אני חייבת לשתף מישהו אז קבלו

אני חייבת לשתף מישהו אז קבלו

יש לי ילדה בת שנה וחודשיים (עוד מעט) ועשיתי בדיקת היריון.. (מקלון זהב) והתוצאה הגיעה די במהרה וחיכיתי עוד קצת ואני.. אני.. כנראה בהיריון. התוצאה הייתה ממש ברורה ועד היום הסטיק הזה לא שיקר לי, עם שירה הייתי בהיריון והוא הראה את זה ואח"כ לא - והוא הראה את זה. ועכשיו.. אני תוהה איך אני אסתדר עם שניים (בהנחה שאני אכ בהיריון). אני אמא שנמצאת בבית מאז ששירה נולדה איך מסתדרים עם שניים????? צריכה תשובות גם מכאלה שחששו כמוני וראו שזה לגמרי אפשרי... וגם.. תגידו לי מה היתרונות???????? הפרש של שנתיים זה יחסית קל או קשה..
 
ועוד שאלה

מה יהיה עם שירה שלי שיודעת שהיא הגוזל שלנו ומרכז כל חיינו??????????????????????
 

dikiyossi

New member
מנסה לעודד

קודם כל מזל טוב מזל טוב מזל טוב! דבר שני, כשנויה שלי הייתה בת שנה ושלושה חודשים יהלי באה לעולם. תינוקת מתוקה, מדהימה, בובה קטנה אבל בכיינית בטירוף, להגיד לך שהיה קל...לא היה קל בכלל, אבל איזה אושר כשהן מגלות אחת את השנייה (לוקח שנתיים אבל זה עובר מהר) ומתחילות לשחק יחד. הן כמו שתי תאומות מדהימות ואני אוהבת אותן עד סוף העולם ובחזרה. אז תתעודדי שיש לך עוד כמה חודשים ללידה ושהקטנה שלך תהיה קצת יותר גדולה כשהתינוק/ת יבוא/תבוא חשוב שתלמדי את עצמך מהי סבלנות כי תצטרכי את זה בטונות!!! והעיקר בהצלחה והמון מזל טוב!
 

gallish

New member
לכל דבר יש יתרונות ויש חסרונות...

כשהגדולה שלי היתה בדיוק בגיל של הבת שלך, ילדתי את בני השני
אמנם לא ציפיתי שאכנס להריון כל כך מהר, אבל כשזה קרה שמחתי. אצלי ההפרש הוא מאוד מאוד קטן, והיום הם נראים קצת כמו תאומים
זה לא קל (אבל גם הפרש של 4 שנים לא תמיד קל) זה דורש לוגיסטיקה (אבל הפרש של שנתיים כבר לא דורש כזאת לוגיסטיקה) זה אהבה כפולה ומכופלת (עד שזה קורה, קשה להאמין איך אפשר לאהוב עוד אחד כל כך, אבל זה קורה!) יש לך עוד 9 חודשים לעכל את הרעיון, להתכונן, לשירה יש זמן לגדול (לא תאמיני כמה הם גדלים מגיל שנה וחודשיים ועד לגיל שנתיים!). מתישהו הרי יהיו לכם עוד ילדים (אני מניחה), אז מה זה משנה מתי היא תפסיק להיות "מרכז העולם"? לדעתי, בזה שיהיה לה עוד אח/אחות תעשו לה רק טוב ולא רע (וזו גם הגישה מולה לדעתי)
שיהיה לך הריון קל ובריא
ואם יש לך עוד שאלות ספציפיות... בשמחה!
 
באמת קשה להאמין שאפשר לאהוב עוד

מישהו כמו את שירה. רציתי לשאול, איזה הפרש דורש לוגיסטיקה ולמה שנתיים פחות?
 

