אני והלבד שלי
אני קראתי לאחרונה די הרבה כתבות ובלוגים בכל מיני שפות ומדינות על ה"לבד שלי" ומה עומד מאחורי זה.... די ברור לכולנו שמוסד המשפחה לא מתאים לזמנינו ויש צורך בלשנות סדר. אנשים מסוגלים לממן לעצמם את החיים, יודעים למלא אותם באושר (גם אם מדובר בזוגיות) והכל לבד.... מה שנשאר זה ילדים שכמובן אף אחד לא ממעיט בערך שלהם, אבל יש לנו פה דוגמאות של אימהות שדי מצליחות לנהל את העסק. אני רוצה לדבר איתכם/ן על הלבד שלכם. אנשים נותנים קונוטציות שונות ומשונות ללבד... אחד אומר זה מחלה ... שני זה סם.. שלישי לא מסוגל להיות לבד אבל אחרי חודש בקשר בורח... אז מה זה לעזעזל הלבד הזה. לנו כאנשים שחוו ניסיון בקשר קודם, לבד יכול לתת ביטחון שאם והיו בקשר קודם אלמנטים שלילייים זה לא יחזור.. למעשה לבד מחזיר אותנו לבסיס... מפה הולכים למעלה או לצדדים. באחד הניסיונות שלי להבין מה אני מחפש בקשר התחלתי לקרוא ספר הדרכה "האם אני כל כך רוצה למה אני עדיין לבד". ספר מדריך על מציאת בן/ת זוג והתנהגות בהתחלה. אני כפליט של אהבה נכזבת ראשונה לא היה לי מוסג מה אני עושה עם בחורה חחחחחחח (לפני 10 חודשים) היום העולם נראה אחרת לגמרי. נוחות של לבד אני יכול להשוות לנוחות של סטוצים... טוב לי עם אבל רק לזמן מוגבל... לא רוצה יותר אחריות לא רוצה התחיבויות. למה צריך לשמוע קיטורים ולזרוק זבל כאשר אני יכול להחליט לעשות את זה לבד. אני בכוונה נותן דוגמאות מהחיים הפשוטים ולא גולש לזוגיות והתנהגות יותר מסובכת, כי זה משממלא לנו את החיים: דברים קטנים. מה אנחנו מחפשים בקשר - בדרך כלל דברים שלא מסוגלים לקבל מ"לבד" שלנו: פרפרים בבטן, כיף של בילוים, ביטחון והכי חשוב חבר שיודעים שהוא הכי טוב לנו. הרי כאשר בוחנים בן אדם בדייט רוב הבחינה היא על היותו בעל פוטנציאל להיות חבר טוב, אחרת זה הופף לסטוץ או יזיזות. אז מזה לבד שלכם ואיך אתם מתיחסים אליו. מהם יתרונות וחיסרונות שלו בפרק זה של חיים שלכם. ולמי שלא מבין: זאת הדמייה... לא מייצג את העיקרונות או מחשבות שלי.
אני קראתי לאחרונה די הרבה כתבות ובלוגים בכל מיני שפות ומדינות על ה"לבד שלי" ומה עומד מאחורי זה.... די ברור לכולנו שמוסד המשפחה לא מתאים לזמנינו ויש צורך בלשנות סדר. אנשים מסוגלים לממן לעצמם את החיים, יודעים למלא אותם באושר (גם אם מדובר בזוגיות) והכל לבד.... מה שנשאר זה ילדים שכמובן אף אחד לא ממעיט בערך שלהם, אבל יש לנו פה דוגמאות של אימהות שדי מצליחות לנהל את העסק. אני רוצה לדבר איתכם/ן על הלבד שלכם. אנשים נותנים קונוטציות שונות ומשונות ללבד... אחד אומר זה מחלה ... שני זה סם.. שלישי לא מסוגל להיות לבד אבל אחרי חודש בקשר בורח... אז מה זה לעזעזל הלבד הזה. לנו כאנשים שחוו ניסיון בקשר קודם, לבד יכול לתת ביטחון שאם והיו בקשר קודם אלמנטים שלילייים זה לא יחזור.. למעשה לבד מחזיר אותנו לבסיס... מפה הולכים למעלה או לצדדים. באחד הניסיונות שלי להבין מה אני מחפש בקשר התחלתי לקרוא ספר הדרכה "האם אני כל כך רוצה למה אני עדיין לבד". ספר מדריך על מציאת בן/ת זוג והתנהגות בהתחלה. אני כפליט של אהבה נכזבת ראשונה לא היה לי מוסג מה אני עושה עם בחורה חחחחחחח (לפני 10 חודשים) היום העולם נראה אחרת לגמרי. נוחות של לבד אני יכול להשוות לנוחות של סטוצים... טוב לי עם אבל רק לזמן מוגבל... לא רוצה יותר אחריות לא רוצה התחיבויות. למה צריך לשמוע קיטורים ולזרוק זבל כאשר אני יכול להחליט לעשות את זה לבד. אני בכוונה נותן דוגמאות מהחיים הפשוטים ולא גולש לזוגיות והתנהגות יותר מסובכת, כי זה משממלא לנו את החיים: דברים קטנים. מה אנחנו מחפשים בקשר - בדרך כלל דברים שלא מסוגלים לקבל מ"לבד" שלנו: פרפרים בבטן, כיף של בילוים, ביטחון והכי חשוב חבר שיודעים שהוא הכי טוב לנו. הרי כאשר בוחנים בן אדם בדייט רוב הבחינה היא על היותו בעל פוטנציאל להיות חבר טוב, אחרת זה הופף לסטוץ או יזיזות. אז מזה לבד שלכם ואיך אתם מתיחסים אליו. מהם יתרונות וחיסרונות שלו בפרק זה של חיים שלכם. ולמי שלא מבין: זאת הדמייה... לא מייצג את העיקרונות או מחשבות שלי.
