אני וחמותי...

ZAHAV2006

New member
אני וחמותי...

אני חזרתי לעבודה אחרי יום חופש נחמד עם בעלי היקר...בחיפה! חזרתי כל כך עייפה,גם בגלל שהלכנו חתיכת דרך ברגל,וגם בגלל שלא ישנתי טוב בלילה...ורציתי להגיד שממש נמאס לי מצורת החיים שלי!אני לא מצליחה לישון טוב בבית הזה(אצל הוריו של בעלי),לא יודעת אם זו הכרית/המיטה/החדר/סתם כל מיני דאגות ומחשבות...
...אבל מה שאני בטוח יודעת זה שלא טוב לי,כיבינמט!ותאמינו לי שאני עושה,לא רק מתלוננת... היחסים שלי עם חמותי ממש בכי רע!(פעם זה לא היה ככה,כזה גרוע)היא מתייחסת אליי כמו אל זרה...בקושי אומרת שלום...ואני מרגישה שהיא ממש עושה לי טובה,כדי לצאת מידי חובה,כשהיא אומרת:שלום,בוקר טוב...ולי זה ממש לא נותן חשק לדבר איתה! אני גם ממש משתדלת להיות נימוסית,אבל זה הכל! ומצד אחד זה כל כך חבל שככה זה צריך להיות,כי אני שומעת למשל,מחברה שלי איזה יחסים טובים וחמים יש לה עם האמא של החבר שלה...אבל זה גם מאוד תלוי באמא-היא למשל מאוד חמה ולבבית! וחמותי ממש לא!!!היא אישה קרה ולא יודעת להיות חמימה,והיא עושה רושם תמיד,כאילו מישהו מת לה...(הפרצוף תשעה באב שהיא עושה)ולי ממש ממש קשה איתה! אני לא יודעת איך לתקשר איתה???אני מודה שגם אני אדם מורכב ולא קליל,אבל אני לעומתה,יודעת לחייך,ויודעת להיות חמה ולבבית!אבל כשהיא נותנת לי יחס כזה קר,מגעיל וחסר אכפתיות...איך אני אהיה חמה ולבבית איתה?איך? זה נורא מתסכל אותי המצב הזה,ובזמן האחרון היו לי כמה התפרצויות עליה וממש בא לי "להיכנס בה" מה שנקרא...כי אני נמצאת בהמון מתחים,וחלקם נובעים ממנה,אז קצת קשה לי להחזיק את עצמי...אבל בעלי מנסה מאוד לאזן אותי!אבל זה ממש לא פשוט,כל הזמן לעצור את הרגשות בתוכי,שרוצים להתפרץ!!!ולהמשיך לבלוע צפרדעים עד שנעוף משם,לדירה משלנו!זה ממש קשה!!!כמה אפשר לשמור בבטן,מה שמרגישים?אנחנו שם כבר שלוש שנים,וזה לא מעט זמן! רק עכשיו התחלנו לקחת את עצמנו בידיים ויצרנו תוכנית כלכלית של ממש!ובעזרת השם,במרץ-אפריל 2007 אנחנו יוצאים לדירה משלנו!!! בקיצור,אני ממש לא יודעת איך להמשיך ולהתמודד איתה,עם החוסר תקשורת הנוראי הזה! אני מנסה להגיד לעצמי כל הזמן,שהיא בעלת הבית,ואני צריכה לכבד אותה ,אבל מצד שני היא מוציאה לי את כל החשק להיות לידה,וזה מגיע למצב שאם אני צריכה משהו מהמטבח,אני יחכה שהיא תצא משם ורק אז אכנס...רק בשביל לא לספוג את האנרגיות השליליות שלה!זה נשמע נורא,אבל זה מה שהיא גורמת לי להתנהג...מה לעשות? אשמח לעצות מועילות שיעזרו לי לשפר את המצב הזה! תודה מכל הלב ושיהיה לכם המשך יום נעים!
 

המונשרי

New member
יכולה להבין אותך אבל...

את חיה בביתה- הפרטיות שלה זו שנפגעה.ומנק' מבטה - היא עושה טובה לבן שלה בכך שהיא משעילה את דירתה. חייתי עם חמתי 3 חודשים ולא ליקקתי דבש ( בזמנו הייתי צעירה ולא מנוסה בחיים - וסברתי שהיא חייבת להבין אותי ולהתחשב בי). כיום אני מבינה - שאף אחד לא חייב לי שום דבר. ואני מעריכה כל דבר שעושים למעני ולא מתייחסת לכך כמובן מאליו. ZAHAV יש לך תיקווה בקרוב מאד אתם אמורים לעזוב ( כפי שציינת במרץ 2007) כל מה שנותר לך זה לנסות ולחיות את שלושת החודשים הנותרים בצורה כזו שתעורר כמה שפחות נק ' חיכוך ביניכן. לסיום חשוב לי שתביני - אני מאד מבינה אותך ואת תיסכולך. אך כשגרים תחת קורת גג אחת חשוב לדעת להתפשר , להפנים ולגלות בגרות - בכדי למנוע פיצוצים. מאחלת לך ששלושת החודשים האלו יחלפו כמה שיותר מהר- ובנתיים השתדלי לקחת את הדברים ביתר קלות. נסי לדבר איתה.
 
למעלה