אני המום

אני המום

כשהתגרשתי לפני כ10 שנים חזרתי בתשובה וגם הילדים שלי שבחזקתי. עם הזמן הבן הבכור שלי הכיר משהי מבית חילוני, פעם כשחזרתי הבייתה הם לא הרגישו שנכנסתי נכנסתי לחדר שלו ואני רואה אותו נבהלה כיסתה מערומיה והבן שלי במקלחת אני מאוד כעסתי ובקשתי שבבית שלי לא יהיו דברים כאילו מאחר ובבית שומרים מצוות וכו', והדוגמה שלו לאחים שלו לא מוסרית, אני גם בקשתי ממנה שאני לא רוצה אותה בבית, לאחר זמן מה הבן בא אלי ומספר לי שהיא בהריון, אם כך אמרתי שלא תחשוב על הפלה כי זה אסור, ואני לא אתן יד חלילה במוות הנכד שלי!! הוא בכה בכי מרורים לא ידע איך לאכול את החטא שעשה, והחליט להתחתן, כמובן שהשלמנו אני והכלה הייתה חתונה, היא לקחה על עצמה להיות דתיה כיסוי ראש, לבוש צנוע, וכו' נולד התינוק והתחילו להיות להם צרות, שהיו עוד קודם אבל הוא מהאהבה הגדולה שהייתה לו לא הבחין בזה, אני כן הבחנתי באדישות שלה כלפי ניהול הבית טיפול בתינוק ובכלל התחיסות לבעל, אבל לא דיברתי אילו החיים שלהם, הבן שלי כבר התעייף לכבס לבשל לטפל בתינוק וכעס עליה והחל לגיד לה שהוא רוצה גירושין, ומה היא עשתה? מרדה בו יותר, הסירה את הכיסוי ראש, הולכת במכנסיים, התחילה לעשן, ועכשיו בהריון שני כבר, ובאה לגיד לי שרוצה להפיל את העובר, אני שאלתי אותה"איך את חושבת שאני בתור סבא שומע שבאים להרוג את הנכד שלי וזה לא יכאב לי?"את אומרת דברים מכעס, תרגעי הכל יהיה בסדר, סבלנות!כשההורים החילוניים שלה לוחצים עליה שתפיל את העובר כי יש לה עדיין תינוק קטן בבית. ואני דברתי עם הבן שלי שלא יוותר כי אני בתור סבא לא יכול לשמוע את זה גם מבחינה דתית וגם מוסרית, הבן שלי חרדי ואשתו עשתה לו כך, והיא בחוצפתה באה אלי לבית במכנסיים בלי כיסוי ראש, כאילו לא קרה כלום, הבן שלי אומר על הדברים האילו שאין מה לעשות וקיבל את ההחלטה שלה להיות כך, עוד מעט גם יקנה לה מכנסיים דבר שאסור, אני מרגיש שהבן שלי נחלש מהרבה בחינות, הן בדת, הן בחוסן הנפשי שלו, והוא ביאוש אבל לא מראה. כשהיא באה אלי לבית בפריצות קיבלתי אותה יפה כל זאת בשביל הבן שלי כדי שלא תהיה מריבה שוב פעם, הם רבים הרבה מאוד, אני מאוד חושש לחיי הנישואין שלהם. אני לא רוצה שהיא תגיע אלי לבית בלבוש כזה כי הבית שלנו חרדי, ואני גם לא רוצה לפגוע בו או בה שלא יתחילו לריב עוד פעם, למשהו יש עיצה טובה? אני אובד עצות
 
