אני בשוק, אני בהלם!

[עמוד החוזר]

אני בשוק, אני בהלם!

איך תגיבו? א"ר אליעזר כל המגרש את אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות שנאמר (מלאכי ב) וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח ה´ בכי ואנקה מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם וכתיב (מלאכי ב) ואמרתם על מה על כי ה´ העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה

בגדתה

בה והיא חברתך ואשת בריתך.

 

[גנגי]

ממה אתה בשוק?

מ-ה-ה´?! שטויות, יש אלף דברים מקבילים לזה בחומרתם (

) בלשון חז"ל. אל תבזבז אנרגיות של הלם על דברים כאלה.

 

[עמוד החוזר]

אז זה כשר?

כי עד היום זה נראה לי כמו עילגות איומה. למעשה זה עדיין נראה לי עילגות כי מי שכותב ככה בימינו לא עושה את זה בגלל שליטתו בלשון חז"ל. ואגב - במלאכי זה מופיע "בגדת בה". פעם מאיר שלו כתב מאמר ארסי על אלה ששמים צירה ואומרים "חיכתי" ולא "חיכיתי" ואחרי שבועיים הוא מצא "חיכתי" בתנך והתנצל מעל גבי העיתון... אז מה הדין? מותר או אסור? כנראה שאותן תופעות לשוניות שפועלות היום, פעלו גם אז... מה אתם אומרים?

 

[גנגי]

זה לא בדיוק כל כך פשוט.

יש לשון חז"ל, שבה יש אי-הקפדה על כללי דקדוק וכתיב, ויש לשון המקרא (שקדמה ללשון חז"ל, כמובן), שבה די נדיר, יחסית, למצוא שגיאות כאלה. ויש העברית של היום, שיש לה כללים ברורים, וגם אם אנחנו מקבלים את הכתובים העתיקים כלשונם, אין זה אומר שאנחנו כותבים כך או מדברים כך בעצמנו. עובדה שאנחנו מתייחסים לצורות הללו כאל "שגיאות". אלא שבהקשר המתאים (כשמצטטים טקסט חז"לי או בשעת תפילה) ברור שמשתמשים בצורה המקורית, ולא מתקנים.

 

[עמוד החוזר]

וגם זה, אני מניח, לא כ"כ פשוט...

על לשון חז"ל עברו תהליכים העוברים על כל שפה מדוברת ולכן הסטייה מהסגנון אותו את רואה כקלאסי או בלשונך "נדיר, יחסית, למצוא שגיאות". גם לשון התנך בוודאי מושפעת מתהליכים, רק שהיא נראית לך קלאסית יותר. רוח, רוח, רוח, רוח, למה לא |הגדש|תשכב לנוח? הנה "שגיאה" מלשון חזל שהשתרבבה לימינו בהצלחה. איפה עובר הגבול?

 

[dage]

עוד פעם גזענות

ביהדות המזרח (מצריים, ספרד, מרוקו) השתרשה מתודה דקדקנית שהקפידה מאד על העברית התקנית והסתייגה מהשגיאות של העתקה לא נכונה ועיוותים. העברית שלהם מושלמת והם גם אלו שעמדו על כללי הדקדוק וההיגוי הנכון. תענוג. האשכנזים (צרפת וגרמניה) מאד לא הקפידו על היגוי וכתיב נכונים. בישיבות האשכנזיות השתרש מנהג של זלזול מכוון בלשון-קודש כאשר היא לא משתמשת לקריאה בתורה. העברית האשכנזית בכתבים עבריים-אשכנזיים היא ממש מזעזעת.

 

[עמוד החוזר]

סליחה, מה הקשר?

 

[גנגי]

באמת מה הקשר?!

פה דובר על לשון חז"ל, לא על מסורות ספרדיות / אשכנזיות / בבליות / תימניות, לא?

 

[hillelg]

אבל למה לקרוא לזה שגיאה בכלל?

זהו כתיב שהיה, למשל, מקובל מאוד אצל כת קומראן (המגילות הגנוזות), ובכלל במשנה (בכתבי היד העתיקים) הכתיב הוא מלא דמלא. הסיבה שהיום לא כותבים כך היא בגלל שבעניין הזה אנחנו מושפעים מלשון המקרא, שבה יש הרבה פחות מופעים של כתיב מהסוג הזה - אם כי לא חסר. בכולופן, השינוי בין הגמרא לנוסח המסורה שלנו יכול היה להתפרש בכך שלפני הגמרא עמד נוסח אחר, אך סברה זאת היתה מתקבלת יותר אילו היית מוצא שכן הוא בכתבי היד המהימנים של הגמרא. סביר יותר להאשים את המעתיקים, שלא ממש דקדקו, או אפילו את הסופרים, שלא היה קריטי בשבילם לצטט את כתיב המסורה, אלא את איך שקוראים את הפסוק. מה שזה לא יהיה, שגיאה זה לא.