בני ילד רע
New member
אני גאה בכם כמו אבא
אמש, בטכס חלוקת המילגות של הלל מצאתי עצמי מתרגש עד דמעות. לא רק מדבריה המרגשים של תהילה או מהרגע בו עלתה עם בקי בתה הקטנה לקבל את המילגה. לא רק מדבריו המרגשים של ישראל סגל. בסוף הערב קראו ליוצאים לקבל מילגות וסיפרו על מגוון מוסדות הלימוד: סמינר לוינסקי, אנקורי, מכללת שנקר (הי אבזץ), האוניברסיטה העברית, ב/ס לקולנוע על שם סם שפיגל, אוניברסיטת ת"א, המרכז הבינתחומי בהרצליה ואפילו 3 שלומדים בטכניון. סיפרו גם על מגוון מקצועות הלימוד: קולנוע, תקשורת חזותית, גאוגרפיה ולימודים לטיניים (הי simlev1981), משפטים, קולנוע, אוירונאוטיקה, ועוד ועוד מקצועות. מצאתי עצמי מחייך בגאוה ומלא סיפוק. פתאום תפסתי מתי חשתי כך בעבר: בטכס סיום התיכון ובטכס סיום קורס המודיעין של בני הבכור וגם בתחרויות הנגינה בקלרינט בהן השתתף בני הצעיר (שזכה בהן במקום הראשון, אם יורשה לי להשוויץ קצת). אני בהחלט מרגיש כאילו גם אתם הילדים והילדות שלי. אני גאה בכם כי אני, כאחד הוותיקים, זוכר איך הייתם כשרק הגעתם: ללא השכלה כלשהי, מלאי חששות, תפרנים (זה לא השתנה בינתיים) ומתקשים לראות לאן כל זה יוביל. כל הכבוד לכם!!! נתתם לי ולכל המתנדבים והתורמים היקרים שהיו שם כוח להמשיך. אני רוצה לציין במיוחד את אחת התורמות שמזה 6 שנים מגיעה כל שנה ותורמת מילגה על שם בעלה, שגם הוא, אי שם בשנות ה - 40 יצא לשאלה.
אמש, בטכס חלוקת המילגות של הלל מצאתי עצמי מתרגש עד דמעות. לא רק מדבריה המרגשים של תהילה או מהרגע בו עלתה עם בקי בתה הקטנה לקבל את המילגה. לא רק מדבריו המרגשים של ישראל סגל. בסוף הערב קראו ליוצאים לקבל מילגות וסיפרו על מגוון מוסדות הלימוד: סמינר לוינסקי, אנקורי, מכללת שנקר (הי אבזץ), האוניברסיטה העברית, ב/ס לקולנוע על שם סם שפיגל, אוניברסיטת ת"א, המרכז הבינתחומי בהרצליה ואפילו 3 שלומדים בטכניון. סיפרו גם על מגוון מקצועות הלימוד: קולנוע, תקשורת חזותית, גאוגרפיה ולימודים לטיניים (הי simlev1981), משפטים, קולנוע, אוירונאוטיקה, ועוד ועוד מקצועות. מצאתי עצמי מחייך בגאוה ומלא סיפוק. פתאום תפסתי מתי חשתי כך בעבר: בטכס סיום התיכון ובטכס סיום קורס המודיעין של בני הבכור וגם בתחרויות הנגינה בקלרינט בהן השתתף בני הצעיר (שזכה בהן במקום הראשון, אם יורשה לי להשוויץ קצת). אני בהחלט מרגיש כאילו גם אתם הילדים והילדות שלי. אני גאה בכם כי אני, כאחד הוותיקים, זוכר איך הייתם כשרק הגעתם: ללא השכלה כלשהי, מלאי חששות, תפרנים (זה לא השתנה בינתיים) ומתקשים לראות לאן כל זה יוביל. כל הכבוד לכם!!! נתתם לי ולכל המתנדבים והתורמים היקרים שהיו שם כוח להמשיך. אני רוצה לציין במיוחד את אחת התורמות שמזה 6 שנים מגיעה כל שנה ותורמת מילגה על שם בעלה, שגם הוא, אי שם בשנות ה - 40 יצא לשאלה.
