אני והחיים שלי
New member
אני זקוק לעזרה..
מאז תקופה התיכון היינו חבורה מגובשת. -אני ועוד ארבעה ידידות שלי. שלאחר היה קשה כולם ידעו לבוא ולעזור, שלאחד היה עצוב כולם ידעו לבוא ולשמח, שלאחד היה שמחה כולם ידעו לבוא ולשמוח בשמחתו, היינו שם תמיד אחד למען השני. שנה שעברה סיימנו את התיכון ועדיין נשארנו אותה חבורה. אולי לא נשארנו אותה חבורה מגובשת כמו פעם אבל עדיין נשארנו אותה חבורה שאוהבת ומכבדת אחד ת`שני. עכשיו כולנו כבר חיילים. –כל אחד נמצא במקום אחר אבל תמיד דואגים לדעת מה קורה עם כל אחד. אחת מהידידות שלי, -מהחבורה התגייסה לפני חמישה חודשים. חודשיים אחרי שהתגייסה שיבצו אותה במקום רחוק. לא התחשבו בבעיות שלה ולא ממש עניין אותם איך היא מרגישה. היא החליטה שהיא לא עושה את זה והחלה בנפקדות. בזמן הזה היא נשארה בבית ולא הלכה לצבא. כל פעם שבאו לשכנע אותה לחזור היא לא רצתה וכאשר באה משטרה היא ברחה מהבית. דיברנו איתה ושכנענו אותה לחזור אבל היא בשלה. היא עמדה על הכאב ועל הסבל שלה ואמרה לנו שהיא לא רוצה לחזור לשם. –לא הכבדנו עלייה, -כיבדנו אותה כי בסופו של דבר היא ילדה מספיק גדולה בשביל לבחור את החיים שלה. ילדה כ``כ חכמה. ילדה שאוהבת את החיים. ילדה שתמיד מחייכת. ילדה שגם עם קשה לה לא מראה את זה ועדיין מקרינה את החיוך על הפנים. ילדה שעם ייפגעו או יעשו לה משהו היא תשמור הכול בפנים. לפני חודש וחצי היא הכירה בחור. הבחור בן 24 והיא בת 19. אחרי כמה פגישות הם ``התאהבו`` והחליטו לעבור לגור ביחד. זה ברור שהם עברו לגור אצלו כי בשבילה זה פרס. –הרי עכשיו המשטרה לא תתפוס אותה ואין לה ממה לדאוג. –היא ``מוגנת`` מתפיסתם. כששמעתי שהיא בקשר עם הבחור ושהיא עברה לגור אצלו זה היה לי חשוד. –לא התחבר לי כל הקטע הזה. הוא אומר לה מה ללבוש ומה לא ללבוש. הוא אומר לה עם מי לדבר ועם מי לא לדבר. הוא מחק לה את כל רשימת המסנג`ר שלטענתו היא לא. צריכה לדבר איתם הוא מחק לה את כל האתרים שהיא הייתה רשומה בהם. הוא מחק לה את כל התמונות שעשינו במצלמה. והכי חשוב? –הוא גרם לה למחוק את החברים שלה מהלקסיקון שלה. לא יודע מה קרה ולא יודע עם העולם התהפך אבל לפני שלושה שבועות הוא הציע לה נישואין.כמובן שהיא סיפרה לנו. היא הייתה נלהבת.. היא הייתה ``מאושרת``... היא אמרה לנו כמה היא ``שמחה`` וכמה היא ``רוצה`` את זה. היינו בשוק! לא הבנו מאיפה נפלה עלינו המכה הזאת. ניסיתי לדבר איתה ולהסביר לה את ההשלכות של זה ולהסביר לה שזה לא מה שהיא צריכה אבל היא התעקשה ואמרה שזה מה שהיא כן רוצה ושזה מה שיעשה אותה מאושרת. אחרי לחץ מצד החבורה היא החליטה לדחות את החתונה לדצמבר 08 ולא לעשותה עכשיו. פגשתי את ``הבעל`` והבנתי באמת שהוא לא בשבילה. ניסיתי לדבר איתה ולהסביר לה שהיא הולכת לעשות