דוליק הכבשה
New member
אני "המשוגעת" היחידה?
מקורה בנות? משלום החיילים? הגעתי למסקנה שיש אנשים שחושבים שאני משוגעת.. אפשר לתת קצת רקע?
אז ככה: אני ושי מכירים כבר שנה, היינו ידידים טובים עם עליות וירידות כמו בכל קשר, שלי יש את האקס ולו את הבנות שהוא יצא איתן. עכשיו, סוד קטן עלינו - עד לפני 4 חודשיים בכלל לא נפגשנו פנים מול פנים. והסיבה? פחדנו. ידענו אחד על השני הכל מהכל כולל הכל והיה לנו מוזר שפתאום הקשר יהפוך "לאמיתי" ונראה מי עומד מאחורי המסך וגם נחמד לספר לאיש סוד שלך הכל ולא רצינו שהאפשרות הזו אולי תהרס. בכל אופן, כמו שאמרתי הקשר שלנו עבר עליות ומורדות עד שיום אחד התנתנק הקשר בגלל בחירה שגויה שלי למשך חודשיים וחצי. באותו זמן הספקתי להפרד מהאקס והכל.. שי ראה יום אחד שאני עצובה ושלח לי הודעה מה קרה, אז כאיש הסוד שלי גם אם לא מדברים חודשיים שפכתי את הלב שלי אצלו ובעצם זה נתן את האות לקשר שלנו להתחזק. בהתחלה היינו סתם ידידים והכל, עד ששמתי לב שהוא קצת מתקרב וכו' אבל לא נתתי לזה להפריע לי וההפך נהנתי מהצומי הזה ועשיתי לו דווקא, אחרי כמה זמן הוא "התווודה" לפני שהוא רוצה אותי והכל (אחרי שנפגשנו כמובן כמה פעמיים וכו'!) ואני הרגשתי שחרב עלי עולמי(פרוט למי שתרצה אם בכלל) ואני אמרתי לו שהוא אח שלי שאני לא רואה קשר וכו' בכל אופן אחרי כמה ימים הסכמתי ללכת איתו למסיבת גיוס של ידידה שלנו בידיעה שאנחנו "סתם" יוצאים זה לא דייט אני באה איתו כי אני מכבדת אותה ולא רוצה שיהיה לבד במערכה. אמרתי לו שלא יצפה למשהו וכו' ובאמת יצאנו ככה כמה פעמיים עד שהתנשקנו והדרך מפה לביחד קצרה (יאצנו כמעט חודש בלי"הגדרה" כי פחדתי שנאבד אחד את השני וכו' עד שהגדרנו) *ארוך!* עד לפה הפרוט, אחרי כל מה שעברנו וכל הרגשות שהיו ושהוא יודע עלי הכל מאז ומתמיד, באמת באמת שאני רואה את החיים שלי ממשיכים איתו הלאה. לתמיד. נכון, אני רק בת 18 והוא רק בן 21 תכף אנחנו ביחד מעט זמן (אבל מכירים שנה) אבל שזה זה יודעים לא? אנחנו כבר מדברים על לעבור לגור ביחד אחרי הצבא שלי(עוד שנתיים) וצחוקים ביחד על שמות לילדים..שנינו מצידנו היינו מתחתנים עכשיו בלי בעיות, ובאמת שאני לא רואה את זה הולך לכיוון אחר שהוא לא רציני להמשך החיים. אבל משום מה הסביבה חושבת שאני משוגעת! חח חושבים שזה סתם חולמת חלומות של ילדה, כי גם עם האקס הציקו לי על זה נורא ותמיד עניתי ש"אולי" עם חיוך כי מה הם מצפים?, אבל בתוכי תמיד ידעתי שלהמשך החיים זה לא יגיע.. הייתי בטוחה שארגיש פספוס אם זה ימשיך לתמיד עם האקס. אני חייבת לדעת שאנלא המשוגעת היחידה במערכה מול כולם=] חפרתי אבל פרקתי.. ומי אם לא אתן תבינו אותי? במיוחד שהמאמי סוגר היום, וגם התחיל לעבוד וגמאני עובדת והימי פגישות שלנו ירדו דרסטי (מרגישה כאילו הוא התקרב(מלשון ניהיה קרבי חח)) 15.6 תגיע=]
מקורה בנות? משלום החיילים? הגעתי למסקנה שיש אנשים שחושבים שאני משוגעת.. אפשר לתת קצת רקע?
