אני חושבת.....

[חוכמית]

אני חושבת.....

שהבעיה בגדול נקראת התנייה. תתנ/י לי ואתן לך ואם לא אז לא. ואם תתנו לי ככה וככה אז יהיה לכם אותי ואם לא אז לא. ומה שקורה פה זה בדיוק הדברים שעליהם אני כל הזמן חושבת כלומר... הרי יש פה קבוצה של אנשים ששמה לה מטרה להרגיש טוב...ולתת הרגשה טובה למי שצריך...לתת אהבה...לאפשר... ופתאום...כולם נפוצו לכל עבר. מוציאים קוצים לכל מקום ומכלים כל חלקה טובה שיש פה. אורלי´לה, זה בדיוק מה ששאלתי??? איך זה יכול להיות אז... כן אני מכירה את כל התאוריות שיש בקבוצה ובדימיקה של קבוצות, וכשמשהו או משהם עוזבים זה תהליך טיבעי ומתבקש. פעם לפני הרבה שנים קראתי ספר שנקרא "משחקיהם של אנשים". זה מה שקרה פה? שיחקנו?? אני לא!!! אין שום התניה ועובדה שאני נלחמת להיות פה אבל...אין פה אף אחד איתי...למה??? איפה כולכם??? מתכנסים??? טוב לכם ככה????או קיי. תלקקו את הפצעים והחבלות אבל...תחזרו. בזמנכם וכמה שטוב לכם. נגמרה האהבה??? לכולם??? אי אפשר להמשיך יותר??? מה קורה???? אני פה סוגרת את השיטוט שלי למציאת תקשורת בפורום הזה. אני עייפה. מבטיחה שמחר בבוקר אני חוזרת וקוראת את כולכם. אז בבקשה.... וד"ר עיישר, אני עדיין מחכה לשרשור שלי איתך. וגילגיל בא. די לנבואות הזעם, הנתוחים הפגיעות והנפגעים מכולם סליחה למרות שאני ממש לא מרגישה אשמה. ממש בכלום ויפה ניסחה זאת אוקייאנוס!!!! אז זהו. נשיקות לכולכם. התעשתו בבקשה.

 

[chipi]

אני כאן למאות שאינו מעורבת

במה שהיה טוב אולי אני לא נחשבת

ערב טוב צ´יפי

 

[רחל-נשמה]

חוכמית-אני אומר לך משהו

אני בחרתי להיות קוראת פאסיבית בפורום הזה, ולהגיב אם בכלל בסהר , כי בתקופה זו אני מתחברת יותר לכאב . אני לא יודעת אם תאמיני או לא , אבל אני התיסרתי היום בגלל גיל, ובגלל שהוא נפגע, אבל בחרתי במרחק מהפורום בין היתר, כי אני בהליך משפטי, ויש רגעים כמו בשבוע הזה מאתמול ובעתיד הקרוב לפחות שאני חשה שהרעל, הכאב, החרדה משתלטים בי ואני מתחילה להיות חסרת סבלנות, וחריפה מידי לסביבה גם כשאני צודקת ושלמה מידי עם דברים. בחרתי לברוח מפעילות בפורומים כמה שיותר גם בסהר-צעירים שאני מאוד אוהבת להגיב ולעזור אני מתרחקת כדי שאיזה הודעה לא תשב לי על משהו , ואוציא עליהם תגובה חריפה, התקופה אצלי תחלוף ואחזור להיות פעילה ממש כמו שאני אוהבת. אני לא כועסת על אף אחד. אני לא בורחת מאף אחד. אני לא שומרת טינה לאף אחד. אני לא מתחברת לאהבה ורוחניות כמו שהם שררו בפורום, ולא מתכוונת לנסות להתאים את עצמי, או לקבל, או להבין. בתקופה זו של חיי-כשאני מתעסקת עם חלאות המין האנושי-אני עצבנית. אז אני מתרחקת לפאסיביות כדי לא לפגוע. מקווה שהסברתי את עצמי מאחלת לכם בריאות ואושר רחל-נשמה. ואם תשאלו למה העיתוי? כי אתמול קיבלתי בהפתעה מכתב , ושיחת טלפון ממשרד עורכי הדין שלי-שכל פעם שמזכירים לי את קיומם-ואת המשפט זה כמו להזכיר לי שאני בסכנת חיים עם כל המשתמע מזה מבחינתי.

 

[חוכמית]