טעות של החיים שלה אבל היא לא מוכנה להקשיב וסגורה על זה שזה מה שהיא רוצה. אימא –אין לה. אבא –אין עם מי לדבר.. לא שפוי. אחרי שראיתי אותו והסברתי לה את הכוונות שלי החלטתי שאני מתרחק ממנה. החלטתי שאני לא מסוגל להיות בקשר איתה כי היא הורסת לה את החיים ואני לא רוצה להיות מעורב בזה. חלק מה –``חבורה`` עדיין בקשר איתה והן מספרות שהוא מכתיב לה את החיים. היא לא יכולה ללכת לשום מקום מבלי שהוא יהיה בסביבה. –שאנחנו רוצים להיפגש או לעשות משהו בינינו אי אפשר כי תמיד הוא חייב להיות ועם הוא לא יהיה אז גם היא לא תהיה. כשהיא מקבלת כסף מדודה שלה אז הכסף הזה אוטומטית נכנס לכיס שלו והוא זה שמחליט מה לעשות. שאתה רוצה להיפגש או לעשות איתה משהו היא אומרת שאין לה כסף. –הרי איך יהיה לה? הכול נמצא אצלו. אפילו כסף לקניות אין להם אז הם הולכים פעם לשבוע לבית שלה מעמיסים שקיות מהמקרר וחוזרים בחזרה לבית שלו. –שם הם נמצאים 4 נפשות בתוך חדר וחצי. לפני שבוע כמה בנות שעוד נשארו איתה בקשר החליטו ללכת לבקר אותה.. הן הגיעו ולא האמינו למראה ענייהן. הילדה הכול כך שמחה.. זאתי עם החיוך הענק על הפנים, עם האושר שאף פעם לא יוצא, עם הדיבור הכי יפה בעולם כבר לא אותה ילדה. היא ירדה במשקל בצורה מחרידה. החיוך כבר לא על הפנים שלה, האושר כבר לא נמצא אצלה, הדיבור שלה השתנה.. היא כבר לא אותה ילדה כמו פעם. כשאחת מהבנות רצתה לאכול ושאלה עם יש משהו לאכול אז הילדה הלכה והביאה כמה פרוסות לחם מסכנות ומרחה לה עליהם גבינה. אני לא יודע מה לעשות כבר. –אני כ``כ מיואש! אני אולי לא מדבר איתה ולא נמצא איתה אבל אני עדיין אוהב אותה.. היא אחת החברות הכי טובות שלי. היא הייתה איתי שהיה לי קשה והייתה איתי שהיה לי שמח. היא הייתה כאן תמיד בשבילי. היינו עושים כ``כ הרבה חיים ביחד. –היינו בתחת אחד של השני. 24/7 היינו ביחד.. ועכשיו?! –אני כבר לא יודע מיהי.. אני כבר לא מזהה את אותה אישה.. היא סובלת!! אני יודע שהיא סובלת!! –היא לא מראה את זה.. היא לא אומרת שהיא סובלת.. היא לא מוציאה את זה.. היא שומרת הכול בבטן. –היא נאכלת מבפנים. למה?! -למה היא לא מסוגלת לעזוב אותו וללכת?! –למה היא עדיין איתו?! אולי עכשיו היא לא מבינה כמה היא סובלת אבל יבוא יום והוא יזרוק אותה וישאיר אותה עם ילד ואז היא באמת תהיה מסכנה. אני פונה אליכם, -אתם האנשים שיכולים לנסות לעזור לי. מה אני צריך לעשות בשביל לראות את החברה שלי מאושרת באמת ולא ``מאושרת``?! זה הורס לי את החיים לראות את הידידה שלי נאכלת ושותקת. –לראות אותה אומרת לך שהיא ``מאושרת!!`` שהיא הילדה ``הכי`` מאושרת בעולם. (ואם במקרה, -בלי כוונה את רואה את ההודעה הזאת אז תדעי שאני עדיין אוהב אותך ושאף פעם אני לא יוותר עלייך בדיוק כמו שאת לא תוותרי עליי).
