אני הצאט והמפגש
זה בעצם החל לפני 4 שלוש שנים קצת אחרי התקופה שהתחלתי לגלוש התחלתי להכנס לצאט, בהתחלה זה ניראה כזה מוזר, לא עמדתי בקצב ההקלדה, בכללי לא הבנתי על מה כל הצחוקים, ניראה לי טיפשי וריקני כזה. אני חושבת שישבתי שם בכוונה תקופה לא מעטה על מנת ללמוד את הכללי, והפרטי, ולראות על מה בדיוק כל המהומה שלא נדבר על המחקר שהתבצעה באותה התקופה גם.אין ספק שהצאט הוא כמעט השלב הראשוני שממכר כל כך , לי אישית גם היה קשה להתנתק למרות שאני גולשת הרבה פחות מהרגיל, למרות שאיבדתי עניין כיום, למרות הכל זה תופס חלק גדול מאופי הגלישה של המכורים, או הגולשים בכלל. אני רוצה לעבור את כל השלוש שנים כאן ולספר לכם על צעד שעשיתי אתמול פעם ראשונה מזה כמה שנים מאז שאני גולשת בנט. אזרתי אומץ ונסעתי למפגש צאט של חדר 50 וזה בכונה ניבחר חדר מבוגר כי הוא יותר יציב משאר החדרים שהכרתי , ההחלטה שלי להגיע לשם התקבלה עקב יום הולדת של חברה טובה שהכרתי בצאט שהחליטה לחגוג שם וזה בעצם גם שיכנע אותי להגיע לשם . אני חיבת לציין שאנשים הכירו אותי בשם ולא ידעו עם מי הם מדברים שלוש שנים מכירים ולא ראו או שמעו . אתמול זה הגיע. אתמול אזרתי אומץ ונסעתי עד הצפון בשביל לראות את הפנים מאחורי השם. חלק היה מאכזב ולא מובן , החלק הגדול פשוט היה נהדר ומרגש כי ככה סתם הפתעתי את כולם, שניכנסתי לשם שאלו מי את<?.. עניתי ,רשמו את שמי על מדבקה והדביקו לי על השרוול ומה אני עשיתי? הורדתי את המדבקה והעברתי אותו על התיק האישי שלי. ששאלו למה עשיתי זאת אמרתי במידה והתיק ילך לאיבוד ידעו למי למסור כמובן שזה היה בצחוק. הרי לא רציתי שכולם ידעו מי אני באמת. וסתם מתוך חוש הומור זה מה שאמרתי שלא ישאלו יותר מדי שאלות . הערב אנייכולה לומר שהיה מאוד נחמד, האנשים שהכרתי לא איכזבו לעומת זאת היו אנשים די מוזרים שהתרחקתי מהם כמו מאש. שאתה מגיע למפגש כזה כולם נידהמים , בוחנים את המראה שלך, ההליכה שלך, שפת הגוף ומשוים אותו לרמה שיצגת בצאט עצמו הכל אפשרי לייצג בצאט, בדיוק את ההפיך ממה שאתה ,ואת זה ראיתי על כמה מהם שונים לחלוטין ממה שכתבו , דיברו, או הראו. את אלה הניבחרים שהכרתי הם בדיוק אבל בדיוק אותו הדבר שהכרתי ללא שינוי רק שעכשיו המראה הפיזי התחבר למראה הוירטואלי. אתה מחבר ומרכיב אנשים אנושיים נושמים וקיימים כל הוירטואליה התפזרה , זהו איאפשר להמשיך להיות חסוי, כמו שהייתי עד עכשיו. עכשיו ראו אותי שמעו אותי בחנו אותי וזה למעשה גם לא הפריע לי.את אלה שלא עינין לא יצגתי את עצמי מולם, ישבתי עם החבורה שהכרתי והיה מאוד נחמד. הלכתי לשם מתוך סקרנות גם, וגם בגלל החברה שרציתי לפגוש מה גם שלא הגעתי לשם לבד, לקחתי איתי חברה טובה מהעבודה שהתעניינה בעצמה להגיע, אני חושבת שזה גם הקל עלי לשבת איתה ולא לבד.למרות שלא הייתי לבד הרגשתי שאני לבד בגלל חוסר תקשורת מעבר לשיחה וירטואלית זה בדיוק כמו פגישה ראשונה עם אדם מסויים רק שכאן יש לך רקע מסויים על אותו אחד, זה קצת שונה .