אני חדשה - לצערי הרב
אני נטלי - פעם ראשונה פה כל כך חיפשתי מקום שאני יוכל לדבר בו על הבעיות שלי ויבינו אותי ומצאתי אותכם! אז אני נטלי, בת 25 וחצי עומדת להתחתן עוד 4 חודשים. אמא שלי הלכה לעולמה לפני חודש ושבוע. היא נפטרה מגידול מסרטן שישב על עצם המוח - היא עברה ניתוח להסרתו והכל עבר תקין חודשיים שלמים היא הייתה איתנו שוב בריאה ושלמה, ולאחר החודשיים התדרדר מצבה שוב היא התאשפזה שוב בבית חולים מחוסרת הכרה 4 ימים התעוררה והספיקה לדבר איתי אני הספקתי לדבר איתה...היא ביקשה ממני שלא משנה מה שתיהיה חתונה - וכך אני עושה....היא נפטרה שעתיים אחרי השיחה הזאת...ב-15.01.06 יום ארור שאני זוכרת אותו כאילו היה אתמול. יש לי עוד שתי אחיות בנות 20 ו16. התלבטתי רבות אם להיכנס לפה...אני לא צריכה שירחמו עליי...אני מבינה את המצב ומתמודדת איתו די יפה...נכון יש פעמים של שברון ושל בכי וגעגוע אבל מתגברים על זה. אני מאמינה שהיא שם למעלה שומרת עלי ומגנה עלי. ברשותכם אני יעלה לפה את מה שקראתי באזכרה של ה30 בדיוק לפני שבוע: ''למרות שאת אי שם רחוק, אני יודעת שאת מתבוננת בי מקרוב, למרות שאיני יכולה לראות אותך, להרגיש את ידייך הרכות, אני יודעת שאת שם, רואה אותי ומרגישה אותי, כאילו כלום לא קרה, כאילו הכל כרגיל, שום דבר לא השתנה, אבל אני יודעת להבדיל בין המציאות לדמיון, ומסוגלת להבין שלא הכל כרגיל, ואפילו שזה נראה כמו חלום בלהות, לא אוכל יותר לעולם להרגיש אותך קרובה. לא אשמע את קולך, ולא אוכל לחבק אותך, בגלל אותו יום, היום שאיבדתי אותך לנצח... אותו יום שמאז אני רואה אותך רק בחלומות... ושומעת את קולך, רק במחשבות... הלוואי והייתי יכולה להחזיר את הזמן לאחור, אבל לצערי, אני לא יכולה, וניסים אינם קיימים, ואני חייבת להמשיך בחיים, זה לא יהיה אותו דבר בלעדייך... רק את יכולה להחזיר לי את תחושת האהבה שנעלמה והתפוגגה... אני בטוחה שהמלאכים ישמרו עלייך, בדיוק כמו שמגיע לך, אני אוהבת אותך לעולמים! לא משנה איפה את, איתי, איתנו, או למעלה במרומים... אוהבת ומתגעגעת שלך לנצח,נטלי. סליחה על האורך, תודה שנשארתם עד פה
מקווה להשתלב פה ולהיות לכם לחברה נטלי.
אני נטלי - פעם ראשונה פה כל כך חיפשתי מקום שאני יוכל לדבר בו על הבעיות שלי ויבינו אותי ומצאתי אותכם! אז אני נטלי, בת 25 וחצי עומדת להתחתן עוד 4 חודשים. אמא שלי הלכה לעולמה לפני חודש ושבוע. היא נפטרה מגידול מסרטן שישב על עצם המוח - היא עברה ניתוח להסרתו והכל עבר תקין חודשיים שלמים היא הייתה איתנו שוב בריאה ושלמה, ולאחר החודשיים התדרדר מצבה שוב היא התאשפזה שוב בבית חולים מחוסרת הכרה 4 ימים התעוררה והספיקה לדבר איתי אני הספקתי לדבר איתה...היא ביקשה ממני שלא משנה מה שתיהיה חתונה - וכך אני עושה....היא נפטרה שעתיים אחרי השיחה הזאת...ב-15.01.06 יום ארור שאני זוכרת אותו כאילו היה אתמול. יש לי עוד שתי אחיות בנות 20 ו16. התלבטתי רבות אם להיכנס לפה...אני לא צריכה שירחמו עליי...אני מבינה את המצב ומתמודדת איתו די יפה...נכון יש פעמים של שברון ושל בכי וגעגוע אבל מתגברים על זה. אני מאמינה שהיא שם למעלה שומרת עלי ומגנה עלי. ברשותכם אני יעלה לפה את מה שקראתי באזכרה של ה30 בדיוק לפני שבוע: ''למרות שאת אי שם רחוק, אני יודעת שאת מתבוננת בי מקרוב, למרות שאיני יכולה לראות אותך, להרגיש את ידייך הרכות, אני יודעת שאת שם, רואה אותי ומרגישה אותי, כאילו כלום לא קרה, כאילו הכל כרגיל, שום דבר לא השתנה, אבל אני יודעת להבדיל בין המציאות לדמיון, ומסוגלת להבין שלא הכל כרגיל, ואפילו שזה נראה כמו חלום בלהות, לא אוכל יותר לעולם להרגיש אותך קרובה. לא אשמע את קולך, ולא אוכל לחבק אותך, בגלל אותו יום, היום שאיבדתי אותך לנצח... אותו יום שמאז אני רואה אותך רק בחלומות... ושומעת את קולך, רק במחשבות... הלוואי והייתי יכולה להחזיר את הזמן לאחור, אבל לצערי, אני לא יכולה, וניסים אינם קיימים, ואני חייבת להמשיך בחיים, זה לא יהיה אותו דבר בלעדייך... רק את יכולה להחזיר לי את תחושת האהבה שנעלמה והתפוגגה... אני בטוחה שהמלאכים ישמרו עלייך, בדיוק כמו שמגיע לך, אני אוהבת אותך לעולמים! לא משנה איפה את, איתי, איתנו, או למעלה במרומים... אוהבת ומתגעגעת שלך לנצח,נטלי. סליחה על האורך, תודה שנשארתם עד פה
