אני ומעבר החצייה.
בתוכניתו של חיים הכט, אשר שודרה אתמול (יום שני) בטלויזיה, הוצג מעבר החציה כמלכודת מסוכנת להולכי רגל. הכתבה התרכזה בחוסר ההשקעה במעברי החצייה (רימזור וצביעה) ובאשמה של הנהגים בתאונות המתרחשות במקומות אלה. ברצוני לתת את הדגש על התנהגותו של הולך הרגל בכוונה להראות שלעיתים קרובות הוא זה שאשם. מישום מה ישנה תפיסה בקרב רבים מהולכי הרגל כי די לו להולך הרגל להניח רגל אחת על מעבר החציה בכדי לחייב אותי, נהג הרכב או האופנוע, לבלום מיידית ולתת לו לחצות. תפיסה זו אולי יש לה סימוכין בחוק אך היא תפיסה שגוייה ומסוכנת. ראשית יש לזכור כי מעבר החציה הוא בראש ובראשונה כביש בו ישנה תנועה של כלי רכב עובדה המחייבת את הולך הרגל למישנה זהירות ותשומת לב. ההליך הנכון לחציית כביש במעבר חציה לא מרומזר היינו עמידה על שפת המידרכה, מבט שמאלה, ימינה ושוב שמאלה. רק עם אין תנועה על הכביש בשתי המסלולים – יש להתחיל את תהליך חציית הכביש וזאת תוך שילוב של מבטים חוזרים לצדדים השונים. במידה והכביש לא פנוי, כלומר אתם רואים רכב מתקרב, יש להמתין עד למעבר הרכב טרם תחילת חציית הכביש. במעבר חציה מרומזר – יש לחצות את הכביש רק באור ירוק וגם זאת רק לאחר בדיקה כי נתיב הנסיעה אשר חוצה את מעבר החצייה רייק לחלוטין. במידה ורמזור מעבר החציה אינו פעיל, יש לחצות את הכביש אר לאחר וידויי מלא כי הנתיב פנוי. זה שאתם מתחילים לחצות כביש בהנחה כי דריסת הרגל שלכם מחייב אותי לעצירה או בלימה היינה, כפי שציינתי, תפיסה מסוכנת. פעולה זו שלכם מחייב אותי הנהג לבדוק 2 גורמים באופן מקביל. ראשית – לבלום באופן פתאומי ולהתחמק ממך הולך הרגל. שנית – לבדור שיש רווח סביר בין הרכב שלי לבין הרכב שנימצא מאחוריי. תשומת לב חצויה זו, הנדרשת עקב התנהגותכם, לא מאפשרת לי תמיד לבצע את פעילות הבלימה אופן מושלם ומכאן גדול יותר הסיכוי שלי לגרום לתאונה או ע"י התנגשות בך או ע"י התנגשות הרכב מאחורי בי. הדבר מקבל מישנה תוקף כאשר מדובר בכביש רטוב ועוד יותר מישנה תוקף כאשר מדובר ברכב דו-גלגלי אשר בולם על מעבר חצייה אשר מהווה משטח החלקה בימים גשומים. לאור האמור זכור – הכביש הוא בראשית של דבר מעבר לכלי רכב. חציית הכביש היא זכותך בתנאי שהכביש רייק מתנועה. השתמש בזכות זו בתבונה ! ואתם הנהגים זיכרו – חלק מהולכי הרגל הינם ילדים אשר כושר השיפוט שלהם לא תמיד תואם את כושר השיפט שלכם והדבר יכול להוליד התנהגויות לא צפויות מצידם. לכן – כאשר אתם מתקרבים למעבר חצייה – שימו לב למתרחש על המידרכה וקחו בחשבון שהולך רגל יכול פשוט לפרוץ למעבר החציה וזאת בשל ההנחה הלא נכונה שאתה מחוייב לעצור לו. אגב, אם אתם רואים כי אין רכב מאחור, לא יקרה כלום אם מתוך יוזמה פרטית תעצרו לפני מעבר החציה ותסמנו להולך הרגל לעבור.