והיום יותר גרוע

כל מי שמתחתן לא היה בשל קודם לנישואין, הבשלות באה עם הזמן, מתנסים ולומדים מטעויות או שמממשים את ההדרכה, הייתי באמת רוצה שהם יגורו רחוק ממני, ממש עכשיו שוב פעם אותו סיפור התינוק אצלי בבית היא לא נתנה לו כל היום פירות ולא מבין למה, יש להם פירות בבית ותתארי לך שבערב אני הסבא צריך להכין מחית פירות טריה ולתת לתינוק, ועברו עוד שלוש שעות וגם הכנתי לו מרק ירקות מחית, והבן שלי היה בכולל למד. והיא כרגיל אצל חברות. הבגדים של התינוק מאתמול שהאכלתי אותו ובקשתי ממנה שתקלח אותו לפני השינה והם נשארו אצלי עד אחת לפנות בוקר, היא הלכה לישון וקמה באחת בצהריים, הילדה לא התקלחה, לא פירות לא טיפות ויטמינים, האמא לבושה סוודר ומעליו טרנינג ספורט פוטר, והתינוק לובש רק טריקו על הגוף, אני מסביר לה שכמו שהיא לבושה גם הוא צריך להיות לבוש פחות, ושאלתי מדוע לא קיבל התינוק פירות בבוקר, ומדוע לא התקלח בלילה הקודם, והתירוצים שלה הייתי עייפה, התינוק לא אוהב פירות, וקילחתי אותו והבן שלי אומר שהיא לא קלחה אותו. היא משקרת לי ולא לוקחת אחריות על התינוק. אני מסביר לה שהיא צריכה להפעיל את התינוק לגרות אותו לשחק איתו, והיא אומרת "הוא לא אוהב צעצועים, הוא לא אוהב לשחק" את שמעת פעם דבר כזה? איך אני לא יהיה רגיש לנכד שלי איך? היא באה לקחת את התינוק לפני חצי שעה, כשהבן שלי בבית מחכה לה, שאלתי אותה את הולכת לבית? לא!!! ענתה אני הולכת לחברות שלי, בשעה כזאת 23.22 הולכת לחברות עם תינוק שכולו חמוץ מהפליטות של הפירות, ירקות, והיא מטיילת איתו ברחוב עד לחברות, אומרת שהיא בבית ושם לא חם. נראה לי משהו לא בסדר אצלה בראש, אני פוחד וחושש מאוד לנכד שלי. וכמובן שלא התקשרתי לבן שלי להודיע שהיא הולכת לחברות שלה, אני לא רוצה להתערב, אבל הנכד שלי משוטט ברחובות כמו שאף תינוק לא היה בישראל בשעות מאוחרות של הלילה , תגידו זה נראה לכם שהכלה שלי בסדר בראש? אני לא הערתי לה על הלבוש שלה, היא ממשיכה לבוא אלי ככה, זה חיים שלה, אבל לנכד שלי לא יכול לראות את הרשלנות, זה קשה, תסכימו איתי. הם אמרו שכן ילכו לרב כבר לפני שבועיים ולא הלכו, כל דבר הם דוחים בעקר היא דוחה, כי הוא רוב הזמן מתרוצץ בין הבישול הנקיון הטיפול בתינוק ובין תפילות ולימודי תורה. כך שלא נראה לי שהם ממש רוצים לעזור לעצמם. תודה
 
נראה לי שאתם חיים צמוד מדי.

אתה מעורב יותר מדי בחייהם. שמור מרחק. תן להם לחיות ולנהל את חייהם - הם בוגרים! השתדל לראות בכלתך את תכונותיה הטובות. אני בטוחה שיש גם כאלו הרי אין רע בלי טוב..... ומה רע בזה שהגבר עוסק באיכרות - עקרות בית? מקובל להתחלק בכל המטלות בימינו. האמן לי, אם הזוג אוהב ומתחשב זה בזו וזו בזה הם יכולים לחיות באושר למרות הבדלי ההשקפה הדתית. זו אמירה מתוך הנסיון והמציאות.
 
אור מסכים שטוב לעזור לאשה

אבל לא לעשות הכל במקומה, היא לא עובדת ומזניחה את התינוק, הבן שלי לא יודע איך מטפלים בתינוק הוא שואל אותי כי אני הייתי שותף לאשתי כשהילדים שלי היו תינוקות בטיפול ואני זוכר הכל. אני אומר לו שצריך לתת לתינוק בבוקר דייסה אחר כך פירות לאחר מכן ירקות וכן הלאה, והוא שואל אותה אם היא נתנה ואומרת לא לא נתנה, ואז אני מכין לתינוק בערב את הפירות והירקות כדי שלא יפסיד את המנות הדרושות לו. אני מסכים שאנשים עם השקפות שונות יכולים לחיות ביחד באושר, אבל לא להזניח את הילדים. תודה רבה
 

גלבועא

New member
סיפור קשה אתה מספר לנו, דא עקא

הוא מציג אך ורק את הצד שלך, ואני משום מה נוטה להזדהות עם כלתך, ואגיד לך למה. ברגע שדיברת על "הנכד שלי", ושללת את האחריות של בני הזוג לגבי החיים העתידיים של "הנכד שלך", באותו רגע הפסקתי להזדהות אתך, ומייד שמעתי את האב הפטריארך שלי, שדברים יהיו איך שהוא רוצה, וכולו זלזול ברצונות של ה'אחר', וחוסר סובלנות וסבלנות. הבעיות עם 'התינוק' הן בגללך, אתה כפית עליהם להוליד אותו, אתה כפית עליהם חתונה ועכשיו אתה מתלונן<?
 
