אני והמקצוע שלי

אני והמקצוע שלי

הבנתי שיש כאן הרבה בנות במצב התלבטות אז אני פותחת במה לדיון ואני לא יודעת כמה אני יהיה כאן בשביל לפתח אותו אבל מורשה לכן להתפרע חופשי. כל נקודה או הגיג שיש לכן תספר, תשתפו ותתרמו את הדיעות שלכן לכלל
 
אני יתחיל

כתבתי הודעה אחרות יצאה שחשפתי בה יותר מידי פרטים אישים מחקתי ואני יכתוב בקיצור. אני מורה, קבלתי הודעת פיטורים (מסוף יוני אין לי עבודה). קשה לי לעזוב מקום עבודה שאני אוהבת (אם כי היה רגעים קשים ) אבל אני בטוחה שאני יגיע למקומות טובים הרבה יותר . אני אומרת בבטחון מלא ובלי גאווה , בית הספר הפסיד אותי (נתתי שם את כל הנשמה ויותר) אני ירוויח מהשינוי הזה. אבל אני לא כל כך יודעת לאיזה כיון ללכת לאן ליזרום. אני מאמינה ששינוי מקצועי לא צריך לסובב את הגלגל 180 מעלות אלא לקחת את הטוב מהמקצוע ולחפש אותו באפיקים אחרים. אני כותבת לעצמי וגם לכן - אני אוהבת להדריך , לדבר לפני קהל, אני אוהבת את תחום האומנות וידיעת הארץ , אני יודעת לנהל ולהפיק אירועים. אני לא אוהבת להיות שוטר וקשה לי להטיל מרות. אני מחפשת אפיק אחר , דומה אבל שונה. ואני גם רוצה לעבוד רק יומים בשבוע (יש חיה כזאת???) ולהיות יותר אמא ופחות מפרנסת. ביום שישי האחרון התחלתי למכור זרי פרחים לשבת, הריח של הפרחים ותחושת הרעננות עשו לי טוב כל כך אבל זה ממש לא פרנסה אולי דמי כיס. אני את שלי אמרתי עכשו תורכן לשתף קראתי את ההודעה שוב וגם היא יצאה חשופה אז תקבלו אותי באהבה
 
יקירתי ../images/Emo140.gif

מה נותר לי להוסיף אחרי השיחה הארוכה שלנו אתמול אני לא כל-כך יודעת רק שברור לשתינו שאנחנו בשתי קצוות שונים במחשבות בנושא עבודה בימים אלו (בעבר יותר התחברתי לדרך שלך את יודעת). אני היום במקום מאוד מאוד טוב מבחינה מקצועית גם מבחינת מקום עבודה, גם מבחינת מיצוי מקצועי וגם מבחינת משכורת. אני מבינה שאת כרגע לא המפרנסת בבית ומה שאת מחפשת זה רק עיסוק צדדי בשביל להרגיש שגם את תורמת לחשבון המשפחתי. חשבת על לשמור על ילדים אולי? למצוא מישהי שעובדת במשרה חלקית שתוכלי לשמור על ילדיה כמה ימים בשבוע? את יכולה לעשות שיעורים פרטיים אולי זה גם כסף טוב וקל יחסית. אם את אוהבת לאפות (אני לא זוכרת) את יכולה לאפות עוגות ו/או עוגיות ולמכור. זהו אלה הרעיונות שעולים לי כרגע שולחת לך מלא
ים ושיהיה בהצלחה.
 
אמהות היא המהות, לא??

כל אחת מממשת את האמהות שלה בצורה שמתאימה לנפש שלה. לא בטוחה שאני ישרוד שנים בבית (נפשית/חברתית/כלכלית) אבל אחרי כמה שנים כמפרנסת עיקרית הבנתי שזה לא בשבילי לעבוד שעות ארוכות בחוץ. רוצה להנות מהילדים לפני שהם יעיפו אותי מעולמם. בקיצור דברנו בטלפון ואני לא יקשקש כאן. את הרעיונות שכתבת כבר חשבתי עליהם ופסלתי מסיבות שונות. אני מנסה להיות עם ראש פתוח ולהקשיב לעמצי ולסביבה ובטוחה שפתאום תגיע ההצעה המתאימה הלוואי והיא תגיע מהר לפני שיצוצו הספקות וחוסר הבטחון בעצמי
 

