצא טוב מזה זה שאני יעבור מכאן (מהארץ) וזה משהו שאני מחכה לו כבר הרבה זמן. ה``חברים`` שלי עדיין משחקים איי מחבואים , כלומר שהם מופיעים רק כשהם צריכים משהו וכשזה הפוך אין זכר לקיומם ואני צריכה להתמודד עם מה שזה לא יהיה לבד. ומה שרובם לא יודעים זה שההורים רצו לאשפז אותי כי ניסיתי לשתות אקונומיקה (למדתי מאבא שלי את ההרגל הזה) ועכשיו רוצים שאני אחזור לטיפול אצל פסיכולוג. אני כבר לא יודעת מה לעשות, החיים שוב נראים ריקים מתוכן ומשמעות ואני שוב לא מבינה מה אני עושה פה למה אני קיימת?!? אחרי שהצלחתי כמעט להתיר את כל הקשרים בחיים שלי (לפחות את אלה שהיו בשליטתי) חזרתי לנקודת ההתחלה ואפילו יותר גרוע , הכל נראה כל כך מסובך ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה!! אני שוב חזרתי להיות אובדת עצות ולא יודעת עם אני אצליח לשרוד עוד תקופה כמו הקודמת.. אין לאב
כתבת שהוריך מפילים עליך את האשמה.. כמה מוכר וצפוי.. הרי כל אדם רוצה לחשוב ששהוא מושלם, או לפחות בסדר, קל להם להפיל את זה על אחרים, זה כל כך נפוץ במשפחות שיש בעיות בזוגיות, שהבעיה בכלל באה לידי ביטוי אצל הילד... וזה מכעיס אותי נורא, שהבעיות שלהם נסחבות על הגב של הילד...אז אני יודעת שזה לא ממש עוזר לך לדעת שאת לא לבד בסירה הזו, אבל זו חצי נחמה... ומהצד האישי, הורי נפרדו לצערי רק כשהייתי בת 19, וחבל שלא עשר שנים קודם.. הרבה סבל היה נחסך ממני בדיעבד. נכון שהפרידה עצמה היתה תהליך לא קל, צפי את זה, ההתרגלות למצב החדש היה כמעט יותר קשה מהמצב שסרר אצלנו בבית קודם. אבל מצד שני במבט לאחור זה היה הדבר הכי חכם שהם עשו בתור בני זוג... לא יודעת להגיד לך איך מתמודדים. חוץ מאולי לדבר לדבר לדבר. אל תפחדי ``להעיק`` על אנשים. תתפלאי כמה אנשים רוצים לשמוע, כמה חברים שהיו לי אז, וחשבתי שהם איתי רק כי הם צריכים משהו, התגלו בדיעבד כאוזן קשבת, ויותר מזה, התברר שכל השנים הם הרגישו שאני זאת שמתרחקת ושאני זו שלא רוצה לשתף. בעצם הקושי לדבר היה שלי ולא שלהם להקשיב, מעולם לא האמנתי שמישהו רוצה לשמוע, שלמישהו איכפת, שמישהו באמת מקשיב, אבל באיזשהו שלב החלטתי לנסות, הניסיון הראשון היה נורא, אבל המשכתי, בתקופה ההיא בעצם יצרתי את מי שהיום הם חברי הטובים ביותר. גם אם קשה לך לשתף אנשים במציאות שלך, את יכולה להתחיל פה, פה תמיד יש מי שיקשיב לך. תכתבי לאנשים לעצמך לעולם דברי זה לא יפתור שום דבר, אבל זה יהיה התחלה... דיף