גלבועא אחי אני לא כפיתי עלהם

הצעתי לבן שלי לא לעשות הפלה, והוא היה באותה דעה שלי היא הסכימה והם התחתנו מהסכמה שלהם. הבחירה בסופו של דבר היא שלהם לא שלי. אני לא מזלזל ברצונות של האחר, אני מנהל בית חרדי והיא באה אלי בלבוש לא צנוע ולא הערתי לה על כך כדי שלא תפגע וזה לא הכי חשוב הלבוש כרגע, מה שחשוב זה ההזנחה של התינוק מצד האמא, ומה תגיד על ההריון שבדרך? גם אותו כפיתי עליהם? אילו החיים שלהם, אני כסבא רק יכול לעזור במה שאני יכול, או ליעץ אבל ההחלטה והמעשים הם שלהם. אני לא מתלונן אחי אני במצוקה אני חושש לחייהם ולנכד שלי שהוא מוזנח! תודה רבה.
 

גלבועא

New member
תראה

אתה בוחר עכשיו בשפה אחרת מהשפה שבה כתבת את שתי ההודעות הקודמות שלך. אם אתה חושב שהנכד שלך בסכנה, פנה לרשויות הרווחה והתלונן. קח בחשבון שאחרי זה כבר לא תראה את בנך ואת נכדיך יותר.
 
גלבועא זה לא נראה לי פתרון טוב

הרווחה יכולים לקחת את התינוק מהם, והתינוק לא צריך להענש כשלא אשם. אני מאמין שיש פתרון טוב יותר, אקח אותם לשיחה תקיפה אציע להם לבוא איתם לטיפול היא מודעת לבעיה שלה אבל מתחמקת מלקבל טיפול אולי אצליח לשכנע אותה ולגיד לה בואי עכשיו נתקשר אני לוקח אותך, מה אתה אומר? לא טיפול של פקיד סעד, אולי טיפול של יעוץ נישואין ? תודה רבה
 
שאלה - בנך עובד? אם כן מי מטפל בזמן שהוא

בעבודה בנכד? האם? אם כן הרי היא מטפלת בבנה לא כמו שאתה היית רוצה אבל מטפלת לפי השגותיה בעניין גידול ילדים. ואם הוא לא עובד אז באמת לא נורא אם הוא עוזר בטיפול. ואם נראה לך שחייהם המשותפים לא טובים, אתה יכול להציע להם בעדינות ובנימוס, לא כדי להחזיר אותה בתשובה, אלא כדי שיהיו מאושרים יחידו ויבנו בית לתפארת - לפנות ליועץ לענייני נישואין, מקצועי!
 
האם אתה הסבא או האבא ?

אין ספק שאורחות חייך מנוגדות לאורחות חייה של כלתך, ולכן אתה רואה אותה והתנהגותה כפי שתיארת. נכדיך הם נכדיך ,אך לפני הכל הם ילדי בנך וכלתך. גם אם התנהלותם אינה מקובלת עליך אין זו זכותך להתערב אלא לתת להם לנהלל חייהם כראות עיניהם. גם אני המומה מכך שאתה מתאר את לבוש כלתך "פריצות". האם כל מי שאינה חרדית לבושה בפריצות. סליחה,לא. מציעה לך א. לקחת צעד אחורנית עם כל הכאב שלך כסבא. ב. אינך חייב לקבל כלתך בביתך רק הייה זהיר עם כך, כי אתה עלול להפסיד גם את נכדיך.
 