טחג

New member
../images/Emo24.gifוגם../images/Emo140.gif

בטוחה לגמרי שבית הספר הפסיד אותך, ובטוחה גם שאת רק תרוויחי מזה. לפי מה שכתבת - אולי להדריך באיזה מוזיאון/אתר/שמורת טבע שקרובים אליך? מקום כזה שבאים אליו גם אנשים מבוגרים ואם באים ילדים אז המורות שלהם צריכות להיות שוטרות ולא את. נזכרתי במשהו - שולחת לך מסר.
 
אליך התגעגעתי!

איך בעבודה? ובבית? איך את מצליחה לשלב בין חיי הבוקר לחיי הצהרים לחיי הלילה?? ספרי קצת קראתי את המסר וזה בהחלט רעיון שאני אשקול. אמרתי את זה לבעלי אז הוא אמר "אני אמרתי לך מזמן לחפש דברים כאלו..." בקיצור שומעת לעצת גדולים וחכמים. צריכה לתפוס אמץ להכי קורות חיים ולהתחיל לשלוח בתקווה שיענו מהמקומות הנכונים.
 

טחג

New member
איך אני משלבת?

שאלה טובה. ואין לי ממש תשובה טובה, וזה גם קשור לתהיות הקריירה שהעלית. מצטערת שנעלמתי קצת. בבית עקב הגדרה בעייתית של חסימות מחשב אני לא יכולה לכתוב הודעות אלא רק לקרוא, ובעבודה לא תמיד זה אפשרי. חוץ מזה בעבודה בסדר, בבית עכשיו גם בסדר ב"ה. איך שחזרתי לעבודה רון חטף איזה מכת שלשולים שהובילו לאשפוז של שבוע כמעט. ואחרי שהשתחרר חטף גם וירוס של חום לשבוע. ככה שעכשיו הכל נראה יותר שפוי כשגמרנו את זה. אבל כמובן שאני לא מספיקה כלום בבית - כשמתחילים את ענייני הבית רק בשמונה בערך (אחרי שכולם הלכו לישון) וזה עוד כולל להניק לפני השינה והכל נעשה מתוך עייפות, שזה המחיר של הנקות הלילה והבוקר שהן היחידות שנשארו, הבית נראה בהתאם. מזל שיש חדר בלגן - החדר שאמור להיות של התאומים שבינתיים עוד ישנים איתנו. השרשור שלך מאד מדבר אלי - מהחופשת לידה יצאתי עם מסקנה שבעצם נמאס לי להיות כל היום כל יום מחוץ לבית, אבל כרגע משלמים לי טוב מדי בעבודה הנוכחית בשביל לעזוב, במיוחד שבעבודה של הבעל המצב לא כ"כ ברור. אני אפילו קצת מקנאה בך על ההזדמנות שקיבלת - שאין לך ברירה אלא לעשות שינוי. שמחה שכיוונתי לדעתו של בעלך ויאללה תתחילי לחפש עבודה כדי שבספטמבר הבא כבר תמצאי משהו. אגב, שווה לך אולי גם לגלוש קצת ברשת לקבל עצות על חיפוש עבודה "נכון", יש כל מיני בלוגים ואתרים שמסתתרים בהם כל מיני טיפים שיכולים לעזור. בהצלחה!
 
וואו , את ראויה להערצה!

שעמדת בגבורה באישפוז של תינוק (איך איך איך מסתדרים עם 4, השנים שלי מעייפים אותי כ"כ) ושאת ממשיכה להניק תאומים יחד עם עבודה מלאה
חדר של בלגן זה בסדר ונורמלי (ע"ע השרשור של אמאדובה משבוע שעבר) לגבי השינוי אכן זאת הזדמנות פז גם מבחינת זה שסוף סוף החצי מסיים את לימודיו האקדמים ויוצא לשוק העבודה ככה שאני כבר לא המפרנסת היחידה. ואצלכם ב"ה תגיע גם ההזדמנות ואם לא תצרי אותה לבד (מותר להתפטר עד גיל 9 חודשים בשביל לטפל בתינוק וזה נחשב פיטורים...) ברגע הנכון. אני תמיד אמרתי לעצמי שכל 5 שנים אני יחליף עבודה כדי לא להשתגע והמושג של קביעות בעבודה עשה לי תמיד רע מזל שפיטרו אותי רגע לפני קבלת הקביעות
לגבי הסייפא, קיטור קטן, לא מצליחה להתפנות נפשית מחשבתית ופיזית לחפש עבודה תוך כדי עבודה נוספת וככל שאני דוחה יותר מציעת עבודה תתאחר, אבל באמת אין לי כוח והמצב בטטה
 