רחל יקרה

קראתי אותך אתמול בסהר. ראיתי את כאבך ואת הלבטים שלך לגבי גילגיל והאמת...לדעתי הם בצדק. בחרתך להתחבר לכאב נוגדת לדעתי את כל מה שאת כותבת כל הזמן אבל...לכולנו יש את התקופות האלה וגם זה טיבעי. ואני כותבת לך כי את קוראת פאסיבית כמו שאמרת אז אני רוצה לכוון אותך לימים שאחרי המפגש שקדם למפגש אצלך. אם תשימי לב, תראי שלקח לי 4 ימיםכדי להגיב. כולם היגיבו מידית ואני לא ...ואף אחד לא נפגע. כולם חיכו או לא חיכו ואני הגבתי בזמני שלי בגלל אלף סיבות. מה זה משנה. ואז גם כתבתי שיש אצלי "מנגנון השהייה". מן דבר כזה שאני מודעת לו והוא קיים בטח אצל עוד כמה. זה מופיע כשיש חוויה בעוצמה מאוד גדולה שלא היכרתי עד עתה. אני מעכלת ומעכלת ורק אח"כ יכולה להגיב. ומה רע בזה??? מה מעליב בזה?? מה לא טוב בזה?? אני מסוג האנשים שכשקורא משהו מאוד מאוד קריטי אני הראשונה שיודעת איך לתפקד בצורה הכי טובה ליכולה להיות כי כך צריך עכשיו כדי לעזור...ורק אח"כ כשהסערה חולפת אני בודקת מה קרה פה. ואז אני מבינה יותר טוב את הדברים. עשי לעצמך טובה גדולה רחל, אל תשפטי אף אחד. אין לנו את הזכות לשפוט. זכות זאת ניתנה רק בבית משפט לאנשים מסוימים, וגם הם טועים לפעמים כי...גם הם אנשים. וגם את מעשיו של אלוהים אנחנו לא מבינים כל כך הרבה פעמים אבל...כך הם מתנהלים וזהו. אין לנו מה לעשות. אם זה ברמה של ציפיות, אז ציפיות זה משהו שצריך להודיע עליו. משהו כמו..."מחר בבוקר, חברים, אני מצפה שאיך שאתם מתחברים לרשת תגידו לי איך היה לכם איתי...""מה רע בזה??? מה לא יפה בזה??? ואז...אני בטוחה שהיית מקבלת תוצאה שונה. בחרת בציפייה בשתיקה כי כך רצית. סבבה. אז אנשים גם היגיבו מתי שרצו...גם זה סבבה רחל. זהו, אני מקווה שהבנת את כוונתי והנה אני אומרת לך מה אני מצפה ממך. אני מקווה שאחרי שתתגברי על החיבור עם הכאב והשממים יתחילו שוב לזרוח בביתך, למרות הכל תחזרי בפול מרץ אלינו כי את מאוד יקרה לנו ואל תברחי לעולם ממי שאומר לך את זה כל כך הרבה פעמים.זה נכון!!!! לצפות מבלי להודיע על כך זה כמו לשים פח למשהו שאת אוהבת כדי להפיל אותו. ככה זה רחל.

 

[אורלי_ל]

העניין הוא...

שזה אינטרנט, ואי אפשר לראות שמישהו נמצא בהאזנה. אני מרגישה כמוך לפעמים, אבל זה לא כמו שתתקשרי אלי ואני אגיד לך מה שבראש שלי, או שניפגש כולנו ומי שלא בא לא לדבר ישב בשקט שלו אבל יהיה שם, אם אני למשל כותבת הודעה זה לא משהו שיוצא ממני אוטומטית כמו דיבור, לא שומעים נימת קול, ובטח יש עוד כמוני וככה זה. ולפעמים יש רצון להגיד ואין מילים. וכל ההרצאה הזאת זה לא כי אני חושבת שאת דבילית

זה משהו בסגנון "רק רציתי להגיד".

 

[חוכמית]

אורלי´לה בוקר טוב ../images/Emo39.gif

קראתי אתהודעתך מספר פעמים ואני לא כל כך מבינה. את יכולה טיפה יותר להסביר???? אני כותבת כי אני רוצה לכתוב וכל מי שנמצא או לא נמצא , פאסיבי או לא, קבוצות או תת קבוצות, חלוקה לשווים או לא שווים, מדברים או לא מדברים, זה......ממש לא למשנה לי!!!!נקודה. אין לזה שום השפעה על מה שאני אכתוב או לא אכתוב. מה???לחשוב אם X יקרא ומה הוא יחשוב??? אני לא מנסה לפגוע אף פעם, אני כותבת על שאני מרגישה באותו עניין וזהו. ואין לי אחריות על מה שכל אחד מרגיש או איך הוא או היא קמו בבוקר כמו שאין לאף אחד אחריות על איך שאני קמתי הבוקר. הודעה גם לי לא יוצאת אוטומטית אבל היא בהחלט יוצאת ואין לי "תקיעות" היו לי וכבר לא ברוך השם. הקשר לרצון להגיד ואין מילים....זה כבר משהו אחר לגמרי אורלי´לה... באהבה. נ.ב. בטלפון - לעולם אבל לעולם, לא תוכלי לדעת איך אני באמת מרגישה...אז כך שכשאני כותבת שאני לא מרגישה טוב מתישהו, זה הרבה יותר אמין משיחת טלפון...

 

[אורלי_ל]

חוכמית אהובה

ככה זה, בשבילי קשר-אינטרנטי לעולם לא יהיה קשר "רגיל", אלא אם פגשתי וןהכרתי את הבנאדם. לילה טוב אורלי

 

[~דויד~]

היי חוכמית, מי אוהב אותך?

נכון!!! אני!!! איך ידעת??? אולי זה בגלל שאת כזאת חוכמית?

 

[חוכמית]

דויד!!!!!!

בוקר טוב, מקסים ונפלא שכמותך. אוהבת

 

[מקום טוב באמצע]

מסכימה מאוד

ולכן, מקפיצה.

 

[בן טל-שחר]

אני פה, איתך ועם כולם!!!

באהבה, בן