אני חדשה כאן...

ALIZ58

New member
אני חדשה כאן

ערב טוב רציתי להשתתף בצערך,, אני אלמנה מזה שנתיים מבינה אותך,, מבינה שאת מזניחה את עצמך,,כי אין לך כוחות להתיפות.. לאט לאט הכל יחזור ,,לדעתי ,והצעתי ,כאשר תרצי ,ותוכלי ,קצת לצאת להסתובב בקניון לראות סרט לראות מופע מוסיקלי,,לשנות אוירה,,זה ישנה לך לאט לאט את המצב רוח ואז תתחילי קצת לחזור ולטפח את עצמך,, כדאי שתמצאי משהיא במצב דומה לשלך ,,וזה יעזור לך להתגבר,, ככה לי זה קרה היתי בסדנא ,,עוד לא ידעת על הפורום,, וביחד עם החברה התחלנו בקטן לסרטים לקניון,ולאט לאט אחד עזר לשני בימים קשים.. בהצלחה ,,שולחת לך כוחות ואנרגיות חיוביות
 

מירית71

New member
מבחינתי הזמן נעצר כשהוא נפטר

תודה לך על דברייך ותודה לכולן שעברו מצבים יותר קשים ממני .. תבינו, כשמישהו מתאלמן אז כביכול זוכרים את הטוב בו ואיזה אדם מדהים הוא היה. אז זהו, אצלי זה באמת נכון. הבנאדם היה מושלם בשבילי וטרחתי להגיד לו את זה בכל הזדמנות. היתה לו נשמה אדירה של נתינה אינסופית על חשבון צרכיו. וזה היה מקור לפעמים לחיכוכים ביננו. הוא רק נתן ונתן ותמיד חייתי איתו בתחושה שיקרה לו משהו כי הוא עבד כמו מטורף ולא בשביל כסף . כל הזמן ראיתי תסריט שקורה לו משהו תמיד דמיינתי שזהו מקסימום יהיה עם הילדה 5 שנים. הוא נהג בדרכים כשהיה עייף היה אוכל הרבה ג'אנק ותמיד הפצרתי בו לעשות בדיקות ומצחיק שמת יום אחרי ניתוח אפנדציט. יש לי לפעמים תחושת אשמה כאילו הזמנתי את הלבד הזה. אף פעם לא הסכמתי עם אורח החיים שלו המטורף והמפוזר וחייתי איתו בחרדות כי כל כך אהבתי אותו. האם ייתכן שהמחשבות שלי הרגו אותו?? הרבה פעמים הוא אמר לי תפסיקי אני לא מת אני מרגיש טוב. כשהיינו מתבדחים הוא היה אומר לי: אם אחד מאיתנו ימות אני נוסע לחו"ל. אוי אלוהים, איך משתחררים מהכאב הזה? איך?? תודה לכם על התגובות. לא ציפיתי שתהיה כזו אהדה ואמפתיה.
 

ALIZ58

New member
זמן נעצר

מתוקה אני מבינה אותך לי גם היה בעל ז"ל לב טוב לא ידע להגיד את המילה לאא. היו לו ידים זהב הכל תקן הכל עשה .. ווהוא היה נראה מציון חתיך הולך ברגל כל יום ותמיד אמרתי לו תלך תעשה בדיקות כי בגיל מסוים צריך להבדק לו רצה ואחכ כאשר התגלה המחלה זה היה מאוחר.. אבל עם כל זה לצערי אנשים כאשר רע לך עצובה לא באים לתמוך לשאול כל אחד יש לו את השק שלו ,,ולא מתעניין בצרות של אחרים מי שעצוב ולא שמח מתעלמים ממנו ,,ומנדים אותו לצערי לכן לאט לאט ברור שלפי הרצון והיכולת שלך... תנסי להביא מעט צחוק חיוך ושמחה לחייך ברור שאהבה והטוב ישאר בלבך לנצח,,ותמיד תזכרי באהובך
 

spirl2

New member
תחושת אשמה..

כל כך מוכר וכל כך לא נכון!! תודה לך שבדברייך הזכרת לי כמה אסור לי להרגיש ככה. גם אני חיה בתחושה שהזמנתי את מחלתו בשנית ושבתגובות שלי גרמתי לכך או אחרת, אבל האמת היא יקירה, שזה נכון שיש לנו השפעה על מה שקורה לנו ועל מה שאנו מזמינים, אך בצורה מאד מוגבלת. בסופו של דבר, יש גם איזשהו כוח עליון, תקראי לו ה או יקום או אימא אדמה..משהו גדול יותר מאיתנו זה בטוח. מאחלת לך המון כוח.
 

לבנדר3

New member
תחושות

אני מוכנה לחתום לך שאינך אשמה בכלום מכון שהיתי במקום הזה בגיל 20 וגם בגיל 57 פשוט מאוד ענין של מזל ושל כוחות גדולים מאיתנו למשל מלאך המוות או אילת המזל אשר משחקים בחיינו אין מה לעשות אנחנו לפעמים חיים באשליה שיש לנו שליטה על החיים פשוט מעדיפים שלא ללכת לאבוד כביכול ולכן חושבים ומרגישים טוב כאשר אנחנו מצלחים לסכל מצבים בעיתים וגרועים, מבינה לליבך
 
לכן אנחנו פה

להקשיב לך , לחבק בהבנה ובאהבה, אל תשכחי שהאנשים ונשים שכותבים היו במצב שלך ולמדו להקשיב מבלי לשפוט אותך נכון או לא, ובטוחה שיגיע זמן ואת תתמכי באחרות כבמצב שלך ראיתי את זה בפורום חבר תומך בחבר, והותיק מעודד חדש , כי הוא היה שם וזה קורה מהר יקירה , כי החיים רצים קדימה מהר מאד , והשגרה חוזרת לחיים ורק הקטנטנים שואלים שאלות קשות , להם צריך תשובות ראית את סופר נני אתמול ? זה היה משדר שאני חושבת שצריך לתעד , ראיתי ובכיתי במקביל אליהם אבל סופר נני למדה אותם להמשיך בחיים עם דמעה בקצה העין ולקבל שההולכים לא חוזרים
 

בוררר

New member
היי

היי לך הגעת למקום הנכון ספרי מהיכן את בת כמה כמה ילדים נישמח לעזור לך בכול
 
למעלה