מאז תקופה התיכון היינו חבורה מגובשת. -אני ועוד ארבעה ידידות שלי. שלאחר היה קשה כולם ידעו לבוא ולעזור, שלאחד היה עצוב כולם ידעו לבוא ולשמח, שלאחד היה שמחה כולם ידעו לבוא ולשמוח בשמחתו, היינו שם תמיד אחד למען השני. שנה שעברה סיימנו את התיכון ועדיין נשארנו אותה חבורה. אולי לא נשארנו אותה חבורה מגובשת כמו פעם אבל עדיין נשארנו אותה חבורה שאוהבת ומכבדת אחד ת`שני. עכשיו כולנו כבר חיילים. –כל אחד נמצא במקום אחר אבל תמיד דואגים לדעת מה קורה עם כל אחד. אחת מהידידות שלי, -מהחבורה התגייסה לפני חמישה חודשים. חודשיים אחרי שהתגייסה שיבצו אותה במקום רחוק. לא התחשבו בבעיות שלה ולא ממש עניין אותם איך היא מרגישה. היא החליטה שהיא לא עושה את זה והחלה בנפקדות. בזמן הזה היא נשארה בבית ולא הלכה לצבא. כל פעם שבאו לשכנע אותה לחזור היא לא רצתה וכאשר באה משטרה היא ברחה מהבית. דיברנו איתה ושכנענו אותה לחזור אבל היא בשלה. היא עמדה על הכאב ועל הסבל שלה ואמרה לנו שהיא לא רוצה לחזור לשם. –לא הכבדנו עלייה, -כיבדנו אותה כי בסופו של דבר היא ילדה מספיק גדולה בשביל לבחור את החיים שלה. ילדה כ``כ חכמה. ילדה שאוהבת את החיים. ילדה שתמיד מחייכת. ילדה שגם עם קשה לה לא מראה את זה ועדיין מקרינה את החיוך על הפנים. ילדה שעם ייפגעו או יעשו לה משהו היא תשמור הכול בפנים. לפני חודש וחצי היא הכירה בחור. הבחור בן 24 והיא בת 19. אחרי כמה פגישות הם ``התאהבו`` והחליטו לעבור לגור ביחד. זה ברור שהם עברו לגור אצלו כי בשבילה זה פרס. –הרי עכשיו המשטרה לא תתפוס אותה ואין לה ממה לדאוג. –היא ``מוגנת`` מתפיסתם. כששמעתי שהיא בקשר עם הבחור ושהיא עברה לגור אצלו זה היה לי חשוד. –לא התחבר לי כל הקטע הזה. הוא אומר לה מה ללבוש ומה לא ללבוש. הוא אומר לה עם מי לדבר ועם מי לא לדבר. הוא מחק לה את כל רשימת המסנג`ר שלטענתו היא לא. צריכה לדבר איתם הוא מחק לה את כל האתרים שהיא הייתה רשומה בהם. הוא מחק לה את כל התמונות שעשינו במצלמה. והכי חשוב? –הוא גרם לה למחוק את החברים שלה מהלקסיקון שלה. לא יודע מה קרה ולא יודע עם העולם התהפך אבל לפני שלושה שבועות הוא הציע לה נישואין.כמובן שהיא סיפרה לנו. היא הייתה נלהבת.. היא הייתה ``מאושרת``... היא אמרה לנו כמה היא ``שמחה`` וכמה היא ``רוצה`` את זה. היינו בשוק! לא הבנו מאיפה נפלה עלינו המכה הזאת. ניסיתי לדבר איתה ולהסביר לה את ההשלכות של זה ולהסביר לה שזה לא מה שהיא צריכה אבל היא התעקשה ואמרה שזה מה שהיא כן רוצה ושזה מה שיעשה אותה מאושרת. אחרי לחץ מצד החבורה היא החליטה לדחות את החתונה לדצמבר 08 ולא לעשותה עכשיו. פגשתי את ``הבעל`` והבנתי באמת שהוא לא בשבילה. ניסיתי לדבר איתה ולהסביר לה שהיא הולכת לעשות טעות של החיים שלה