גם אני כאן

אחרי שראיתי את ההודעה הראשונה בנושא הזה ישר ברחתי לכמה ימים מכאן מרוב שהנושא בוער ומציק לי. אז תודה על האפשרות לכתוב (גם אם בהדחקה ואיחור). במקצוע שלי אני מטפלת משפחתית (עובדת קצת פרטי בבית אבל אני לא משווקת את עצמי בכלל - וזאת בעיה). וגם מאבחנת ומטפלת בגישה הנוירו-התפתחותית תפקודית (בזה אני ממש לא עוסקת). ומה שאני עושה בפועל זה מרצה. אבל יש לי רק תואר שני ואני בניסיון לעשות שלישי כבר שנים. מה זה ניסיון? חשיבה על כך, ניסיון למצוא נושא, מצאתי נושא שפסלתי, מצאתי נושא שלא מצאתי מנחה, מצאתי מנחה בלי נושא. אבל האמת? (רק ביננו, אל תגלו) אני לא עושה יותר מדי בשביל להתקדם עם זה. ובגלל זה גם בנושא ההרצאות יש לי בעיה כי אני לא קבועה. כל פעם משהו אחר. אין תנאים, אין קביעות, אין משכורת קבועה. ולאחרונה אני מרגישה ממש רע עם זה אבל כנראה לא מספיק רע בשביל להזיז את עצמי. אני הרבה בבית, הרבה עם הילדים וזה נהדר לי. אבל אני חושבת שאני צריכה למצוא לעצמי תעסוקה מאתגרת וטובה כי עוד יומיים שלושה לא יהיו לי ילדים בבית ואז אני אצטרך להתחיל לסרוג מקרמה ואני חושבת שהפרנסה בזה לא טובה כל כך. כל פעם שאני נכנסת לאתרים למציאת עבודה אני מתייאשת מהתחומים אליהם אני יכולה לפנות. וגם מהמשכורות המוצעות. יש לי כרגע הכנסה וגם אם היא לא קבועה ומשתנה, זה עדין טוב יחסית לשעות שאני משקיעה ונראה לי טמטום להתחיל משהו אחר באותו שכר פי 4 שעות. אז מה עושים? מה עכשיו אני אחפש לי מקצוע אחר? אז למה שלא אעשה תואר שלישי? קיצר מעגל. הכי טוב היה לי למצוא משהו נפלא שעובדים מהבית. אבל מה? או איזה תפקיד מדהים בחוץ. אנימאוד אוהבת ללמד באקדמיה. וגם לחקור. אבל עכשיו אני בתקופה ממש לא משהו ואין לי מוטיבציה להתחיל דברים חדשים. למוצא הפתרונים עבורי - תודה מראש. יעל
 