פלגיה

New member
זה הנס הגדול של ההורות

ההתרחבות של הלב וגידול של האהבה. את תמשיכי לאהוב את שירה, ותגלי בהפתעה איך תאהבי את התינוק החדש באותה עוצמה (אם כי בדרך אחרת)
 

gallish

New member
מן הסתם, ככל שההפרש גדול יותר

יש פחות לוגיסטיקה, כי ה"גדול" עצמאי יותר. כשאני ילדתי את יונתן, נעם עוד לא הלכה, והייתי צריכה להתנהל עם שני תינוקות למעשה. כשאת תלדי, שירה כבר תהיה יותר עצמאית, בעלת יכולת ללכת באופן עצמאי, לדבר ולהגיד מה היא רוצה, להבין מה את רוצה ממנה, "לעזור" לך וכ"ו... אני מבטיחה שיהיה בסדר, וזה מאוד מאוד תלוי, בעיני, בהתייחסות ובגישה שלך. אם את לא "תעשי מזה עניין", ותתייחסי לזה כמשהו חיובי וטוב שקורה למשפחה שלכם בכלל ולשירה בפרט, ככה זה יהיה. אותו דבר לגבי זה ששירה "תישאר בצד". להיפך. היא תהיה האחות הגדולה, הבכורה, משהו שיש רק לה. לתמיד
 
../images/Emo13.gif../images/Emo13.gif../images/Emo140.gif

אאמץ את הגישה החל מעכשיו- זה משהו נהדר שקורה - וגם לשירה.
 

gallish

New member
אכן... אלוהים ישמור!!

זה קורה לי לא מעט
למרות שביום חמישי היה גם סיפור מאחורי זה.... הייתי בערב יצירה עם חברות, נהניתי מאוד וחזרתי הביתה בסביבות 2:00. בדרך נזכרתי שביום שישי (למחרת!!) נעם היא אמ של שבת בגן!!! לגמרי פרח מזכרוני, ו... צריך עוגה!! נכנסתי הביתה בשתיים ורבע ו... נעמדתי להכין עוגה. בשעה שלוש ומשהו היא היתה מוכנה, ואני הלכתי לישון
תודה שאת דואגת לי
 
זה לא קל אבל גם לא כ"כ קשה - זה פשוט זה../images/Emo13.gif

כשהנסיכה נולדה הבכור שלי היה בן שנתיים ו-3 חודשים. הוא היה מרכז עולמינו ומאד חששנו מה יהיה ואיך יהיה. היום, 4 חודשים אחרי הלידה לא ברור לי למה כ"כ חששתי. כן, בהתחלה היו לילות ללא שנה ובכי ללא סוף בגלל הגזים אבל זה עבר והעייפות פינתה את מקומה לאושר גדול. נוצא כבר קשר ביניהם - כשהיא רואה אותו חוזר מהגן היא מחייכת חיוך רחב וכשהוא נכנס הביתה הוא מיד רץ אליה ונותן לה חיבוק ונשיקה ומספר לה מה הוא עשה בגן. יש את הקטעים הקשים לפעמים ששניהם רוצים את תשומת הלב אבל אלה נקודות קטנות בדרך ולא משהו שקורה כל הזמן. כמו כל דבר בחיים להפרשים קטנים יש יתרונות ויש חסרונות. מנסיוני הקצר היתרונות עולים על החסרונות בעיקר כי הכל עדיין טרי בראש מהילד הקודם וגם כי בתוך זמן קצר יחסית הם יהיו חברים טובים ויארחו אחד לשני חברה. שיהיה הריון קל ותקין
 
ממש ריגשת אותי

אבל זה יכול להיות ההורמונים
אבל ברצינות - זה ממש מרגש לשמוע על היחסים ביניהם.. החשש שלי הוא ששירה פתאום תרגיש בצד.. מה אמרתם לפני הלידה איך הכנתם אותו?
 
לא עשיתי מזה עניין, ולא הכנתי אותו כמעט...

