אני גם חדשה

[סופראישה]

אני גם חדשה

בכל העסק הזה - וזקוקה לעזרה אני בת 29 נשואה חמש שנים ואם לילדה מקסימה בת שנתיים. בעלי ואני היינו יחד ארבע שנים לפני הנישואין וכבר אז היינו רבים הרבה ונפרדים וחוזרים - אבל בסוף נישאנו. מתחילת הנישואין שלנו היו מריבות כל פעם על נושא אחר - אבל המצב החמיר עם הגעת הילדה לעולם. בעלי מת על הילדה - אבל הוא מתפקד כאבא במשרה חלקית בלבד אני עובדת עד 16:00 אוח"כ חוזרת הבייתה דואגת לבשל לנקות לכבס כדי שהוא יחזור מהעבודה ויהיה לו אוכל חם וטעים ושהבית לא יהיה מבולגן מדי (הוא חולה סדר וניקיון) ולמרות הכל - אני מרגישה שהוא לא מעריך אותי בכלל הוא מזלזל בי לא מכבד אותי בכלל ושאני באה בטענות - הוא אומר תשתני קודם את ורק אח"כ אני. אני מותשת כבר מכל המצב הזה - אני רוצה להשלים את התוארההורים שלי מוכנים לממן זאת (קשה לנו מבחינה כלכלית) והוא דואג מזה שבימים שהוא לא עובד אחה"צ ואני אלמד הוא יצטרך להתמודד עם הילדה לבד. פנינו לייעוץ לכמה פגישות אבל הן עולות לנו הרבה כסף והוא החליט שהן ממילא לא עוזרות (למרות שאני חושבת להיפך) אני לא רוצה להתגרש ואני יודעת שגם הוא לא אבל אין לנו פתרון אחר

 

[יוגינס]

בת 29 ונשמעת כל כך

עייפה וחסרת אונים. שלום לך סופראשה. היום את בת 29 בתחילתם של חיים. מעצבת את הזוגיות ,ואת ההורות אך הבסיס רעוע מתסכל מכאיב. הזאת דרכך הלאה, מותשת , מתוסכלת מזוגיות מתואר לא מושלם ו... ו... נכון טיפול עולה כסף והוא חושב אפילו שזה מיותר.... אבל את, מה קורה אתך את חייבת לאסוף כוחות לארגן את חייך . ראשית לנסות ולגייס אותו ולא - לכי את , לבד, עבורך, בשבילך. את ראוייה לכך את ראוייה להרבה יותר !!! ויש מקומות בהם תזכו/י ליעוץ מקצועי באיכויות גבוהות ובעלויות נמוכות. אנא , סופראשה אל תרימי ידיים. בהצלחה

 

[ליידילי]

מוצאת נחמת מה

בכינוי שבחרת לעצמך: סופראישה. זה מבהיר בעיני שברור לך שהנטל המוטל עליך ענק ושניתן לעמוד בו רק אם את סופר אישה. את עובדת, ועם זה מנסה בכל כוחך למלא גם את כל התפקידים המסורתיים של האישה בבית. "... כדי שכשהוא יחזור מהעבודה יהיה לו אוכל חם וטעים ושהבית לא יהיה מבולגן מדי"... זה כמעט בלתי אפשרי. שלא לדבר על כך שזה מקומם: מי מכין לך אוכל חם וטעים כשאת באה הביתה? וגם: אם הוא חולה סדר ונקיון - אז שיסדר וינקה. לא בטוח שהוא מבחין עד כמה דרישותיו ממך אינן הוגנות ומוגזמות: סה"כ שניכם תוצרי תרבותנו הנלבבת. ועד כה מילאת אחר ה"דרישות". את מוכרחה למצוא את הדרך להדברות בינכם, בין אם בעזרת ייעוץ ובין אם בדרך אחרת. לא בטוח שזה הזמן דווקא להתעקש על השלמת התואר, כדאי קודם לעשות ריענון של הסכם השותפות שלכם. בהצלחה.

 

[סופראישה]

לראשונה

מזה זמן רב בילינו אתמול יום ביחד עם הילדה ללא מריבות וללא ויכוחים ובלילה - הוא מחבק ואומר שהוא אוהב ואני פשוט בוכה אני לא רוצה אהבה כזו

 

[אטיוד5]

../images/Emo7.gif

ממש בא לבכות באמת. דבר ראשון - תודיעי לו שאת לא מנקה יותר. אם הוא רוצה שינקה. אם הוא לא רוצה - שיביא עוזרת. אם גם לא זה - שישאר מלוכלך. לא כל התפקידים בבית צריכים להיות עלייך. אם את מנקה, שהוא ידאג לכביסה או לשטיפת כלים או לשניהם. וכו´. אתם חייבים להשתתף במטלות הבית ביחד בין אם את מסוגלת או לא מסוגלת לעמוד בנטל.