נראה לי שזאת תהפוך לפינה שבועית בפורום

זה לא נכתב במפורש אבל נראה לי רוב הבנות כאן (חוץ מעדיקים) מחפשות שינוי, אז האיחור מתקבל חוצמזה חשבתי שבגיל מסויים כבר יודעים מה רוצים לעשות "שנהיה גדולים" עכשו אני מבינה שלא. אני לומדת ימימה ולמדנו משהו יפה השבוע על זרימה (בהקשר אחר אבל מתחבר גם לפה) החים צריכים לזרום כמו מים . עם הזרימה נעצרת אז נוצרת ביצה וקל לשקוע בה וגם קשה לצאת. שאמרת "אני בתקופה ממש לא משהו ואין לי מוטיבציה להתחיל דברים חדשים" נגעת בנקודה שעצרת את הזרימה. אני יודעת שיש תקופות ממש ממש גרועות בחיים אבל התחלה חדשה נראה לי תתן את הכוח והמוטבציה לשינוי. (כמו ההריון שאחרי האובדן, מלא חששות אך מוביל לשינוי ענק בכל כך הרבה תחומים) אם אין לך מוטבציה לתואר 3 ומחקר שדורשים השקעה ענקית אולי תתחילי להשקיע בשיווק שלך כמטפלת(זה נחשב עבודה מהבית?!) , שההרצאות ימשיכו להיות כסף קל (יחסית) גם אם אין בזה קביעות וההנאה תבוא ממקומות שמתאימים ומאתגרים אותך. מזדהה לחלוטין עם הקטע של חיפוש העבודה גם לי זה עושה רע, בעיקר שאין לי כיון שאני בטוח רוצה אותו. אני שמתי לב שככול שאני מדברת על הנושא הזה יותר אני מוצאת את התשובות למה אני רוצה לעשות בתוכי וגם מקבלת משוב ורעיונות מהסביבה. אז בואי נקבע שנמשיך לדבר ולדסקס בענייני המקצוע בשבוע הבא
 
יקירתי ../images/Emo46.gif אל תשכחי שעברתי שינוי לפני כמה

חודשים אז נכון שנשארתי באותו מקצוע אבל המקום הנוכחי שונה לחלוטין מהמקום הקודם ולכן השינוי עשה לי ממש ממש טוב. במקום העבודה הקודם כל היום רציתי לעזוב לעשות שינוי מקצועי ולא הפסקתי להגיד לבעלי שאני ממש לא אוהבת את המקצוע שלי ורק המשכורת הטובה יחסית גורמת לי לקום כל בוקר לעבודה. לא ידעתי שיש מקומות שבהם המיצוי המקצועי שלי יהיה כל-כך כייפי ואני יתחיל להנות שוב מהמקצוע. שיהיה מישהו שיתגמל אותי הרבה יותר טוב מהמשכורת הקודמת שלי ושיהיה מישהו שיקבל אותי קודם כל כאמא ואחרי כן כעובדת.
 

הדה

New member
שינוי בתפיסת עולם

בכל תחום אפשר למצוא את המעייף והלא מספק. הייתי שם, ואני מכירה חברות בתחומים שונים שמרגישות בדיוק אותו הדבר... בכל מקרה השלב הראשון, בעיני, היה להחליט שלהיות עצמאית לא מתאים לי. לא בענין של שיווק עצמי, לא יכולה לבנות לעצמי מסגרת שעות לעבודה אלא אם כן יש לי דד-ליין ברור. להיות שכירה? מצאתי נישה בה אני ב'ניהול עצמי' חלקי, אוטונומיה כמעט מלאה, מרחק סביר מהבית (כדי לא לערבב בין לבין - כי זה ממש לא מתאים לי), השכר כיום ממש סביר ביחס לשעות העבודה והשקעה (מה שאי-אפשר היה לומר לפני 5-6 שנים, כשהתחלתי בשינוי). כן הייתי שמחה לתואר שני בתחום קצת שונה, בעיקר כדי שתהיה לי אופציה לשינוי כשהילדים יזדקקו לי פחות ולא תהיה לי בעיה לוותר על נוחות (שעות עבודה ומרחק מהבית) ושהשכר יהיה פחות טוב מהנוכחי, באופן יחסי. מצד אחר לגמרי יש לי עוד לפחות 10 שנים עד ל"גלגול" הבא מבחינה מקצועית (בינתיים אני מצפה לשלישי שאמור להגיח בעוד כחודש). אולי הדברים יזוזו אחרת אם נחליט שאנחנו נוסעים בעקבות הד"רט של זוגי, לא יודעת. בינתיים אני לא שואפת לשינוי יזום. חוצמזה העיסוק הנוכחי שלי מאפשר לי ללמוד תחומים שונים בזמן שנשאר לי (אחרי תחזוקת הבית הילדים והמחוייבויות המקצועיות שלי), כך שבינתים 'צברתי' אוסף מקצועות חלופיים שאני נהנת לעסוק בהם כתחביב אבל ממש לא רואה בהם מקור פרנסה.
 
למעלה