גם אני צועקת על הבן שלי
אבל אני לא סוגרת אותו בחדר ומשמיע לו בכוונה תחילה תוכנית שהוא אוהב בטלויזיה ואוסרת עליו לצאת. זה המקרה שמתואר פה - לסגור את הילד בשירותים, לא להרשות לו לצאת ולשים בדי וי די תוכנית שהיא אוהבת, להגביר קול כדי שהיא תשמע בשביל מה צריך לשים תוכנית בטלויזיה שהיא אוהבת, להגביר קול כדי שהיא תשמע ותתענה? מה זה קשור לצעקות? אם אני רוצה למשל שהבן שלי ילך לישון בצהריים כי הוא עיף והוא לא רוצה ואני שמה אותו במיטה ואוסרת עליו לצאת אני סוגרת את הטלויזיה בשביל מה הוא צריך לשמוע מה שאני לא מרשה לו לראות באותו רגע? וכל זה לעולם לעולם לא התקשר לגמילה. גם ילדים גמולים מפספסים. לדעתי האישית חוצפה ממדרגה ראשונה לעטוף את הילד בחיתול במשך שלוש שנים ואז להחליט יום אחד שמספיק לי להחליף לו חיתול ואוי ואבוי אם הוא יעשה בתחתונים. חינכת את הילד שלך שלוש שנים שזה בסדר לעשות צרכים על עצמו - תתמודדי עם ההשלכות של גמילה. (אני גידלתי את הבן שלי בלי חיתולים, הוא לא נגמל, זה היה תהליך טבעי והיו פספוסים, ראי מה כתבתי בתגובה בשרשור הזה למעלה)