ב ר ד ק י ס ט י ת
New member
אני ועצמי
וביום השישי....בין השעות 15:00 ל – 19:00, זה היום שהוא כולו ורק שלי. בני הבית עדיין לא שבו מעיסוקיהם. שקט בבית. הרדיו מכוון על רשת ג´. צפיחית בדבש, ובין שלוש לחמש. שירים שקטים, יפים, נוסטלגיים, שמחברים אותי עם המכתבים של זהר מעבר לים, עם המחשבות והגעגועים והזיכרונות. מנקה את הראש. לא חושבת על עסקים, לא טרודה בחישובים. זמן נטו שלי עם עצמי. וכשאני עם עצמי ככה, יושבת רגל על רגל, הקפה לפני, מרשה לעצמי להיזכר בפיסות הקטנות של החיים, שעשו לי את השבוע, שהופכות אותי להיות אני. מחייכת, מהרהרת. השמש מתחילה לשקוע. התריסים פתוחים לרווחה, החלונות סגורים. צבעי השקיעה מתפזרים בצללים בבית, והמוסיקה, ממממממ, מה שהיא עושה לי. "... ספר לי קצת על רגעי הפחד קל הרבה יותר לפחד ביחד וכשרוחות קרות יסערו בחוץ אשלח בך אש חמה יום אחד אולי תפסיק לרוץ בין הצללים, בנשמה" לא תמיד אני זוכרת את שם הפזמונאי או את המבצע, אבל כשאני עם עצמי, מוצאת את עצמי, ככה נסחפת עם המילים, מזייפת בשירה, ונחמד לי " הנה ימים רבים חלפו ושתי ידיי עייפו ועינייך מה יפו….. כעיני רחל אני אוהב אותך לאה אוהב אותך גאה אם אשכח אותך לאה שמי לא ישראל" מגבירה קצת את הווליום, ושבה למחשבות..... האם חייכתי מספיק השבוע, האם שמחתי מספיק השבוע, "האם האם האם אמרו לך פעם..." ככה, כשאני עם עצמי.
וביום השישי....בין השעות 15:00 ל – 19:00, זה היום שהוא כולו ורק שלי. בני הבית עדיין לא שבו מעיסוקיהם. שקט בבית. הרדיו מכוון על רשת ג´. צפיחית בדבש, ובין שלוש לחמש. שירים שקטים, יפים, נוסטלגיים, שמחברים אותי עם המכתבים של זהר מעבר לים, עם המחשבות והגעגועים והזיכרונות. מנקה את הראש. לא חושבת על עסקים, לא טרודה בחישובים. זמן נטו שלי עם עצמי. וכשאני עם עצמי ככה, יושבת רגל על רגל, הקפה לפני, מרשה לעצמי להיזכר בפיסות הקטנות של החיים, שעשו לי את השבוע, שהופכות אותי להיות אני. מחייכת, מהרהרת. השמש מתחילה לשקוע. התריסים פתוחים לרווחה, החלונות סגורים. צבעי השקיעה מתפזרים בצללים בבית, והמוסיקה, ממממממ, מה שהיא עושה לי. "... ספר לי קצת על רגעי הפחד קל הרבה יותר לפחד ביחד וכשרוחות קרות יסערו בחוץ אשלח בך אש חמה יום אחד אולי תפסיק לרוץ בין הצללים, בנשמה" לא תמיד אני זוכרת את שם הפזמונאי או את המבצע, אבל כשאני עם עצמי, מוצאת את עצמי, ככה נסחפת עם המילים, מזייפת בשירה, ונחמד לי " הנה ימים רבים חלפו ושתי ידיי עייפו ועינייך מה יפו….. כעיני רחל אני אוהב אותך לאה אוהב אותך גאה אם אשכח אותך לאה שמי לא ישראל" מגבירה קצת את הווליום, ושבה למחשבות..... האם חייכתי מספיק השבוע, האם שמחתי מספיק השבוע, "האם האם האם אמרו לך פעם..." ככה, כשאני עם עצמי.
), במקרים כאלה חבל לי שכאן הכל כל-כך קרוב, והדרך נגמרת אחרי 5 דק´. יפה לך האני עם החיוך ברדי´
