טוב אני פשוט אוסיף. מיכל ולירון-פה!
בואו לכאן.. ניסיתי לשנות (באמת שניסיתי..) זה מה שיצא, אם זה גם לא מספיק אמין אני פשוט.. אמצא משהו אחר לסיים את הסצנה..: ---------------------------------------------------------------- [בחדר שאמילי הכינה לרורי] (לורליי מסתובבת בחדר ומסתכלת על הפוסטר של אן סינק) אמילי: (נכנסת לחדר) לורליי, רדי מיד למטה. אנחנו אוכלים. לורליי: אמא, איך קוראים לו (מצביעה על אחד הזמרים מהלהקה)? אמילי: מה זה חשוב? לורליי: סתם, סתם. את יודעת.. אמילי: את פשוט סובלת פה בלי רורי, הא? לורליי: את האמת אמא? כן, אני סובלת. תמיד כשאני באה לפה בלי רורי או שבאים האורחים "החביבים" שלך או שאת משדרת לי איזה חנון שבונה אתר על הדרך הטובה ביותר להשקות צמח- אמילי: (קוטעת את לורליי) לורליי, מספיק. לורליי: לא, לא מספיק. ואת לא אשמה בזה, אני פשוט.. שונאת את זה. אמילי: לורליי. לורליי: אני שונאת את הגורל שלי. אמילי: לורליי. לורליי: העיקר שרורי נהנית לה. היא לא צריכה לסבול את האורחים האלה.. אמילי: (צועקת) לורליי! לורליי: מה? אמילי: את לא יכולה לסבול כמה שעות פשוטות?! לורליי: (מסתכלת על אמילי במבט בוחן) אמילי: אני רואה שאני כבר לא יכולה להחזיר אותך לחיים שאת צריכה להיות בהם. לורליי: אמא, טוב לי איך שאני. תפסיקי לנסות להחזיר אותי כל הזמן! אמילי: את פשוט עקשנית. לורליי: ככה אני. אמילי: טוב, אני חייבת לוותר ואני מזהירה- זאת הפעם האחרונה! לורליי: למה את מתכוונת? אמילי: אני מבטיחה שאני לא אזמין את האורחים "האלו" יותר. לורליי: באמת? אמילי: כשתהיי פה לבד. לורליי: אה. אמילי: רק בבקשה, רק היום. לורליי: בסדר אמא. אמילי: תודה. לורליי: אבל אל תצפי שאני אתנהג אליהם יפה. אמילי: רצוי שתתנהגי יפה. אבא הביא אותם רק בשביל לסגור איזושהי עסקה. לורליי: אוּוּוּוּ נשמע חשוב. אמילי: אז, לורליי. את יודעת שיש הופעה של בארי מנילו מחר? פה, בהרטפורד? לורליי: (צוחקת) כן. אמילי: אבא שלך עסוק מאוד, רציתי שהוא יבוא איתי, אבל הוא עסוק. מה דעתך לבוא איתי? זה הדבר היחיד שירשת ממני, האהבה לסוג מוזיקה שלו.. לורליי: לא אמא, גם את העקשנות קיבלתי ממך. אמילי: אז? לורליי: אני הולכת עם רורי. אמילי: עם רורי? חשבתי שהיא אוהבת את אן סטינק וכל אלו.. לורליי: (צוחקת) אן סינק אמא. אממ, הצלחתי לשכנע אותה. אמילי: טוב. (דממה) אמילי: אז, את באה לאכול? לורליי: כן. (לורליי יוצאת מהחדר, ואמילי מסתכלת על הפוסטר של אן סינק לרגע ויוצאת.) --------------------------------------------------------------------
אזאז