קצת מוזר וקצת מרתיע בתור התחלה , כי למעשה כולם הופכים לאנושיים , זה מה שהיו וכך נישארו רק שהשיחות הוירטואליות לוקחות ממך את ההלבשה הפיזית מול הפרטנר. אני לא אגיע שוב למפגש מעין זה , רציתי לנבור בסקרנות שלי , בדקתי ראיתי התרשמתי והספיק לי, אני יודעת שזה לא עבורי אלה ידידות שמענינית אותי תישאר בקשר זה או אחר ללא הגעה למפגשים מעין אלה. סך הכל המפגשים האלה יכולים לתרום מאוד לאנשים בודדים מבוגרים , וגם צעירים, המפגשים מפתחים את חוג החברים שלך ויכולים לתרום לך מעין קסם שאתה לא יכול ליצור בעולם המציאותי, הקלות הבילתי ניסבלת של ההכרות הוירטואלית כל כך קלה מה שאתה לא יכול לאפשר לעצמך להכיר בקלות רבה בדרך המקובלת בין בני האדם. הצורך בספייס נישמרת ברמות מאוד גבוהות בכל מישורי האינטרנט. זה היה קיים וישאר קיים כמרכיב ראשוני של ההתמכרות שלנו לנט. "ספיייס"... עולם שאתה מתחבר אליו בקלות רבה, עולם שמושך אותך עולם שאתה יכול להתאהב בו. בלי חוקים ודרישות.בלי ניתוחים מיותרים של קול, מראה , לבוש וכ"ד. כאן אתה מכיר קצת אחרת . אני בחנתי את כולם שם , הסתכלתי ,על הצורך שלהם להתגבש, להכיר , ולהתוודע אחד לשני. אני ראיתי גם שישבו כולם בקבוצות אלה קבוצות שנוצרו עוד בצאט עצמו של חברים , חוג חברים מצומצמם שכל אחד יצר לעצמו שם , בדיוק כמו שאני הצלחתי ליצור וישבתי עם אלה שהכרתי , ולא התערבבתי עם אחרים , מה שמלמד אותי שוב ש... כמו בחיים גם כאן בוחרים את החברים שאיתם אתה רוצה לשבת . שוב הספייס שחוזר על עצמו האומנם כך?
זה בעצם החל לפני 4 שלוש שנים קצת אחרי התקופה שהתחלתי לגלוש התחלתי להכנס לצאט, בהתחלה זה ניראה כזה מוזר, לא עמדתי בקצב ההקלדה, בכללי לא הבנתי על מה כל הצחוקים, ניראה לי טיפשי וריקני כזה. אני חושבת שישבתי שם בכוונה תקופה לא מעטה על מנת ללמוד את הכללי, והפרטי, ולראות על מה בדיוק כל המהומה שלא נדבר על המחקר שהתבצעה באותה התקופה גם.אין ספק שהצאט הוא כמעט השלב הראשוני שממכר כל כך , לי אישית גם היה קשה להתנתק למרות שאני גולשת הרבה פחות מהרגיל, למרות שאיבדתי עניין כיום, למרות הכל זה תופס חלק גדול מאופי הגלישה של המכורים, או הגולשים בכלל. אני רוצה לעבור את כל השלוש שנים כאן ולספר לכם על צעד שעשיתי אתמול פעם ראשונה מזה כמה שנים מאז שאני גולשת בנט. אזרתי אומץ ונסעתי למפגש צאט של חדר 50 וזה בכונה ניבחר חדר מבוגר כי הוא יותר יציב משאר החדרים שהכרתי , ההחלטה שלי להגיע לשם התקבלה עקב יום הולדת של חברה טובה שהכרתי בצאט שהחליטה לחגוג שם וזה בעצם גם שיכנע אותי להגיע לשם . אני חיבת לציין שאנשים הכירו אותי בשם ולא ידעו עם מי הם מדברים שלוש שנים מכירים ולא ראו או שמעו . אתמול זה הגיע. אתמול אזרתי אומץ ונסעתי עד הצפון בשביל לראות את הפנים מאחורי השם. חלק היה מאכזב ולא מובן , החלק הגדול פשוט היה נהדר ומרגש כי ככה סתם הפתעתי את כולם, שניכנסתי לשם שאלו מי את<?.. עניתי ,רשמו את שמי על מדבקה והדביקו לי על השרוול ומה אני עשיתי? הורדתי את המדבקה והעברתי אותו על התיק