אני חושב על אביו

thesurvivor

New member
אני חושב על אביו

הוא חיי במהלך החודשים אחרונים לחייו בבדידות נוראית . לא סיפר .לא שיתף . חשב שלא נבין אותו . לא תיקשר איתי בצורה טובה . לא יכולתי להבין עד שהוא מת עד כמה קשה היה לו . לא רצה שאדע כלום . לא רצה להטריד אחרים ולהיות תלוי בי . אדם אציל ואין הרבה כאלה . אני חש רגשי אשמה אולי יכולתי להיות יותר קשוב . לתמוך בו לעזור לו . לא להשאיר אותו עם רגשותיו .אך הוא דאג להסתיר זאת היטב ממני . אני כל יום חושב עליו ו מתגעגע . זה נותן לי המון כוח לחיות . כמה שזה מוזר . חולם הרבה עליו ומדבר איתו בחלום . thesurvivor
 

לונה..

New member
..

גם אני אומרת לעצמי את כל הדברים הללו. אולי יכולתי לעשות את זה, ולעשות את זה, ואולי, אם הייתי עושה, זה לא היה קורה. לקח לי הרבה זמן, ועדיין, להבין שזה לא נכון. אתה לא צריך להרגיש אשם, כי זו לא אשמתך. אביך בחר להסתיר זאת ממך, מה גם שאתה מספר שהוא עשה זאת היטב. אתה לא יכול להאשים את עצמך על בחירות של אחרים, למרות שנפגעת, ולמרות הכאב. הוא לא רצה שתדע, כי הוא לא רצה שיכאב גם לך. ככה אני רואה את זה, לפחות. וגם לאדם עצמו זה קשה, לקבל פתאום את העובדה שהוא הופך להיות "נזקק". לא נעים להגיד את המילה, אבל זה פשוט כך. שהוא דורש טיפול, שבשביל פעולה שהוא היה רגיל לעשות במשך כל חייו, הוא יזדקק להיעזר באחרים על מנת לבצע. אני שמחה שאתה מקבל כוח מהדברים הללו. זה חשוב מאוד, ועושה לי טוב לקרוא את זה. אני מקבלת כוח, מהכוח שלך. ועל זה אני מודה לך מאוד. זה לא מוזר. זה פשוט ככה. ולגבי החלומות, תנצור אותם בזכרון היטב. קיבלת מתנה יקרה, שלא כולם מקבלים לעתים קרובות.
 

thesurvivor

New member
אני התרגשתי מתגובתך לונה

תודה לונה שהצלחת לעודד אותי לונה . כן מצאתי הרבה נחמה בדבריך .
 
למעלה