אני חדשה!

אני חדשה!

שלום כולם! אני בת 15 וחצי מראשון לציון, ביום שבת בערב ההורים שלי הודיעו שעוברים או לניו יורק או ללוס אנג'לס הם עדיין בודקים בשתי האזורים, נשבעת לכם לא ידעתי כלום על זה! נכון שבחודשים האחרים הם כל הזמן התלחששו ותמיד יצאו לסידורים אבל אני חשבתי שזה רק בגלל שהבצב בינהם לא טוב אולי להתגרש לא יודעת! איך הם עושים לי את זה?! למה?! לא רוצה לעזוב אני עדיין לא מעכלת את זה, את ראשון העיר שלי אני לא יכולה לעזוב! אז את הארץ?!!!! לא רוצה לעזוב את חבר שלי , את החברות והידידים שלי, אם מישהו היה אומר לי לפני שבוע שההורים שלי מתכננים לעזוב תארץ הייתי אומרת לו שהוא משוגע הרי גם טיסות לחו"ל הם מתקמצנים לי והארץ היחידה שהייתי בה היא לונדון, כל החיים שלי פה אניביים לא אעבור, מה אני יעשה בלי דקלה, אדווה, מאי, קארין, מלי, שיר, אסי אהובי, מתי, עפר, יריב עזבו אני לא אכתוב פה אתכל הרשימה, אבל אני פשוט יושבת פה ובוכה לא מאמינה! לא סיפרתי לאף אחד ולא הלכתי לביצפר היום וגם לא אתמול כי פשוט אני בוכה בלי הפסקה והראש שלי כואב מזה, מחר זה כבר חופש שבועות...! ופתאום הרהרתי עצמי שיכול להיות שזה באמת ה20 ימים היחידים שנשארו לי לביצפר פה! ופתאום על כל יום חופש אני בוכה! איך הם יכולים לעשות לי את זה?! הרי שנה הבאה הייתי כבר אמורה לעלות לתיכון ונרשמתי למגמה שרציתי וזה, ותכננתי עם חברות שלי מלא דברים לשנה הבאה ועכשיו הכל נלקח ממני! לא אכפת לי כמה הילדים שם בארה"ב נחמדים וזה ןכמה שם זה חברה טובה כמו שההורים שלי משההים לי 24 שעות ביומייםהאחרונים, ושאני אתרגל והרבה בלה בלה בלה!!!!!! איך אני אלמד בלי להריץ צחוקים עם החבר'ה, לרדת על המורה לתנ"ך עמליה וואני לא יודעת מה עו אני הרוסה לגמרי! גם אח שלי הגדול כועס על ההורים שלי והאחים הקטנים שלי בכלל לא אכפת להם!אני וחברות שלי כבר התחלנו מה לעשות שהמורדים יבואו בפסח עם השלטים והכל ועכשיו אני לא מאמינה שאני אחווהאת זה! אני יודעת שזה נשמע טיפשי אבל כל דבר קטן עכשיו הופך לדבר כ"כ חשוב, אני לא רוצה להיות שם פשוט לא רוצה! טוב פשוט הייתי צריכה לשפוך את הלב
 

אלו Z

New member
welcome to the club

יו להודיע בזמן כל כך קצר שנוסעים זה פשוט נוראי. עצה שלי, תספרי כבר עכשיו לחברים וזה, את לא רוצה רגע לפניי להגיד להם. תרגישי טוב...
 
אני גם עברתי בסוף ט'.....

במקום להתאבל, לכי תגידי לחברים שלך, ולכי תעשי כל מה שרצית להספיק
תחשבי שההורים בכל זאת לא עושים את זה מאגואיזם או רוע, הם רק חושבים מה שיהיה לך יותר טוב..... לכם, למשפחה.. זה לא יהיה קל, אבל אם הגישה הנכונה זה יהיה כיף.. מתי אתם עוברים? עכשיו בקיץ?
 

