אני חדש ישן כאן
חשבתי לפתוח כאן הודעה משלי אולי כי אני חושב שאני לא בדיוק הכותב הטיפוסי שאפשר היה לצפות למצוא כאן.
כי אין מה לעשות יש פער עצום בין הדימוי של הקהילה הגאה כפי שהוא מצטייר בתקשורת או ברחובות של אלנבי שדרות רוטשילד בתל אביב לבין העובדה שיש כל כך הרבה אנשים בכל הארץ עם העדפות מיניות מגוונות שבדרך כלל לא רק שלא יכולים לממש את ההעדפות שלהם אלא שאפילו אינם יכולים לדבר עליהם בפתיחות עם החברים שלהם.
וגם אני אחד מאלה שחי את החיים הכפולים.
ביומיום אני גבר גרוש בן 42 מפתח תקוה המגדל שתי ילדות בכוחות עצמו ועובד בעבודה מכובדת כמתכנת מחשבים.
כמו כל אדם יש לי תחביבים ויש לי חברים ויש לי אפילו פייסבוק.
אבל עמוק בפנים לא פשוט לי להתמודד עם העובדה שבגיל שלי זה קשה עד כמעט בלתי אפשרי להכיר אנשים כמוני,אנשים
עם ראש פתוח מבחינה מינית שמתאהבים בנשים אבל מרגישים גם את המשיכה לגברים.
ותוסיפו לזה את העובדה שבאופי שלי אני אדם עדין ודי ביישן ותבינו כמה אני נאלץ פשוט להדחיק דברים כל כך בסיסיים
אצלי שיכלו לעשות אותי מאושר.
אבל החלום הגדול נשאר!
אני חולם להכיר אישה דו מינית כמוני או מישהי סובלנית באותה המידה ולבנות איתה זוגיות שתהיה בה פשוט אהבה וחברות.
ויש פעמים שאני חושב שאולי אני מקדים את זמני.
כי באמת נראה לי שהעולם שלנו ובמיוחד המדינה הכל כך מרובעת הזאת עדיין לא מוכנים להתמודד עם אנשים דו מיניים
שלא מוכנים להצהיר מראש על נטיה מינית לכיוון כזה או אחר.
וזה האבסורד הכי גדול!
ממש אחרי שהתגרשתי הייתי בקבוצת תמיכה של גברים שהתגרשו בגלל הנטיות שלהם והכי מצחיק שהם בעצמם ניסו לשכנע אותי שאני בעצם הומו ואוהב גברים בלבד ואפילו בעיניהם נתפסתי כמוזר.
אבל אין מה לעשות אנשים תמיד מחפשים לתייג אותך...כך או אחרת...
אז הכי קל זה להגיד לכולם שאני סטרייט ואז יש לי שקט.
אולי אני מפיל יותר מדי על הפורום הקטן הזה אבל איכשהו אני חושב שאם יש מקום אחד שיכול להיות סובלני באמת לכל האנשים עם כל הנטיות זה כאן ואולי בכל זאת דווקא מהפורום הזה תצא בשורה אחרת שתביא יותר פתיחות לחברה שלנו.
מתנצל על החפירה העמוקה אבל הייתי חייב להוציא דברים שיושבים אצלי הרבה זמן בפנים ותכל'ס...אין לי שום במה אחרת לכתוב אותם.
תודה רבה מראש למי שקרא הכל!
חשבתי לפתוח כאן הודעה משלי אולי כי אני חושב שאני לא בדיוק הכותב הטיפוסי שאפשר היה לצפות למצוא כאן.
כי אין מה לעשות יש פער עצום בין הדימוי של הקהילה הגאה כפי שהוא מצטייר בתקשורת או ברחובות של אלנבי שדרות רוטשילד בתל אביב לבין העובדה שיש כל כך הרבה אנשים בכל הארץ עם העדפות מיניות מגוונות שבדרך כלל לא רק שלא יכולים לממש את ההעדפות שלהם אלא שאפילו אינם יכולים לדבר עליהם בפתיחות עם החברים שלהם.
וגם אני אחד מאלה שחי את החיים הכפולים.
ביומיום אני גבר גרוש בן 42 מפתח תקוה המגדל שתי ילדות בכוחות עצמו ועובד בעבודה מכובדת כמתכנת מחשבים.
כמו כל אדם יש לי תחביבים ויש לי חברים ויש לי אפילו פייסבוק.
אבל עמוק בפנים לא פשוט לי להתמודד עם העובדה שבגיל שלי זה קשה עד כמעט בלתי אפשרי להכיר אנשים כמוני,אנשים
עם ראש פתוח מבחינה מינית שמתאהבים בנשים אבל מרגישים גם את המשיכה לגברים.
ותוסיפו לזה את העובדה שבאופי שלי אני אדם עדין ודי ביישן ותבינו כמה אני נאלץ פשוט להדחיק דברים כל כך בסיסיים
אצלי שיכלו לעשות אותי מאושר.
אבל החלום הגדול נשאר!
אני חולם להכיר אישה דו מינית כמוני או מישהי סובלנית באותה המידה ולבנות איתה זוגיות שתהיה בה פשוט אהבה וחברות.
ויש פעמים שאני חושב שאולי אני מקדים את זמני.
כי באמת נראה לי שהעולם שלנו ובמיוחד המדינה הכל כך מרובעת הזאת עדיין לא מוכנים להתמודד עם אנשים דו מיניים
שלא מוכנים להצהיר מראש על נטיה מינית לכיוון כזה או אחר.
וזה האבסורד הכי גדול!
ממש אחרי שהתגרשתי הייתי בקבוצת תמיכה של גברים שהתגרשו בגלל הנטיות שלהם והכי מצחיק שהם בעצמם ניסו לשכנע אותי שאני בעצם הומו ואוהב גברים בלבד ואפילו בעיניהם נתפסתי כמוזר.
אבל אין מה לעשות אנשים תמיד מחפשים לתייג אותך...כך או אחרת...
אז הכי קל זה להגיד לכולם שאני סטרייט ואז יש לי שקט.
אולי אני מפיל יותר מדי על הפורום הקטן הזה אבל איכשהו אני חושב שאם יש מקום אחד שיכול להיות סובלני באמת לכל האנשים עם כל הנטיות זה כאן ואולי בכל זאת דווקא מהפורום הזה תצא בשורה אחרת שתביא יותר פתיחות לחברה שלנו.
מתנצל על החפירה העמוקה אבל הייתי חייב להוציא דברים שיושבים אצלי הרבה זמן בפנים ותכל'ס...אין לי שום במה אחרת לכתוב אותם.
תודה רבה מראש למי שקרא הכל!