בתחילת החודש התשיעי התחלתי לטפטף לו שלאמא יש בבטן תינוקת ושהוא הולך להיות אח בכור. נתתי לו גם דוגמאות מחברים לגן שהוא מכיר ושגם להם יש אחים (גדולים או קטנים). הוא צחק עלי שיש לי בבטן תינוקת וצחקנו כולם ביחד שפעם גם הוא היה תינוק בבטן של אמא. הראיתי לו תמונות שלו כשהוא היה תינוק וככה העברנו 3 שבועות עד שילדתי. כשילדתי (בניתוח קיסרי בגלל מנח עכוז) נעלמתי לו ל-5 ימים והוא היה אצל סבא וסבתא שסיפרו לו המון על אחותו ועל זה שהוא אח בכור. הוא ביקר אותי פעם אחת בבית החולים ביום של הניתוח אבל ראיתי שממש קשה לו לשבת על הטוסיק בכיסא בבית החולים אז חיכיתי עם המפגש הנוסף בבית. ביום שישי כשהשתחררתי הוא היה בגן. סבא וסבתא אספו אותו והביאו אותו אלינו. הכנתי לו את כל הדברים שהוא אוהב לאכול וזה בכלל לא עניין אותו. כל מה שהוא רצה זה לשתף את אחותו במה שהוא עשה בגן ואנחנו עודדנו אותו לספר לה עוד ועוד. הוא גם נורא רצה לתת לה את הצעצועים שלו וככה יצא שהיא חטפה על הרגליים את מכונית הצעצוע שלו אבל הכל מתוך אהבה
עם הזמן הוא למד שלא זורקים לה צעצועים כי היא לא תופסת והוא גם למד לא להיעלב כשהיא לא עונה לו לשאלות שלו כי היא תינוקת והיא עדיין לא יודעת לדבר
הוא לא מרגיש בצד כי אנחנו לא נותנים לזה לקרות. יש לו שני תפקידים שקשורים אליה והוא האחראי עליהם - להביא את המוצץ שלה ולזרוק לפח את החיתול המלוכלך שלה. הוא גם יודע שכשהוא מדבר מקשיבים לו ואם אני עסוקה איתה אני מקפידה להדגיש שאני רוצה מאד להקשיב לו וברגע שאני אסיים אני אגיד לו ונוכל לדבר ולשחק ביחד. איפושהוא הוא קולט שזה לא מה שהיה קודם אבל כולם מקיפים אותו בהמון אהבה וכיף שמבחינתו זה כנראה בסדר
 
ממש מעודד הסיפור שלך!!

ותרשי להוסיף
- למי שמאמין. כל הרעיון ששיתפתם אותו נראה לי מעולה. אני גם סיימתי בקיסרי ולכן אני קצת חוששת מההיעדרות של ה-5 ימים (נקוהה ליומיים אחרי לידה רגילה ב"ה). היא נמצאת איתי בבית.. ורגילה אליי מאוד, למרות שלאחרונה הקשר שלה עם אבא שלה נהיה ממש חזק.. אבל הסיפור שלך מאוד מאוד מרגיע
 
ואני ארגיע אותך עוד קצת...

חודשיים אחרי שילדתי הוא החליט שהוא נגמל מחיתולים וככה היה
תוך שבועיים הוא היה גמול לחלוטין. חששתי מאד שזו תהיה הדרך שלו להשיג תשומת לב וטעיתי בגדול. הוא הראה לי כמה זה קל יחסית לגמול מחיתולים כשזה מגיע מהילד והוא בשל לכך ושזה לא תמיד קשה בגלל שיש תינוקת חדשה בבית. אם את תקחי את זה בקלות ותזרמי, היא תקלוט שככה הדברים. אם תשדרי לחץ היא תקלוט לחץ. היא תהיה בסדר גמור, וגם את
 
עכשיו כשראיתי את שורת החתימה שלך

2 זה נשמע קליל.. אני באמת לא יודעת איך עשית את זה אבל שאפוו
 
למעלה