ביקשת ולכן כתבתי
אני מסכים, ולכן לא כתבתי שם כלום. הבעיה המרכזית היא שחלק מהביקורת שנכתבה על העמותה היא לגיטימית (אומנם הדרך לא נעימה ולא לגיטימית) וחלק מהביקורת נראה שנובעת מחוסר הבנה באיך הדברים עובדים. איך עושים משחק תפקידים בלארפ, "ואו" יש מאמרים שלמים על משחקי תפקידים בלארפ והם מצויים בכל רחבי הרשת (גוגל הוא ידידך הטוב ביותר). אני אנסה לחלוק מניסיוני. נתחיל מסוגים: יש כל מיני סוגים שונים של לארפים מגיע מהמילה LARP- live action role play. עולם המשחק לעיתים נשאל מהעולם השולחני של D&D ולכן קראו לתת זאנר הזה RD&D כיום בארץ המושג ארים השתרש בצורה כזאת שהוא מתייחס לכל סוגי הלארפ. אני מבלבל לכם את השכל על זה מכיוון שברוב מקורות המידע הזה מתייחסים למשחקים החיים כLARP's. ההשקעה במשחק תפקידים חי לרוב כרוך בהרבה יותר מהשקעה במשחק תפקידים שולחני מכיוון שעל מנת לבצע משחק תפקידים חי עלייך להיות הדמות, להשמע כמו הדמות, להראות כמו הדמות ללכת כמו הדמות ולעשות מעשים שהדמות הייתה עושה. כאמור אם הדמות שלך היא רוצחת סדרתית אז כדאי מאוד שתעשה אותם רק בכאילו

. בכמה שנים האחרונות רץ משחק ערפדים בתל אביב שמבוסס VTM, שם אנשים משחקים את חברי נחלת ישראל אשר חיים את חייהם הערפדים ועושים מעשים ערפדיים. לפגישות מגיעים אנשים שלובשים חליפות ומדברים כדמותם ומשחקים במאין תאטרון אינטראקטיבי עם חוקים. המשחק מתנהל 24\7 שזה אומר שזמן אמיתי חולף שם. אני לא מתכוון לפרט יותר מידי מכיוון שיתכן ותעלה כתבה באורק שתסביר על המשחק באופן מפורט (פרי אנוכי). הסאגה- זה משחק של האחווה, הוא נערך בעולם דימיוני לחלוטין (משמע לא כדור הארץ זה תמיד עולם דמיוני). תוכלו להשוות אותו לזינה הנסיכה הלוחמת והרקולס כאוירה של העולם מבלי שיהיה לך גיבור אפי מרכזי כל יכול. מה שהשחקן נדרש זה ליצור את תחפושותיו ואת נשקיו, שיהיו לו עזרי משחק שיראו כחרבות. המשחק נערך אחד לשני בפרקים שממשיכים אחד את השני. יש גם מידי פעם משחקים מזדמנים שקוראים סביב כל מיני תמות משחק שונות והיו משחקים קבועים אחרים בעבר בירושליים ובחיפה. כמו כן ישנם קהילות פרטיות רבות בארץ שמארגנים משחקים, אבל אני לא יודע פרטים רבים עליהם. אוקי אז אתם שואלים את עצמכם כולנו הגענו במעילי הגשם כערפדים או עם שיריון וגלימה מה עושים עכשיו? לרוב ערב המשחק או יום המשחק מתרחשים איפה שהוא, משמע אנחנו משתמשים בתפאורה בין ואם זה המקום או תפאורה שיצרנו. לרוב ישנם סיבות לערב המשחק, מפגש קהילה של ערפדי ישראל, התרחשויות מסיתוריות שקרו בעיר וצריך לחקור או יום בעולם הסאגה. בניגוד לעולם השולחני בו המנחה מסביר מה קורה, מחליט כיצד דברים יראו ואם תצליחו או לא (בין והוא משתמש בשיטה ובין והוא כן) במשחקים חיים המנחה לא יכול להחליט כל דבר ואינו יכול להיות שופט לכל החלטה שנעשת כי פשוט זה קורה ביותר מידי מקומות ולכן ישנם שיטות שנקבעו מראש כיצד שחקנים יכולים לבצע אינטרקציה שהיא מעבר לדיבור. קסמים, לחימה, סימנים מוסכמים, פתקים שנקראים ויוצרים השפעת משחק ועוד רבים וטובים. כל אלה נועדו להיות כלים במשחק ליצירת עניין. ההבדל בין משחק שולחני למשחק חי הוא כמו ההבדל בין הקראה של סרט שנעשת כמה חודשים לפניי. שניהם מפיגים הנאה שונה אבל אחת חוצה למחוזות הדמיון והשני נגלה כנגד עינייך. הנושא הבעיתי במשחקי תפקידים בכלל, ואו אני הולך להגיד מילה גסה, זה השהית הספק. הרבה דברים קורים במשחק תפקידים שלא הגיוניים בחיים שלנו ועלינו להשהות את הספק ולבלוע אותם, כמו העובדה שהערפד שאני משחק יכול לזנק 5 מטר ואני לא, אבל ניתן לבלוע את זה או שאנחנו משחקים משחק שקורה ב LA אבל אין מה לעשות לאף אחד אין כרטיסי טיסה, יש דרכים לעקוף את זה. SOD זאת בעיה קבועה וידועה והיא גדולה אף יותר במשחקים חיים כי מצפים לראות את העולם כפי שהוא ולא תחליפים שנבנו עבור המשחק. אלה היו נגיעות בכל מיני נושאים גדולים, ניתן להרחיב הרבה מאוד ואני אשמח לעשות זאת במידה ויוצגו שאלות.