אז ככה: אני ושי מכירים כבר שנה, היינו ידידים טובים עם עליות וירידות כמו בכל קשר, שלי יש את האקס ולו את הבנות שהוא יצא איתן. עכשיו, סוד קטן עלינו - עד לפני 4 חודשיים בכלל לא נפגשנו פנים מול פנים. והסיבה? פחדנו. ידענו אחד על השני הכל מהכל כולל הכל והיה לנו מוזר שפתאום הקשר יהפוך "לאמיתי" ונראה מי עומד מאחורי המסך וגם נחמד לספר לאיש סוד שלך הכל ולא רצינו שהאפשרות הזו אולי תהרס. בכל אופן, כמו שאמרתי הקשר שלנו עבר עליות ומורדות עד שיום אחד התנתנק הקשר בגלל בחירה שגויה שלי למשך חודשיים וחצי. באותו זמן הספקתי להפרד מהאקס והכל.. שי ראה יום אחד שאני עצובה ושלח לי הודעה מה קרה, אז כאיש הסוד שלי גם אם לא מדברים חודשיים שפכתי את הלב שלי אצלו ובעצם זה נתן את האות לקשר שלנו להתחזק. בהתחלה היינו סתם ידידים והכל, עד ששמתי לב שהוא קצת מתקרב וכו' אבל לא נתתי לזה להפריע לי וההפך נהנתי מהצומי הזה ועשיתי לו דווקא, אחרי כמה זמן הוא "התווודה" לפני שהוא רוצה אותי והכל (אחרי שנפגשנו כמובן כמה פעמיים וכו'!) ואני הרגשתי שחרב עלי עולמי(פרוט למי שתרצה אם בכלל) ואני אמרתי לו שהוא אח שלי שאני לא רואה קשר וכו' בכל אופן אחרי כמה ימים הסכמתי ללכת איתו למסיבת גיוס של ידידה שלנו בידיעה שאנחנו "סתם" יוצאים זה לא דייט אני באה איתו כי אני מכבדת אותה ולא רוצה שיהיה לבד במערכה. אמרתי לו שלא יצפה למשהו וכו' ובאמת יצאנו ככה כמה פעמיים עד שהתנשקנו והדרך מפה לביחד קצרה (יאצנו כמעט חודש בלי"הגדרה" כי פחדתי שנאבד אחד את השני וכו' עד שהגדרנו) *ארוך!* עד לפה הפרוט, אחרי כל מה שעברנו וכל הרגשות שהיו ושהוא יודע עלי הכל מאז ומתמיד, באמת באמת שאני רואה את החיים שלי ממשיכים איתו הלאה. לתמיד. נכון, אני רק בת 18 והוא רק בן 21 תכף אנחנו ביחד מעט זמן (אבל מכירים שנה) אבל שזה זה יודעים לא? אנחנו כבר מדברים על לעבור לגור ביחד אחרי הצבא שלי(עוד שנתיים) וצחוקים ביחד על שמות לילדים..שנינו מצידנו היינו מתחתנים עכשיו בלי בעיות, ובאמת שאני לא רואה את זה הולך לכיוון אחר שהוא לא רציני להמשך החיים. אבל משום מה הסביבה חושבת שאני משוגעת! חח חושבים שזה סתם חולמת חלומות של ילדה, כי גם עם האקס הציקו לי על זה נורא ותמיד עניתי ש"אולי" עם חיוך כי מה הם מצפים?, אבל בתוכי תמיד ידעתי שלהמשך החיים זה לא יגיע.. הייתי בטוחה שארגיש פספוס אם זה ימשיך לתמיד עם האקס. אני חייבת לדעת שאנלא המשוגעת היחידה במערכה מול כולם=] חפרתי אבל פרקתי.. ומי אם לא אתן תבינו אותי? במיוחד שהמאמי סוגר היום, וגם התחיל לעבוד וגמאני עובדת והימי פגישות שלנו ירדו דרסטי (מרגישה כאילו הוא התקרב(מלשון ניהיה קרבי חח)) 15.6 תגיע=]