האישי שלי. ששאלו למה עשיתי זאת אמרתי במידה והתיק ילך לאיבוד ידעו למי למסור כמובן שזה היה בצחוק. הרי לא רציתי שכולם ידעו מי אני באמת. וסתם מתוך חוש הומור זה מה שאמרתי שלא ישאלו יותר מדי שאלות . הערב אנייכולה לומר שהיה מאוד נחמד, האנשים שהכרתי לא איכזבו לעומת זאת היו אנשים די מוזרים שהתרחקתי מהם כמו מאש. שאתה מגיע למפגש כזה כולם נידהמים , בוחנים את המראה שלך, ההליכה שלך, שפת הגוף ומשוים אותו לרמה שיצגת בצאט עצמו הכל אפשרי לייצג בצאט, בדיוק את ההפיך ממה שאתה ,ואת זה ראיתי על כמה מהם שונים לחלוטין ממה שכתבו , דיברו, או הראו. את אלה הניבחרים שהכרתי הם בדיוק אבל בדיוק אותו הדבר שהכרתי ללא שינוי רק שעכשיו המראה הפיזי התחבר למראה הוירטואלי. אתה מחבר ומרכיב אנשים אנושיים נושמים וקיימים כל הוירטואליה התפזרה , זהו איאפשר להמשיך להיות חסוי, כמו שהייתי עד עכשיו. עכשיו ראו אותי שמעו אותי בחנו אותי וזה למעשה גם לא הפריע לי.את אלה שלא עינין לא יצגתי את עצמי מולם, ישבתי עם החבורה שהכרתי והיה מאוד נחמד. הלכתי לשם מתוך סקרנות גם, וגם בגלל החברה שרציתי לפגוש מה גם שלא הגעתי לשם לבד, לקחתי איתי חברה טובה מהעבודה שהתעניינה בעצמה להגיע, אני חושבת שזה גם הקל עלי לשבת איתה ולא לבד.למרות שלא הייתי לבד הרגשתי שאני לבד בגלל חוסר תקשורת מעבר לשיחה וירטואלית זה בדיוק כמו פגישה ראשונה עם אדם מסויים רק שכאן יש לך רקע מסויים על אותו אחד, זה קצת שונה .קצת מוזר וקצת מרתיע בתור התחלה , כי למעשה כולם הופכים לאנושיים , זה מה שהיו וכך נישארו רק שהשיחות הוירטואליות לוקחות ממך את ההלבשה הפיזית מול הפרטנר. אני לא אגיע שוב למפגש מעין זה , רציתי לנבור בסקרנות שלי , בדקתי ראיתי התרשמתי והספיק לי, אני יודעת שזה לא עבורי אלה ידידות שמענינית אותי תישאר בקשר זה או אחר ללא הגעה למפגשים מעין אלה. סך הכל המפגשים האלה יכולים לתרום מאוד לאנשים בודדים מבוגרים , וגם צעירים, המפגשים מפתחים את חוג החברים שלך ויכולים לתרום לך מעין קסם שאתה לא יכול ליצור בעולם המציאותי, הקלות הבילתי ניסבלת של ההכרות הוירטואלית כל כך קלה מה שאתה לא יכול לאפשר לעצמך להכיר בקלות רבה בדרך המקובלת בין בני האדם. הצורך בספייס נישמרת ברמות מאוד גבוהות בכל מישורי האינטרנט. זה היה קיים וישאר קיים כמרכיב ראשוני של ההתמכרות שלנו לנט. "ספיייס"... עולם שאתה מתחבר אליו בקלות רבה, עולם שמושך אותך עולם שאתה יכול להתאהב בו. בלי חוקים ודרישות.בלי ניתוחים מיותרים של קול, מראה , לבוש וכ"ד. כאן אתה מכיר קצת אחרת . אני בחנתי את כולם שם , הסתכלתי ,על הצורך שלהם להתגבש, להכיר , ולהתוודע אחד לשני. אני ראיתי גם שישבו כולם בקבוצות אלה קבוצות שנוצרו עוד בצאט עצמו של חברים , חוג חברים מצומצמם שכל אחד יצר לעצמו שם , בדיוק כמו שאני הצלחתי ליצור וישבתי עם אלה שהכרתי , ולא התערבבתי עם אחרים , מה שמלמד אותי שוב ש... כמו בחיים גם כאן בוחרים את החברים שאיתם אתה רוצה לשבת . שוב הספייס שחוזר על עצמו האומנם כך?