אמא לבוגרים מצטער

אצלנו אשה שהיא חשופת בטן מכנס בגזרה נמוכה מאוד שהיא מתכופפת רואים את התחתון ו..... לא נעים להגיד, וחשופת חצי חזה ולבושה בצורה שחושפת אבריים אינטימיים נקראת אצלנו פריצות. אני חושב שכל אשה צריכה לכבד את הגוף שלה ולא לחשוף אותו בעיני כל, למה זה טוב? כדי שכולם יהיו לובשים אותה מודה? אין לאדם אישיות משלו? יש הרבה מודות שהם יותר צנועות, המודה לא מכתיבה לנו מה ללבוש. יש בחורות שלא חרדיות אבל לא חושפות חצי חזה בחוץ ולא חושפות בטן הם לבושות צנוע. האם בעלך ירגיש בנוח שאת תתלבשי עם חצי חזה והוא איתך וכל עובר ושב יביט בחזה שלך? את חושבת שהוא ירגיש בנוח? או שכולם יביטו בבטן שלך? יהיה לו נוח? בכוונה הדגשתי את הבעל, כי להרבה נשים כבר לא אכפת מעצמם וגם לא מהבעל. אני דוקא כן מקבל את הכלה שלי בביתי ולא הערתי לה דבר על הלבוש שלה כדי שלא תפגע וזה גם בחירה שלה, חיים גוף וכבוד שלה. יש פה עניין רציני של הזנחת התינוק ועל זה אני לא מסכים שיהיה מוזנח. ואני לא מתכוון לשתוק על זה. גם אם יהיה מצב שהיא לא תבוא או לא תביא לי את הנכד, היא חייבת להבין שתינוק לא מזניחים, אני יכול ללכת אליהם לבית אם היא לא תבוא אלי, אבל תמיד אני אבדוק אם הוא עדיין מוזנח, כי זה מוביל להשלכות בעתיד שיכולים לפגוע בנכד שלי. תודה רבה לך
 
חשבת אולי שכלתך מגלה סימנים של דיכאון לאחר

לידה שלא טופל. יתכן שהלחץ המיותר שלך, להתחתן מהר מהר לפני ש"הבושה" תתגלה במחוזותיך, גרמה לכל הצרות שאתה מתלונן עליהם עכשיו. נראה שאתה מתערב יותר מדי בחייהם, אולי כדאי להציע לכלתך עזרה ראשית אולי פסיכולוגית וגם פסיכיאטרית, וגם פיסית. על אם הנכד מוזנח או לא מוזנח לא אתה צריך להסכים או לעשות משהו. זה האבא של הנכד הבן שלך צריך לבחון ולהחליט. אולי הזנחה היא סובייקטיבית בעיניך, אבל לא בעיני הבן. ושורה תחתונה, במקום לקטר ולהטיל האשמות, אולי כדאי שתעשה משהו מעשי, תתרחק מהם מעט, תן להם מנוחה, מכסימום תשלח להם איזו אישה שתעזור לכלתך עם התינוק, ותסב את תשומת לב בנך שיקח את אשתו לשיחה כדי שתטופל, יש לי הרגשה כי הבחורה בדכאון , וחובה לטפל בה.
 
מצרפת לך חומר על דיכאון לאחר לידה כדאי שתעיין

ותשתף בקריאת המאמר גם את בנך וכלתך, באמפטיה רבה, ולא בהעברת ביקורת .
 

alona 9

New member
פאבוריטה יקרה ברוכה הבאה../images/Emo140.gif אני מססכימה..

עם כל מילה שכתבת מלבד הדיכאון שלאחר לידה... מה שלי נראה זה "דיכאון הסב מבחירת ליבו של הבן".. קראתי פעמיים את אשר כתב,תלונותיו וקיטורין הם בעיקר על אורח חייה של כלתו,חילונית,סוררת,מוציאה את התינוק לחברותיה בשעות מאוחרות.מחשבה פסולה שהעלתה בראשה .."לבצע הפלה",חוסר התייחסות לבעלה,הולכת במכנסיים,ללא כיסוי ראש,הבן נחלש בדת, איך הוא כותב? "פריצות !"....התינוק חמוץ מפליטות הירקות והפירות (מסתבר שהיא כן מאכילה אותו) אבל היא אינה מגרה אותו מספיק בצעצועים.. נראה לי כי לסב יש בעיה גדולה עם כלתו,הוא צריך ללמוד לקבל אותה,אינו חייב לאהוב אותה,כי דרך התינוק הוא משליך את סלידתו ממנה.. ולך סב נכבד ...הצעתי היא,תתרחק מהם מעט,תן להם מנוחה,אל תתערב כי בכך תגרם לך עגמת נפש נוספת ברגע שכלתך תחליט להחזיר מלחמה דרך התינוק היקר... אגב, אני מכירה המון הורים שמגדלים את תינוקם לפי התורה של דר' ספוק..לא תאמין אבל,גם מהתינוקות שלהם עולה לפעמים ריח חמוץ של אוכל,וגם אצלם לא תמיד הבגדים בוהקים בלובן.
 

alona 9

New member
לא מאמי,מחפשת לך ...גשם

כל גשם בעיתו...אז מצאתי לך לבינתיים משהו,
 
למעלה