Clueless Maiden
New member
אני הולכת להשתגע...
באמת. חבר שלי עבר ניתוח אתמול. לא משהו רציני. הוא כבר בבית והכל, ישן כנראה, ואני יושבת ליד הטלפון, מסתכלת עליו, מחכה לצילצול, והוא לא מגיע! מכירות את זה? הזמן עובר כל כך לאט כשיושבים ומסתכלים על הטלפון, ואני לא מצליחה להעסיק את עצמי. אז אני פשוט יושבת כאן ומשתגעת. ממש רציתי להיות איתו שם, בבית החולים, לפני הניתוח. אני לא יודעת למה. פשוט בשביל לא לשבת בבית ולהשתגע כמו שאני עושה עכשיו וכמו שעשיתי אתמול בזמן הניתוח. אבל ההורים שלו רצו להיות איתו לבד לפני הניתוח. ואני לא מבינה את זה. אני מנסה...אבל לא מצליחה. אני חברה שלו, יותר משנה וחצי כבר, ואני לא יכולה להיות שם? מילא. לפחות אבא שלו התקשר אחרי שנגמר הניתוח לומר שהכל הלך בסדר.
באמת. חבר שלי עבר ניתוח אתמול. לא משהו רציני. הוא כבר בבית והכל, ישן כנראה, ואני יושבת ליד הטלפון, מסתכלת עליו, מחכה לצילצול, והוא לא מגיע! מכירות את זה? הזמן עובר כל כך לאט כשיושבים ומסתכלים על הטלפון, ואני לא מצליחה להעסיק את עצמי. אז אני פשוט יושבת כאן ומשתגעת. ממש רציתי להיות איתו שם, בבית החולים, לפני הניתוח. אני לא יודעת למה. פשוט בשביל לא לשבת בבית ולהשתגע כמו שאני עושה עכשיו וכמו שעשיתי אתמול בזמן הניתוח. אבל ההורים שלו רצו להיות איתו לבד לפני הניתוח. ואני לא מבינה את זה. אני מנסה...אבל לא מצליחה. אני חברה שלו, יותר משנה וחצי כבר, ואני לא יכולה להיות שם? מילא. לפחות אבא שלו התקשר אחרי שנגמר הניתוח לומר שהכל הלך בסדר.