אבל היא לא מוכנה להקשיב וסגורה על זה שזה מה שהיא רוצה. אימא –אין לה. אבא –אין עם מי לדבר.. לא שפוי. אחרי שראיתי אותו והסברתי לה את הכוונות שלי החלטתי שאני מתרחק ממנה. החלטתי שאני לא מסוגל להיות בקשר איתה כי היא הורסת לה את החיים ואני לא רוצה להיות מעורב בזה. חלק מה –``חבורה`` עדיין בקשר איתה והן מספרות שהוא מכתיב לה את החיים. היא לא יכולה ללכת לשום מקום מבלי שהוא יהיה בסביבה. –שאנחנו רוצים להיפגש או לעשות משהו בינינו אי אפשר כי תמיד הוא חייב להיות ועם הוא לא יהיה אז גם היא לא תהיה. כשהיא מקבלת כסף מדודה שלה אז הכסף הזה אוטומטית נכנס לכיס שלו והוא זה שמחליט מה לעשות. שאתה רוצה להיפגש או לעשות איתה משהו היא אומרת שאין לה כסף. –הרי איך יהיה לה? הכול נמצא אצלו. אפילו כסף לקניות אין להם אז הם הולכים פעם לשבוע לבית שלה מעמיסים שקיות מהמקרר וחוזרים בחזרה לבית שלו. –שם הם נמצאים 4 נפשות בתוך חדר וחצי. לפני שבוע כמה בנות שעוד נשארו איתה בקשר החליטו ללכת לבקר אותה.. הן הגיעו ולא האמינו למראה ענייהן. הילדה הכול כך שמחה.. זאתי עם החיוך הענק על הפנים, עם האושר שאף פעם לא יוצא, עם הדיבור הכי יפה בעולם כבר לא אותה ילדה. היא ירדה במשקל בצורה מחרידה. החיוך כבר לא על הפנים שלה, האושר כבר לא נמצא אצלה, הדיבור שלה השתנה.. היא כבר לא אותה ילדה כמו פעם. כשאחת מהבנות רצתה לאכול ושאלה עם יש משהו לאכול אז הילדה הלכה והביאה כמה פרוסות לחם מסכנות ומרחה לה עליהם גבינה. אני לא יודע מה לעשות כבר. –אני כ``כ מיואש! אני אולי לא מדבר איתה ולא נמצא איתה אבל אני עדיין אוהב אותה.. היא אחת החברות הכי טובות שלי. היא הייתה איתי שהיה לי קשה והייתה איתי שהיה לי שמח. היא הייתה כאן תמיד בשבילי. היינו עושים כ``כ הרבה חיים ביחד. –היינו בתחת אחד של השני. 24/7 היינו ביחד.. ועכשיו?! –אני כבר לא יודע מיהי.. אני כבר לא מזהה את אותה אישה.. היא סובלת!! אני יודע שהיא סובלת!! –היא לא מראה את זה.. היא לא אומרת שהיא סובלת.. היא לא מוציאה את זה.. היא שומרת הכול בבטן. –היא נאכלת מבפנים. למה?! -למה היא לא מסוגלת לעזוב אותו וללכת?! –למה היא עדיין איתו?! אולי עכשיו היא לא מבינה כמה היא סובלת אבל יבוא יום והוא יזרוק אותה וישאיר אותה עם ילד ואז היא באמת תהיה מסכנה. אני פונה אליכם, -אתם האנשים שיכולים לנסות לעזור לי. מה אני צריך לעשות בשביל לראות את החברה שלי מאושרת באמת ולא ``מאושרת``?! זה הורס לי את החיים לראות את הידידה שלי נאכלת ושותקת. –לראות אותה אומרת לך שהיא ``מאושרת!!`` שהיא הילדה ``הכי`` מאושרת בעולם. (ואם במקרה, -בלי כוונה את רואה את ההודעה הזאת אז תדעי שאני עדיין אוהב אותך ושאף פעם אני לא יוותר עלייך בדיוק כמו שאת לא תוותרי עליי).