בתוכניתו של חיים הכט, אשר שודרה אתמול (יום שני) בטלויזיה, הוצג מעבר החציה כמלכודת מסוכנת להולכי רגל. הכתבה התרכזה בחוסר ההשקעה במעברי החצייה (רימזור וצביעה) ובאשמה של הנהגים בתאונות המתרחשות במקומות אלה. ברצוני לתת את הדגש על התנהגותו של הולך הרגל בכוונה להראות שלעיתים קרובות הוא זה שאשם. מישום מה ישנה תפיסה בקרב רבים מהולכי הרגל כי די לו להולך הרגל להניח רגל אחת על מעבר החציה בכדי לחייב אותי, נהג הרכב או האופנוע, לבלום מיידית ולתת לו לחצות. תפיסה זו אולי יש לה סימוכין בחוק אך היא תפיסה שגוייה ומסוכנת. ראשית יש לזכור כי מעבר החציה הוא בראש ובראשונה כביש בו ישנה תנועה של כלי רכב עובדה המחייבת את הולך הרגל למישנה זהירות ותשומת לב. ההליך הנכון לחציית כביש במעבר חציה לא מרומזר היינו עמידה על שפת המידרכה, מבט שמאלה, ימינה ושוב שמאלה. רק עם אין תנועה על הכביש בשתי המסלולים – יש להתחיל את תהליך חציית הכביש וזאת תוך שילוב של מבטים חוזרים לצדדים השונים. במידה והכביש לא פנוי, כלומר אתם רואים רכב מתקרב, יש להמתין עד למעבר הרכב טרם תחילת חציית הכביש. במעבר חציה מרומזר – יש לחצות את הכביש רק באור ירוק וגם זאת רק לאחר בדיקה כי נתיב הנסיעה אשר חוצה את מעבר החצייה רייק לחלוטין. במידה ורמזור מעבר החציה אינו פעיל, יש לחצות את הכביש אר לאחר וידויי מלא כי הנתיב פנוי. זה שאתם מתחילים לחצות כביש בהנחה כי דריסת הרגל שלכם מחייב אותי לעצירה או בלימה היינה, כפי שציינתי, תפיסה מסוכנת. פעולה זו שלכם מחייב אותי הנהג לבדוק 2 גורמים באופן מקביל. ראשית – לבלום באופן פתאומי ולהתחמק ממך הולך הרגל. שנית – לבדור שיש רווח סביר בין הרכב שלי לבין הרכב שנימצא מאחוריי. תשומת לב חצויה זו, הנדרשת עקב התנהגותכם, לא מאפשרת לי תמיד לבצע את פעילות הבלימה אופן מושלם ומכאן גדול יותר הסיכוי שלי לגרום לתאונה או ע"י התנגשות בך או ע"י התנגשות הרכב מאחורי בי. הדבר מקבל מישנה תוקף כאשר מדובר בכביש רטוב ועוד יותר מישנה תוקף כאשר מדובר ברכב דו-גלגלי אשר בולם על מעבר חצייה אשר מהווה משטח החלקה בימים גשומים. לאור האמור זכור – הכביש הוא בראשית של דבר מעבר לכלי רכב. חציית הכביש היא זכותך בתנאי שהכביש רייק מתנועה. השתמש בזכות זו בתבונה ! ואתם הנהגים זיכרו – חלק מהולכי הרגל הינם ילדים אשר כושר השיפוט שלהם לא תמיד תואם את כושר השיפט שלכם והדבר יכול להוליד התנהגויות לא צפויות מצידם. לכן – כאשר אתם מתקרבים למעבר חצייה – שימו לב למתרחש על המידרכה וקחו בחשבון שהולך רגל יכול פשוט לפרוץ למעבר החציה וזאת בשל ההנחה הלא נכונה שאתה מחוייב לעצור לו. אגב, אם אתם רואים כי אין רכב מאחור, לא יקרה כלום אם מתוך יוזמה פרטית תעצרו לפני מעבר החציה ותסמנו להולך הרגל לעבור.