Hielo

New member
גמני

אני עברתי באמצע השנה.... גם אני כיתה ט'.... ותכננתי כל כך הרבה דברים עם החברות שלי.... ואני עדיין לא קולטת שאני לא יעשה אותם איתן.... אני יחזור עוד שנתיים שלוש.. אבל זה כבר לא יהיה אותו דבר.... קודם כל את צריכה ללכת לבצפר.... תנצלי כל שניה שיש לך בארץ... אל תבזבזי ככה את הזמן שלך על בכי ועל רחמים עצמיים.... שכשתעזבי את הארץ תגידי לעצמך שלפחות הימים האחרונים שלך בארץ את לא תשכחי.... ותגידי כבר לחברים שלך.... שיבינו שאת צריכה להיות איתם... והם גם יעודדו אותך.... אל תדאגי... בסוף באמת יהיה פסדר.....! גם אם את לא מאמינה בזה עכשיו.
 

נעמצי

New member
אני עברתי בינואר של כתה ט

ואני לא אגיד לך שזה לא קשה- אבל מתרגלים.וזה הופך לפעמים להיות אפילו חביב לפעמים ( תזכירי לי את זה כשאני אחזור בפעם הבאה מהארץ ). זה לא משנה אם את רוצה או לא רוצה - את תיאלצי לעבור ( מניסיון) אבל תסתכלי על זה ככה 1. את עוברת למדינה דוברת אנגלית- גם אם האנגלית שלך לא פרפקט סה"כ יש לך בסיס ואם את ממעריצי המורדים ( ) אז גם ספרדית בסיסית יש לך ( זה בספרדית כן? מבחינתי פשוט כל השפות הללו נשמעות לי אותו דבר ( ונעם אל תהרוג אותי על הפגיעה בספרדית הקדושה שלך- כנ"ל אורן )) ווואללה, 2 מקצועות כבר יש לך. 2.לעזוב את החברים זה קשה, קשה מאד אבל בתכל'ס אפשר לשמור על קשר- אם רוצים. החברים הטובים לי מהארץ נשארו איתי באותו קשר כמו פעם ואפילו זה רק נעשה יותר ויותר. וחברים רוכשים גם במדינה החדשה אם את רק פותחת את הראש ומחליטה לעשות את זה. צחוקים יש בכל מקום, בכל בית ספר ( אפילו בנאציה ) וברור שיקח לך זמן קבל את זה, אבל זה יעבור :) וזה אפילו לפעמים חוויה. לפעמים. וולקאם טו דה קלאב.
 

AngeIDust

New member
ואני עברתי בכלל בי"א

לא צריך להיות בלחץ אחרת יהיה לך רע. קחי את זה כחוויה, תכירי אנשים חדשים, מקום חדש. מקסימום אני בטוחה שתוכלי לחזור לארץ.
 

ציקהלה

New member
טוב אממממ

ציקהלה וההרצאות שלו (ושלא נדבר על שגיעות הכתיב) טוב א ככה לכל התחלה יש חששות ותהיות.... חלקן מיותרות וחלקן פחות... אבל עם כל זיוני השכל שאנשים יגדו לך (כמו יהיה לך טוב, יהיו לך חברים, תיקראי מלה כוסיות וכו') יש רק דבר אחד שאני יכול להגיד לך שהו נכון בעצם 2 אחד מהם שהדמעות שאת מורידה לא עוזרות, תנצלי את הזמן שלך על דברים אחרים יותר חשובים כמו להיות עם חברים ללמוד למבחנים חשובים ועוד חברים וחברים.... להוריד דמעות לא יעזור לך.... את זה אני מבטיח שום דבר לא ישנה את זה שאתם עוברים (חוץ אולי ממשהו ממש קיצוני). דבר שני אם יהיה לך כיף או לא זה עיניין של איך את לוקחת דברים תיהיה פתוחה מחשבתית יותר תיסתכלי יותר ותירצי יותר יהיה לך טוב.. אבל זה רק טלוי בך.... בהצלחה!!! ציקהלה....
 
למעלה